תביעת פיצוי בגין איחור טיסה מכוח חוק שירותי תעופה

בפני תביעה כספית בסך 6,160 ₪ מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) תשע"ב – 2012, בשל איחור בהמראת הטיסה מעבר ל- 8 שעות.

...

אין מחלוקת בין הצדדים, כי טיסה שהייתה אמורה לצאת ביום 25.9.18 בשעה 16:15 המריאה בסופו של דבר ביום 26.9.18 בשעה 00:59, דהיינו באיחור העולה על 8 שעות.

בשים לב למסמך ההוראות בדבר תחזוקת השירותים, אין בידי לקבל טענות התובעים, כי התחזוקה בוצעה 4 ימים לאחר המועד המקסימלי לטיפול.

נוכח כל האמור לעיל, הוכח כי הטיסה יצאה באיחור העולה על 8 שעות, שניתנו שירותי סיוע וכי עומדת לנתבעת ההגנה הקבועה בסעיף 6(ה)(1) ועל כן התביעה לפיצוי נדחית.

משעמדו התובעים על תביעתם בטענה שיש בידיהם ראיה להפריך טענת ההגנה של הנתבעת אף שזו התקבלה במספר פסק דין ובסופו של דבר ראיה שכזו לא הוצגה בפניי, מצאתי לחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת בסך של 500 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

רקע לפניי תביעה לפצוי בסך 460,613 ₪ מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן – החוק).

התובעים (25 במספר) עותרים לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לפצותם בגין איחור בטיסה ובגין טענה לאי-מתן שירותים מספקים בעת ההמתנה לטיסה הנדחית, בנגוד להוראות החוק.

...

התובעים (25 במספר) עותרים לחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לפצותם בגין איחור בטיסה ובגין טענה לאי-מתן שירותים מספקים בעת ההמתנה לטיסה הנדחית, בניגוד להוראות החוק.

על-כן, ובהתחשב במחדלים עליהם עמדתי, אני מחייב את נתבעות 2-3, ביחד ולחוד, לפצות כל אחד מהתובעים בפיצויים לדוגמה בסך 2,000 ₪ כל אחד.

לקחתי בחשבון בהקשר זה את משך העיכוב, את השירותים הבלתי מספקים שניתנו לתובעים בזמן העיכוב וכן את ניסיון נתבעות 2-3 לחמוק מאחריותן במקרה זה, דבר המחייב הרתעה מפני אי-קיומו של החוק כרוחו וכלשונו; אשר לפסיקת פיצויים בגין נזק ממוני ובגין עוגמת נפש – מקובלת עלי טענת הנתבעות, כי אין מקום לפסוק, נוסף לפיצוי הסטטוטורי והפיצוי לדוגמה, גם פיצויים מסוג זה. בעניין פלונית, קבע כב' השופט עמית כך: "לאחר שבית המשפט קבע כי הוכח נזק בלתי ממוני, ופיצה את אורי בגינו, לא היה מקום לפסוק בנוסף לכך פיצוי ללא הוכחת נזק. פיצוי ללא הוכחת נזק, כשמו כן הוא, ואין מדובר בפיצוי 'בונוס'... מסלולי הפיצוי הם מסלולים חלופיים: פיצוי ללא הוכחת נזק, עד לסכום הקבוע בחוק; או פיצוי על פי הוכחת נזק, שעשוי להיות הן בגין נזק ממוני (כללי או מדויק) והן בגין נזק בלתי ממוני. יצוין כי בפועל, נוכח קשיי ההוכחה והכימות של נזק בלתי ממוני, לעתים אין הבדל רב בינו לבין פיצוי ללא הוכחת נזק, אך לא ניתן לפסוק אותם במצטבר זה לזה. פיצוי ללא הוכחת נזק עודנו פיצוי בגין נזק, ורק רכיב ההוכחה הוא שמתייתר..." (פסקה 79 לפסק-דינו של כב' השופט עמית בעניין פלונית).

סוף דבר לנוכח כל האמור, אני מחייב את הנתבעות 2-3, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 4,080 ₪.

מבוא והצדדים להליך בפניי תביעת התובעים כנגד הנתבעת לתשלום פיצוי בסך 154,500 ₪ וזאת בגין איחור בהמראת טיסה.

התביעה הוגשה מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול או שינוי תנאיה), תשע"ב- 2012 (להלן - חוק שירותי תעופה).

