תביעת פינוי מושכר במבנה תעשייה בחדרה

בית משפט השלום בחדרה ‏ח' טבת תשע"ה, 30 דצמבר 2014 תא"מ 32096-05-12 שמעון עזרתי-תעשיות אלומיניום בע"מ נ' סלע התובעת שמעון עזרתי-תעשיות אלומיניום בע"מ ח.פ. 510893753 הנתבעת ארגמן סלע ת.ז. 057434615 ב"כ התובעת: עו"ד מירב אהרון –חי ב"כ הנתבעת: עו"ד שושנה כהן שפירא פסק דין

עוד טוענת הנתבעת כי שכרה מהתובעת מבנה תעשייה לניהול חנות, ובהתאם לסעיף 17 הפקידה בידי ב"כ התובעת את השיק נשוא תביעה זו (להלן: "שיק הבטחון") כדי להבטיח את זכויות התובעת בהתאם להסכם השכירות.

לאחר שפינתה הנתבעת את המושכר, קיבלה מאת ב"כ התובעת מכתב נושא תאריך 30.01.2007, ולפיו נדרשה לשלם את דמי שכירות וארנונה עבור החודשים שלאחר הפינוי בפועל.

...

מכאן , הרי שרק מעדות התובעת והעד מטעמו עולה אי בהירות ביחס לשאלת מסירת המעטפה ותוכנה ומכל האמור לעיל בצירוף עדותם המהיימנה של הנתבעת ומר סלע מצאתי כי הנתבעת פעלה בהתאם לתנאי חוזה ומסרה למר עזרתי הודעה בדבר סיום השכירות במועד .

סוף דבר מכל האמור לעיל , נחה דעתי כי הנתבעת פעלה על פי הוראות ההסכם והודיעה לתובעת על רצונה לסיים את הסכם השכירות 90 ימים מראש תוך ששילמה דמי שכירות בגין תקופה זו. מכאן , אין לחייב את הנתבעת בעלות שכר דירה בגין החודשים הנתבעים , היינו מהמועד בו עזבה את המושכר ועד למועד בו הושכר לצד ג' ובגין תשלומים עקיפים הקשורים עם החזקת המושכר ובכלל זה דמי הארנונה.

בהתאמה , הנני מורה על דחיית התביעה במלואה ובכלל זה על סגירת תיק ההוצל"פ שמספרו 1206593121.

בית משפט השלום בחדרה תא"מ 55785-05-16 בוטבול ואח' נ' בכרך ואח' בפני כב' השופטת קרן מרגולין פלדמן התובע ז'קי אבוטבול הנתבעים 1. איגור בכרך 2. ויטלי בכרך 3. בכרך אולגה פסק דין

לפניי תובענה כספית, במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבעים, הן בפצוי מוסכם על פי הסכם השכירות המצורף לכתב התביעה, והן ביתרת דמי השכירות ממועד הפינוי ועד לסיום תקופת השכירות.

בראשית חודש ספטמבר 2015 עזב הנתבע את הנכס הגדול, והעביר פעילותו העסקית למבנה תעשייה אחר באיזור התעשייה, המצוי במרחק של כ- 50-150 מ' מהמבנה הגדול.

טענה זו לא זו בלבד שלא זכתה לחזוק בגירסת העד מטעמם, מר עוזי כדורי, אשר לכל הפחות אין חולק כי היה שכנם בנכס המצוי בגב המבנה במהלך תקופת השכירות, או בעדותו של מר בני מלכה, אשר טען כי בתוך הנכס הגדול, אותו שכר הוא עצמו לימים, מצוי שעון חשמל, אלא שזו אף לא גובתה בכל עדות חיצונית כלשהיא.

...

אודות חובתו של התובע לפעול להקטנת נזקיו ולהשכרתו של הנכס לשוכר חלופי אין צורך להכביר מילים, ומשלא שוכנעתי כי זה פעל בהתאם לחובתו זו אני רואה לנכון לקבוע כי אין מקום לאכיפת החוזה בכל הנוגע לתשלום דמי השכירות המלאים, כלשונו.

סיכום – מכל האמור אני מקבלת את עיקר התביעה כנגד הנתבע 1 ומחייבת אותו לשלם לתובע סך של 28,740 ₪ (3240 ₪ יתרת דמי השכירות לחודש ספטמבר+ 20,000 ₪ שיעור הפיצוי המוסכם המגובה בשטר הערבות + 5500 ₪ שיעור דמי השכירות לחודש אוקטובר) .

