תביעת פיצוי בגין ביטול טיסה מכוח חוק רשות שירותי תעופה

במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה השבת מיסי נמל לנוסעים שלא טסו בטיסות שהזמינו, הוגשו בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף, ובקשות למתן צוים לגילוי מסמכים ולמענה על שאלון.

מיסי הנמל שאליהם מתייחסת בקשת האישור כוללים אגרות אשר משולמות לרשות שדות התעופה הישראלית שמושתות מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, תקנות רשות שדות התעופה (אגרות), התשנ"א-1991, וכן אגרות ומיסים המשולמים לרשויות זרות, שמוטלים על בעל כלי הטיס ועל הנוסע.

אוקראין ולוט טענו שהן משיבות את מיסי הנמל כפי שנקבע בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012.

...

גם טענות המשיבות 2 ו-3 ביחס לשימוש לרעה בהליכי משפט שיוחס למבקשים דינן להידחות.

וויז העלתה טענות גם ביחס להיעדר פנייה מוקדמת למשיבות בבקשה למסירת הפרטים והמסמכים, שבגינה יש לדחות את בקשת הגילוי, וכן טענות בקשר להרחבת חזית שמתקיימת בבקשת הגילוי, שמבוקשים בה נתונים ביחס לכל הנוסעים ולא לחברי הקבוצה בלבד.

משכך, אין לחייב את המשיבות להשיב לה. גם אם אסיר את הנטל המכביד של מתן הסבר לכל תשלום או אי תשלום, אין להיעתר לבקשה: אם יתברר מן הנתונים כי רק חלק מן הפונים זוכה להשבה, עדיין יתכן שהסירוב לדרישת מי מהם היה סירוב מוצדק.

בפניי תביעה כספית לפצוי עקב ביטול טיסה.

התובעים עותרים לסעד כספי בסך כולל של 34,371 ש"ח. את כימות הסעדים התובעים מבססים על התשלום ששלמו לנתבעת, על ההוצאות הישירות שנגרמו להם בניסיון להיתמודד בעצמם עם ביטול הטיסה, על פיצויים מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב- 2012  (להלן: "חוק שירותי תעופה"), ועל הערכה כללית שלהם את עגמת הנפש שחוו.

המחלוקת העובדתית היחידה היא, אם הנתבעת העמידה לרשות התובעים סיוע כאמור, והתובעים נימנעו מלצרוך אותו, או שמא, שום סיוע לא הועמד לרשותם.

...

זאת, אין לאפשר.

נוכח המסקנה, כי ביטול הטיסה היה מחויב במציאות, בשל נסיבות שאינן בשליטתה של הנתבעת (מזג אוויר קשה באיסטנבול) - מתקיים הסייג הקבוע בסעיף 6(ה)(1) לחוק, לפיו - "נוסע שטיסתו בוטלה לא יהיה זכאי לפיצוי כספי כאמור בתוספת הראשונה, אם מפעיל הטיסה או המארגן הוכיח כי התקיים אחד מאלה:

סוף דבר על הנתבעת, לשלם לתובעים יחד סך המשקף את עלות כרטיסי הטיסה החלופיים שרכשו בסך של 6,111 ש"ח, סך של 760 ש"ח בעבור הוצאות הלינה וכן סך של 1,580 ש"ח בעבור עלויות הנסיעות לשדה התעופה בבזל ממנו יצאה הטיסה החלופית.

משכלו כל הקצין, לתחושת התובעת, הגישה תביעתה זו. לטענת הנתבעת, הטיסות בוטלו מסיבה שאינה תלויה בה, ועל כן היא פטורה מפיצוי - מכוח הוראתו של סעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק").

ואולם, חברות התעופה החליטו לנצל את הרשות שניתנה להן לקיים טיסה אחת בלבד להפעלת טיסה ישירות על ידיהן, וביטלו את טיסות השכר שהיו אמורות להתבצע; משכך, הטיסה אליה נרכשו הכרטיסים על ידי התובעת, בוטלה.

דיון והכרעה קיימת יריבות בין התובעת ובין הנתבעת הנתבעת הגדירה עצמה, בסעיף 5 לכתב הגנתה, כ"סיטוני תיירות המתקשר עם גורמים שונים שמספקים את שירותי הנופש, ובכלל זה עם חברות התעופה" וכמן הבהירה, בסעיף 13 לכתב הגנתה, כי "הנתבעת הנה מארגנת טיסות שכר". בכך, הודתה הנתבעת בהיותה "מארגן", על פי הגדרתו בסעיף 1 לחוק: "אדם השוכר קיבלת בכלי טיס, כולה או חלקה, להובלת נוסעים וכבודתם, לצורך מכירתה לאחרים". על פי סעיף 4 לחוק, הן חברת התעופה ("מפעיל הטיסה", כהגדרתה בחוק), הן הנתבעת, חבות כלפי הנוסעים - ללא איבחנה ביניהן - בחובות המוטלת מכוח החוק.

