תביעה לפצוי בסך 17,877 ₪ מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), ה'תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").
חריג זה מתייחס רק לאפשרות הפצוי הסטאטוטורי, וממילא, אף לשיטת הנתבעת, אין בכך כדי לבטל את חובת מתן שירותי הסיוע וכרטיס טיסה חלופי, בהם חבה הנתבעת אף כאשר הטיסה בוטלה עקב שביתה.
...
בהתאם לפרשנות תכליתית זו, המקובלת עלי, יש לקבוע כי במקרה הנוכחי הטיסה הינה בגדר טיסה שבוטלה.
בהתחשב בשיקולים המנויים בס"ק 11(ב), ובהם, מחד, העובדה שמדובר בטיסת LOWCOST בעלות נמוכה במיוחד, ומנגד העובדה שהתובעים נותרו ללא כל סיוע, להבדיל מסיוע חלקי בלבד, ונאלצו לדאוג לחזרה ארצה ולשהייה בברלין עד למועד החזרה המאוחר באופן עצמאי, כמו גם העובדה שהשינוי נעשה מבלי לתת הודעה על כך באופן ובזמן סביר קודם לטיסה, וכן העובדה שהנתבעת הסתמכה על מערכות אוטומטיות בלבד, מבלי לעשות כל מאמץ לעדכן את התובעים באמצעות גורם אנושי, וכן הצורך לעודד את מימוש זכויות הנוסעים ולהרתיע מפני שינויים תכופים בשעות הטיסה מצד חברת התעופה, בפרט כאשר על פניו, בהיעדר כל טענה אחרת, יש להניח שהדבר נובע משיקולים כלכליים גרידא, אני קובע כי נתבעת תפצה את התובעים, נוסף על כל האמור לעיל, בסך 2,000 ₪ לנוסע, ובסך הכל 4,000 ₪, כפיצויים לדוגמה.
סיכום
על יסוד כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין עלויות הנובעות מביטול הטיסה סך 1,761 ₪, פיצוי סטטוטורי בגין ביטול הטיסה בסך 4,160 ₪ וכן פיצויים לדוגמה בסך 4,000 ₪.