תביעת פיצוי בגין ביטול טיסה עקב שביתה

תביעה לפצוי בסך 17,877 ₪ מכח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), ה'תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה").

חריג זה מתייחס רק לאפשרות הפצוי הסטאטוטורי, וממילא, אף לשיטת הנתבעת, אין בכך כדי לבטל את חובת מתן שירותי הסיוע וכרטיס טיסה חלופי, בהם חבה הנתבעת אף כאשר הטיסה בוטלה עקב שביתה.

...

בהתאם לפרשנות תכליתית זו, המקובלת עלי, יש לקבוע כי במקרה הנוכחי הטיסה הינה בגדר טיסה שבוטלה.

בהתחשב בשיקולים המנויים בס"ק 11(ב), ובהם, מחד, העובדה שמדובר בטיסת LOWCOST בעלות נמוכה במיוחד, ומנגד העובדה שהתובעים נותרו ללא כל סיוע, להבדיל מסיוע חלקי בלבד, ונאלצו לדאוג לחזרה ארצה ולשהייה בברלין עד למועד החזרה המאוחר באופן עצמאי, כמו גם העובדה שהשינוי נעשה מבלי לתת הודעה על כך באופן ובזמן סביר קודם לטיסה, וכן העובדה שהנתבעת הסתמכה על מערכות אוטומטיות בלבד, מבלי לעשות כל מאמץ לעדכן את התובעים באמצעות גורם אנושי, וכן הצורך לעודד את מימוש זכויות הנוסעים ולהרתיע מפני שינויים תכופים בשעות הטיסה מצד חברת התעופה, בפרט כאשר על פניו, בהיעדר כל טענה אחרת, יש להניח שהדבר נובע משיקולים כלכליים גרידא, אני קובע כי נתבעת תפצה את התובעים, נוסף על כל האמור לעיל, בסך 2,000 ₪ לנוסע, ובסך הכל 4,000 ₪, כפיצויים לדוגמה.

סיכום על יסוד כל האמור, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים בגין עלויות הנובעות מביטול הטיסה סך 1,761 ₪, פיצוי סטטוטורי בגין ביטול הטיסה בסך 4,160 ₪ וכן פיצויים לדוגמה בסך 4,000 ₪.

לטענת המבקש אי קיום חובות היידוע והגילוי על ידי המשיבה גרמו נזק למבקש, אם מפני שלא תבע את הפצוי כבר ביום ביטול הטיסה, ואם מפני שלפי גישת המשיבה, כאשר פנה במכתבו מיום 27.7.2016 ביקש לקבל מידע ולא פיצוי.

בהמשך, קובע סעיף 6(ה) את המקרים שבהם הנוסע לא יהיה זכאי לפצוי: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי היתקיים אחד מאלה: (1) הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו, וגם אם היה עושה כל אשר ביכולתו – לא היה יכול למנוע את ביטולה בשל אותן נסיבות; (2) הטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות; (3) הטיסה בוטלה כדי להמנע מחילול שבת או חג. (ו) מפעיל טיסה או מארגן המודיע לנוסע על טיסה שבוטלה יציג לפניו חלופות להגעה ליעד הסופי.

...

לאור הקבוע בסעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות לא יאושר ניהול תובענה ייצוגית בגין פיצוי ללא הוכחת נזק ומשכך דין בקשת האישור להידחות.

בהינתן כל האמור לעיל, מצאתי לדחות את בקשת המבקש לאישור התובענה כייצוגית.

המבקש ישלם למשיבה בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 30,000 ₪.

סעיף 6(ה)(1) לחוק שירותי תעופה קובע כי נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה הוכיח כי "הטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתו... או בשל שביתה או השבתה מוגנות". הדיון בסעיף זה ובהגנות דלעיל התייתר, שכן ההגנה רלוואנטית רק לצורך פסיקת הפצוי לפי התוספת הראשונה, ונקבע לעיל כי ממילא לא ניתן לתבוע פיצוי זה במסגרת תובענה ייצוגית, בשל היותו "פיצוי ללא הוכחת נזק" ובשל הוראות סעיף 20(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

...

סיכום אני מאשר באופן חלקי את בקשת האישור כמפורט להלן: חברי הקבוצה: קבוצה א': "כלל לקוחות המשיבה אשר טיסתם בוטלה או המריאה באיחור של שעתיים לפחות, ב-4 השנים שטרם הגשת בקשה זו ועד למועד אישורה, ועקב כך היו זכאים להטבות כלשהן בהתאם לחוק שירותי תעופה, והמשיבה לא מסרה להם מסמך המפרט את זכויותיהם להטבות בסמוך למועד היווצרות העילה המזכה" (הערה: הגבלת התקופה דלעיל נובעת מתקופת התיישנות של 4 שנים הקבועה בסעיף 19 לחוק שירותי תעופה).