...

בנסיבות שלפניי, שלושת השיקולים האמורים מובילים למסקנה, כי התובעת ראויה לפיצוי ברף הגבוה ביותר (לסקירת שורת פסקי דין בהם נפסקו פיצויים לדוגמא, וחומרת הנסיבות בהם, ראו: ת"א (שלום ת"א) 25168-04-18 אורי אשר ורדי נ' אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (פורסם, 16.12.2020) וכן ראו ת"ק (ת"א) 35646-04-17 מאיר דנן וארבעה נוספים נ' אייר פרנס (חברת חוץ) (פורסם, 30.9.2017)).

גובה הפיצוי לו זכאית התובעת הגעתי לכלל מסקנה, כי לתובעת מגיעים הן הפיצוי הסטטוטורי מכוח סעיף 6(א), בגובה התוספת הראשונה, והן פיצויים לדוגמא לפי סעיף 11 לחוק, וזאת ברף הגבוה ביותר, בשל חומרת התנהלותה של הנתבעת.

התוצאה הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 12,710 ש"ח (2,120 ש"ח בגין ביטול הטיסה, כהוראת סעיף 6(א) והתוספת הראשונה לחוק, ו-10590 ש"ח כפיצויים לדוגמא, בהתאם לחומרת התנהלות ולסכום המקסימלי הקבוע בסעיף 11(א) לחוק), בתוספת הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ואגרת בית המשפט, כפי ששולמה, בסך 283.6 ש"ח. בסך הכל, תשלם הנתבעת לתובעת סך של 13,493.6 ש"ח. הסכום האמור ישולם לתובעת בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הרקע לתביעה וטענות הצדדים בכתב התביעה טען התובע כי טיסתו המיועדת מדובאי לתל אביב ביום 9.3.22 בוטלה וכי חברת התעופה לא עמדה בחובה לפצות אותו בהתאם לסעיף 6 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב-2012 (להלן: "החוק") ובפרט בהתאם לסעיפים 6(א)(1) ו-(3) ובהתאם לסעיף ההטבות לפי 3(א) לחוק וכן לא עמדה בחובות היידוע וגילוי בהתאם לסעיף 14 לחוק.

בכתב ההגנה – טענה הנתבעת ראשית לסילוק על הסף בשל העדר סמכות מקומית, מאחר ומשרדיה נמצאים בתל אביב, וכן להיעדר עילת תביעה שכן לטענתה הטיסה בוטלה בשל מחלוקת סביב נושא אבטחה בין רשויות הממשלה בישראל ובדובאי (להלן: "משבר האבטחה").

ראשית, יש לבחון האם הנתבעת חייבת לפצות את התובע בפצוי הסטאטוטורי מכוח סעיף 6(א) לחוק שירותי תעופה, הקובע כך:   "נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה לטיסה שבוטלה, יהיה זכאי לקבל ממפעיל טיסה או מהמארגן הטבות אלה:

...

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והתרשמתי מהם באופן ישיר ועיינתי במסמכים שצורפו לכתבי הטענות מצאתי לקבל את התביעה בחלקה.

באותו עניין הציג התובע לוח המראות ונחיתות מאותו מועד וטען כי הטיסה שבה חזר בסופו של דבר לתל אביב הייתה גם היא של חברה ישראלית אף היא ביום 9.3.22, ולכן יש לדחות את הטיעון של משבר האבטחה.

סוף דבר הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע סך של 2,120 ₪.

לפניי תביעה כספית בסך 14,888 ₪ לפצויי בגין ביטול טיסה מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "החוק").

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על האמור בפסק דין זה לבית המשפט המחוזי בירושלים, בתוך 15 יום.

...

ממילא, בהינתן השיקולים שצוינו לעיל, כאשר מחד, הנזק שנגרם לתובעים נמוך, ומאידך, קיים אינטרס בהרתעת הנתבעת מפני התנהלות שכזו במסגרת הודעות ביטול טיסה, אני סבור כי יש לפסוק כנגד הנתבעת פיצוי לדוגמה בגין אי הצגת חלופות, בסך של 750 ₪ לכל אחד מהתובעים.

אף אני סבור כי יש באי העברת התשלום בזמן כדי להורות על השלמת הפיצויים לדוגמה לכדי 2,000 ₪ לכל אחד מן התובעים – הסכום שנתבע ע"י התובעים במקרה שלפניי.

סיכום בהתאם לכל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים כדלקמן: עלות הכרטיסים שרכשו התובעים באל על, בניכוי הסכומים שכבר שילמה הנתבעת, ובסה"כ 1,128 ₪.