מאחר ועילת תביעה זו נטענה על ידי נוסעים אחרים, וכבר נדונה והוכרעה על ידי מותבים שונים שקבעו כי לא קמה לנוסעים זכאות לפצוי סטאטוטורי בשל נסיבות עיכובה של אותה טיסה, הרי שגם התובעים מנועים ומושתקים מלהעלות טיעוניהם כלפי הנתבעת; · דין התביעה להדחות מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, שכן ככל ובתי המשפט ידונו בנסיבות עיכובה של אותה טיסה, בכל פעם מחדש, עלולה להנתן הכרעות סותרות בין בתי המשפט השונים; · העיכוב בטיסה נגרם כתוצאה מתקלה טכנית חריגה ובלתי צפויה שאינה תלויה בנתבעת, אשר חוסה תחת החריג הקבוע בסעיף 6(ה) לחוק שירותי תעופה לפיו אין לזכות את הנוסעים בפצוי בגין העיכוב.

...

למעלה מן הנדרש אציין כי מדובר בטענה שהועלתה בעלמא ביחס לכל אחד מהנוסעים ללא כל אבחנה ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי - הרי שלא מצאתי לפסוק פיצוי בגין רכיב זה ועל על כן התביעה נדחית כולה.

למען הסר ספק, כל טענות התובעים ועתירותיהם מכל מין וסוג שהוא - נדחות.

סוף דבר התביעה נדחית.

עובדות הטעונות הכרעה לפניי תביעה לפצוי בסך כולל של 34,600 ₪, שעילתה –ביטול הושבת התובע במושב מועדף בשורה ראשונה בטיסה לבטומי בעלות כוללת של 80 דולר (בעבור מושב עבורו ועבור אחיו שלא נכלל בתביעה), אלא קיבל מושב אחר.

באשר לעיכוב בטיסה- לטענת הנתבעת הטיסה יצאה בעיכוב של 3 שעות עקב מחסור בעובדי קרקע של רשות שדות התעופה שגרמו לעיכובים בטיסה, ובכל מקרה אין כל פיצוי בהתאם לחוק שירותי תעופה בגין איחור של פחות מ-8 שעות.

דיון והכרעה: השאלה שטעונה הכרעה הנה: האם התובע זכאי לפצוי בגין אי הנוחות שנגרמה לו לנוכח אי הושבתו במושב שהוזמן מראש? בגין עיכוב בטיסה- מאחר והעיכוב הנו פחות מ-8 שעות אין זכאות לפצוי מכוח חוק שירותי תעופה (פיצוי סיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה),תשע"ב-2012.

...

הנתבעת מאשרת שהמושבים שהופקו עבור התובע היו תפוסים על ידי אחרים לנוכח בעיה במערכת הבידוק ולפיכך נאלץ לשבת במושב פחות נוח לרגליים שהוא לא בשורה הראשונה; מצאתי, כי מרגע שהנתבעת מאשרת כי התובע לא הושב במקומו, על הנתבעת הנטל להוכיח כי בנסיבות כי העברת התובע לא היה רשלני כלפי התובע ו/או לא היה בגין הפרת התחייבות ואו לא עשיית עושר של הנתבעת על חשבונו של התובע; מצאתי אם כן, כי התובע הסתמך על המושב שהזמין, ואני מקבלת את גרסתו לפיה הושבתו במושב רגיל גרמה לו אי-נוחות ועגמת נפש מסוימת בגין השינוי במושב שנכפה עליו על ידי הנתבעת.

לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה, כאמור.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 250 ₪, ותישא בהוצאות המשפט של התובע בסך 150 ₪, שישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

         בכתב ההגנה נטען כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העידר עילת תביעה הואיל והמבקשים אינם זכאים לפצוי בגין עיכוב הטיסה לפי חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב -2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") מאחר והיא המריאה בעיכוב של פחות מ – 8 שעות.

המבקשים אינם זכאים לכל פיצוי כספי מהמשיבה בגין האיחור בהמראה, מעת שהמחוקק קבע באופן מפורש בחוק שירותי תעופה כי רק עיכוב מעל 8 שעות יקנה פיצוי כספי לנוסע.

האם היה מקום גם לבחון אם יש מקום לפצוי המבקשים מכוח אמנת מונטראול? סעיף 16 לחוק שירותי תעופה כותרתו: "שמירת דינים" והוא קובע כי: "אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות כל דין, ובכלל זה מזכותו של נוסע לפצוי לפי כל דין". זכות של נוסע לפצוי "לפי כל דין" מעבר לחוק שירותי תעופה - בעניינינו מדובר על זכות לתביעה לפי אמנת מונטראול.

...

       נציגת המשיבה טענה כי דין התביעה להידחות.

בתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף.

יחד עם זאת, אני סבורה כי לאור הקביעות העובדתיות אליהן הגיעה הערכאה הדיונית; דין התביעה היה להידחות בכל מקרה ואין צורך להכריע בסוגיה המשפטית בהליך שלפני.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות ערעור.