תביעת פינוי מושכר עקב אי תשלום שכר דירה

הסיכום היה בעל־פה, אך במסגרת המירמה בנם של הנתבעים ביקש בתחנונים מיסמך בכתב כדי להרגיע את אביו החולה והכל כדי לחסום במירמה תביעת פינוי בשל אי תשלום דמי שכירות.

ויפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון בע"א 582/61 בוכול נ' בוכהלטר, פ"ד טז 1320, 1327 (1962): "גלוי וידוע, כי 'אי־המשכת' זו, של תשלום דמי־השכירות, אינה אלא מחדלו של דייר to continue to pay rent, כלשון סעיף 8 לפקודת הגבלת שכר־דירה (דירות), 1940, שקדמה לחוק הנ״ל. 'הדייר לא המשיך בתשלום דמי־השכירות' נאמר, 'הדייר לא שילם דמי־שכירות' לא נאמר, ללמדך כי לא די בהמנעות מתשלום כדי לפנות דייר אלא אם היה במחדלו של דייר משום נתוק של המשכיות התשלומים. תנאי זה, שבלעדיו אין עילה לפינוי בהתאם לסעיף 36(1) הנ״ל, לא נתקיים כאן". פסק־דין זה עסק בהפסקת תשלום של שבע שנים עקב מחלוקות שהתעוררו בעיניין דרישת בטוחה על המחאה בנקאית שאבדה אצל המשכיר מתשלום שכ"ד קודם.

סיכסוך זה הוסדר בין הצדדים במסמך בכתב אשר נערך בכתב־ידו של התובע ומשכך, מנועים התובעים מלטעון לעילת פינוי בשל אי־תשלום שכר דירה.

...

נוכח המטרות שפורטו בסיכומי התובעים (עמ' 7 לסיכומים) לא מצא בית־המשפט כי טענות אלה, גם לו הוכחו, רלוונטיות לגופן של עילות פינוי – נטישה ואי־ תשלום דמי שכירות, לזכותם של תובעים יאמר שיכולה הייתה להיות להם רלוונטיות כלשהי לעניין סעד מן הצדק אילו היו הדיון מגיע לשלב זה. תוצאות והוצאות תביעת הפינוי נדחית.

סעיף 3(1) לתוספת מורה לבית־המשפט להעריך את שכר הטרחה בתביעת הפינוי כ־2% משווי הנכס כולו "כשהוא פנוי", ולהוסיף עליו את שכר הישיבות הנוספות ומע"מ. לצורך כך, ראוי היה להעריך את ערך הנכס על יסוד טענת ב"כ התובעים בתגובה שהוגשה על־ ידו בתיק ש 39181-03-21, סעיף 8 לתגובה (3,000,000 ש"ח).

אלא שבמקרה המיוחד של זכות דיירות מוגנת אשר כבר הוערך שוויה על ידי קונה מרצון מצא בית המשפט מקום להקל את קביעת התעריף ולקבוע כי שווי הנכס הנכון המהווה את נושא המשפט הוא למעשה ערך פינויו של הנכס על ידי בעלי הבית והוא אותו הסכום אותו ניסה בעל הבית "להציל" באמצעות תביעת הפינוי.

שהרי לפי התביעה לפסק דין הצהרתי לא נותר לאיש כל חלק בתמורת הדירה בר' ומכאן שלא ניתן יהיה להפרע מחלקו בתמורת מכר הדירה להשבת החוב הנטען בגין אי תשלום שכר דירה.

לכתב התביעה שהגיש ואשר בו עתר לפינוי האשה מבית המגורים וכן לכתב התביעה שבו עתר לחיוב האשה בתשלום שכר דירה, צרף אביו של האיש חוזה שכירות אחד בלבד, נושא תאריך 13.9.2015 , עליו חתומים האיש ואביו, ובו נקבע תשלום בסך של 5,200 ₪ לחודש לתקופה של 12 חודשים עם אופציה להארכת התקופה ל- 12 חודשים נוספים.

...

עתירת האישה ביחס לזכויות הרשומות על שם האיש בקרקע בג' – נדחית.

עתירת האישה למתן פסק דין לפיו מחצית הזכויות בבית המגורים שייכות לה – נדחית.

