משכלו כל הקצין, לתחושת התובעת, הגישה תביעתה זו.
לטענת הנתבעת, הטיסות בוטלו מסיבה שאינה תלויה בה, ועל כן היא פטורה מפיצוי - מכוח הוראתו של סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק").
ואולם, חברות התעופה החליטו לנצל את הרשות שניתנה להן לקיים טיסה אחת בלבד להפעלת טיסה ישירות על ידיהן, וביטלו את טיסות השכר שהיו אמורות להתבצע; משכך, הטיסה אליה נרכשו הכרטיסים על ידי התובעת, בוטלה.
דיון והכרעה
קיימת יריבות בין התובעת ובין הנתבעת
הנתבעת הגדירה עצמה, בסעיף 5 לכתב הגנתה, כ"סיטוני תיירות המתקשר עם גורמים שונים שמספקים את שירותי הנופש, ובכלל זה עם חברות התעופה" וכמן הבהירה, בסעיף 13 לכתב הגנתה, כי "הנתבעת הנה מארגנת טיסות שכר". בכך, הודתה הנתבעת בהיותה "מארגן", על פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק: "אדם השוכר קיבלת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים".
על פי סעיף 4 לחוק, הן חברת התעופה ("מפעיל הטיסה", כהגדרתה בחוק), הן הנתבעת, חבות כלפי הנוסעים - ללא איבחנה ביניהן - בחובות המוטלת מכוח החוק.
...
בנסיבות שלפניי, שלושת השיקולים האמורים מובילים למסקנה, כי התובעת ראויה לפיצוי ברף הגבוה ביותר (לסקירת שורת פסקי דין בהם נפסקו פיצויים לדוגמא, וחומרת הנסיבות בהם, ראו: ת"א (שלום ת"א) 25168-04-18 אורי אשר ורדי נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (פורסם, 16.12.2020) וכן ראו ת"ק (ת"א) 35646-04-17 מאיר דנן וארבעה נוספים נ' אייר פרנס (חברת חוץ) (פורסם, 30.9.2017)).
גובה הפיצוי לו זכאית התובעת
הגעתי לכלל מסקנה, כי לתובעת מגיעים הן הפיצוי הסטטוטורי מכוח סעיף 6(א), בגובה התוספת הראשונה, והן פיצויים לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק, וזאת ברף הגבוה ביותר, בשל חומרת התנהלותה של הנתבעת.
התוצאה
הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש"ח (2,120 ש"ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק, ו-10590 ש"ח כפיצויים לדוגמא, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש"ח. בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,493.6 ש"ח.
הסכום האמור ישולם לתובעת בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.