נוכח העדר עילת תביעה אישית למבקשים לגבי הפרת חובת מתן שירותי הסיוע (עילה מס' 2 לעיל), אני מורה על החלפתם לגבי עילה זו בלבד במבקש/ים אחר/ים, שיהיו למעשה התובע/ים בתביעה הייצוגית.

נוכח תוצאות ההכרעה בבקשת האישור, תשלם המשיבה לב"כ המייצגים שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בגין טיפולם בבקשת האישור.

המחלוקת שעליי להכריע בה - מה משמעות חובת מפעיל טיסה כאשר הוא נידרש למצוא "טיסה חלופית" על פי הוראות סעיפים 3(א)(3) ו- 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב – 2012 (להלן: "החוק"): האם כל טיסה חלופית בכל חברת תעופה או רק בחברת התעופה שביטלה את הטיסה.

טענות הצדדים בקצה המזלג: אין מחלוקת כי טיסת הנתבעת בוטלה בשל שביתת פתע שפרצה בנתב"ג ביום הטיסה (כהמשך למחאות שננקטו בכל רחבי הארץ ביום 27.3.23 נגד פיטורי שר הביטחון יואב גלנט).

בכל הקשור לדרישה לקבלת פיצויים לדוגמא, מצאתי כי במקרה זה ובשים לב כי מדובר בשביתת פתע שפרצה, לפנים משורת הדין, מצאתי שלא לחייב בגין רכיב זה. סוף דבר מכל האמור מצאתי לקבל את התביעות ברובן כמפורט להלן.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים והשלמת הטיעונים, נחה דעתי לקבל את התביעות ברובן.

כאמור, חיוב התובעים לטוס רק בטיסות של הנתבעת או על פי לוחות זמנים שמתאימים לנתבעת , מאחר ולנתבעת לא היו הסכמים (באותו שלב) עם חברות אחרות, כפי עדות הסוכנים, מביא למסקנה כי חופש הבחירה בין החלופות של סעיף 6(א)(2) לחוק, הנתון בידי התובעים, סוכל, ולמעשה הנתבעת קבעה בניגוד לרצון התובעים את האפשרות היחידה של השבת כספים, ואילצה את התובעים לבחור רק באפשרות זו של השבת הכספים.

בכל הקשור לדרישה לקבלת פיצויים לדוגמא, מצאתי כי במקרה זה ובשים לב כי מדובר בשביתת פתע שפרצה, לפנים משורת הדין, מצאתי שלא לחייב בגין רכיב זה. סוף דבר מכל האמור מצאתי לקבל את התביעות ברובן כמפורט להלן.

התובעים אינם מפרטים כלל בכתב תביעתם, מהי עילת התביעה מכוחה הם הגישו את תביעתם, וכן אין כל היתייחסות בעובדות שהם פירטו בכתב תביעתם , ובטיעוניהם, להוראות הדין החל, חוק שירותי תעופה(פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה),תשע''ב-2012 (להלן: חוק שירותי תעופה).

בהתאם להוראות הסעיף הנ''ל שצוטט לעיל, כך הנתבעת, הרי שהתובעים אינם זכאים לפצוי הקבוע בתוספת הראשונה, מאחר והטיסה בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת הנתבעת, כאשר המטוס הושבת בשל אותה תקלה, ולא ניתן היה לאתר טיסות חלופיות, לאור המצב המלחמתי אליו נקלעה מדינת ישראל לאחר 7/10/2023, ימים ספורים לפני מועד הטיסה עסקינן.

...

על כן, התובעים עותרים בתביעתם כאן לקבלת פיצוי בגין עלות הטיסה שהם רכשו, עלות בית המלון ללילה נוסף שהם נאלצו לשהות בו, עובר למועד הטיסה הנדחית במקור, וכן פיצוי בגין עגמת נפש.

התובעת נסמכת בטיעוניה על הוראות חוק שירותי תעופה כאשר על פי הפסיקה, תביעה נגד מוביל אווירי אפשרית אך ורק מכוח הוראות אותו חוק, ומאחר והתביעה דנן איננה מוגשת על פי עילת תביעה מכוח הוראות החוק הנ''ל, הרי שדין התביעה להידחות.

צירוף הנסיבות של השבתת המטוס ומצב הלוחמה אליו נקלענו , ביחד, מביא לכך שהנתבעת חוסה בצל הסייג הקבוע בחוק שירותי תעופה , סעיף 6, הפוטר אותה מאחריות ומכאן שדין התביעה להידחות וכך אני מורה.

סיכומו של דבר - התביעה נדחית.