התביעה הכספית שהגיש אביו של האיש נגד האישה – נדחית.

נוכח אי תשלום שכר הדירה, הגישה התובעת תביעה לפינוי המושכר.

...

לפיכך, יש לדחות את הבקשה.

ביטול פסק הדין מחובת הצדק- לאחר עיון בבקשה ובתגובה ושמיעת טענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל דעה כי אין מקום לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

בסיכום האמור לעיל; בהינתן ולא נמצא מקום לביטול פס"ד מחובת הצדק, ונוכח העובדה כי קו ההגנה של המבקשת לא נתמך בראיות מתאימות כך שהלכה למעשה היא לא פירטה את סיכויי הגנתה, הגעתי לכלל דעה כי לא הוכח שיש מקום לבטל את פס"ד. אשר על כן, הבקשה נדחית.

מהמקובץ לעיל עולה כי אין עסקינן בתביעת לפינוי מושכר 'קלסית' (כגון פינוי דירת מגורים בשל אי תשלום שכר דירה), אלא עסקינן בתביעה לפינוי נכס עסקי, המערבת שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות, בתחום דיני החוזים, דיני הביטוח ואף יתכן גם בתחום המינהלי, וכי הבירור העובדתי בתיק יכלול לא רק שמיעת נציגים מטעם הצדדים, אלא אף שמיעת מומחים, הן בתחום כיבוי האש והן בתחום הביטוח / חתמות.

...

לטענת התובעת, לאחר שהנתבעת הגישה מסמכים לתיק בית המשפט ביום 28.11.23, ובעקבות החלטתי מיום 5.12.23, הוגשה תגובה מטעמה ביום 18.12.23, ובד בבד הגישה הנתבעת הודעת עדכון מטעמה, שלאחריה ניתנה החלטת בית המשפט, המבקשת את תגובת התובעת להודעת העדכון של הנתבעת.

נקבע כי בנסיבות שבהן מדובר בפינוי נכס עסקי ובשיקולים מסחריים עסקיים, ומקום שבו החומר הראייתי שעשוי להצטבר בתיק, ובכלל זה בקשות וחוות דעת, מביאים לידי מסקנה כי לא ניתן להמשיך בטיפול בתיק בדרך הדיונית המקוצרת של פינוי מושכר, ראוי להעביר את הדיון למסלול דיוני רגיל (ראו למשל רע"א (מחוזי באר שבע) 4022-05-17 מאיה ל.ס. בע"מ נ' הלני השקעות ונדל"ן בע"מ, נבו, 28.5.17).

מהמקובץ לעיל עולה כי אין עסקינן בתביעת לפינוי מושכר 'קלאסית' (כגון פינוי דירת מגורים בשל אי תשלום שכר דירה), אלא עסקינן בתביעה לפינוי נכס עסקי, המערבת שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות, בתחום דיני החוזים, דיני הביטוח ואף יתכן גם בתחום המנהלי, וכי הבירור העובדתי בתיק יכלול לא רק שמיעת נציגים מטעם הצדדים, אלא אף שמיעת מומחים, הן בתחום כיבוי האש והן בתחום הביטוח / חתמות.

לאור האמור לעיל אני מחליטה להעביר את הדיון בתיק לסדר דין רגיל, וקובעת דיון קדם משפט בנוכחות נציגי הצדדים ליום 14.4.24 שעה 9:00.

ביום 17.2.2021 הגישו המשיבים תביעה לפינוי מושכר לבית משפט השלום בירושלים בגין אי-תשלום דמי השכירות.

בנוסף טענו המשיבים כי על המבקשים לשלם להם סכומים שונים בגין אי-תשלום שכר הדירה, נזקים שנגרמו לדירה, עוגמת נפש ועוד.

...

בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לבית משפט זה התקבלה, אך הערעור נדחה לגופו, וזאת מן הטעם שהדירה פונתה זה מכבר כך שהסוגיה הפכה לתיאורטית (וממילא, הסתיימה תקופת השכירות) (רע"א 5078/21 שנזכר לעיל).

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובה, בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

סוף דבר: הבקשה נדחית.