הנתבעים 1 ו-3 יישאו בהוצאות התובע בגין ההליך כאן בסך של 1,500 ₪ ובשכ"ט בא כוחו בסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ. התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית, והתובע יישא בהוצאות הנתבע 2 בגין ההליך כאן בסך של 500 ₪ ובשכ"ט בא כוחו בסך של 1,000 ₪ כולל מע"מ. כל צד יישא בשכר בטלת העדים מטעמו, בסך של 350 ₪ לטובת כל אחד מהם, ואם הופקד שכרו של מי מהעדים בקופת ביהמ"ש, תשחרר המזכירות את שכר הבטלה לידיו.

בית משפט השלום בחדרה ת"ט 5084-01-19 מסורי נכסים בע"מ נ' וארון ת"ט 12029-01-19 מסורי נכסים בע"מ נ' וארון תיק חצוני: 5004241218 מספר בקשה:1 בפני כב' הרשמת הבכירה טלי מירום המבקשים-החייבים 1. אלי וארון 2. אורלי וארון ע"י ב"כ עוה"ד יוגב לוי המשיבה-הזוכה מסורי נכסים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד איתי שטאוי החלטה

המבקש טען בהתנגדותו, כי בינו ובין המשיבה נחתם הסכם שכירות לפיו השכירה המשיבה למבקש בסביבות חודש אוקטובר 2012 מבנה באיזור התעשיה עמק חפר, בו הפעיל המבקש מוסך (להלן: המושכר).

נטען, כי טענת המבקשים לפיה שטר החוב נחתם להבטחת תשלום דמי השכירות לשנת 2017 לא נסתרה, ולראיה, המשיבה "ביטלה" את תביעת הפינוי שהגישה נגד המבקשים בשנת 2017, אם כי הוגשה שוב בסוף 2018.

...

לאור כל אלו טוענת המשיבה כי דין ההתנגדות להידחות, ולחלופין בלבד, ככל שתתקבל, יש להתנותה בהפקדת מלוא סכום החוב בקופת בית המשפט.

אציין, כי כיוון שהשיקים שנמשכו לפקודת המשיבה לאחר מועד שטר החוב, ואשר חוללו כנטען, לא הוגשו כראיה מטעם המשיבה אלא הוצגו לראשונה במצורף לסיכומיה, לא מצאתי לנכון ליתן להם משקל במסגרת החלטתי זו; אולם כן מצאתי לנכון לתת משקל לתשובותיו המתחמקות של המבקש בעניין זה (עמ' 4 לפרוט', ש' 29 - עמ' 5, ש' 6) ולהימנעותו מלהציג אישור תשלום פוזיטיבי וחד משמעי; גם חוות דעת רואה חשבון מטעמו לא הוגשה (בהקשר זה אעיר, כי לא מצאתי בפרוטוקול עדות לכך שבית המשפט הציע מינוי רו"ח מטעמו וכי המשיבה סירבה לכך).

המסקנה המתבקשת מכל אלו היא, כי המבקשים לא עמדו בחובת הפירוט של טענות ההגנה שלהם ולמעשה לא הציגו ולו ראשית ראיה מינימלית לטענתם כי שילמו למבקשת את חובם על פי שטר החוב.

בעלותו של התובע היא במשותף עם חברה נוספת, חברת בונים בישראל תעשיות מתקדמות בע"מ, לה 90% מהזכויות בנכס (להלן: "חברת בונים") התובע וחברת בונים מצד אחד והנתבעת מצד שני חתמו על חוזה שכירות ביחס לנכס ביום 11.12.2018.

לשתף פעולה לצורך השכרת המבנה לשוכרים שונים, תוך חידוש חוזי שכירות מפעם לפעם, כפי שימצאו לנכון ומקסום התשואות נשוא המבנה תוך ניהול המבנה בשקיפות ובהגינות האחד כלפי מישנהו.

להסכם השתוף נרשם כך:" הצדדים מצהירים ומתחייבים כי לא יתנגדו למימוש חלקו של הצד האחר בדמי השכירות וידאגו להעברת חלקו של כל אחד מהצדדים ברווחים לפני מס לחשובונות הפרטי.." התובע מסתמך על הוראות סעיף 4.4 כמקור לזכותו להגיש תביעה לפנוי.

התביעה מיתנהלת בבית המשפט השלום בחדרה.

...

הנתבעת טענה כי דין התביעה נגדה להידחות בין היתר מאחר והתובע לא רשאי להגיש את התביעה לבדו.

לסיכום נקודה זו, התובע לא הוכיח כי קיימת לו הזכות להגיש את תביעת הפינוי ללא חברת בונים .

מכאן יש לדחות את תביעתו.

התביעה נדחית.

בית משפט השלום בחדרה ת"א 54780-03-19 חכם נ' בזלת פארמה צמחי מרפא בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופט יניב הלר תובע אריה יוסף חכם ע"י ב"כ עו"ד אהוד רז ועו"ד רונית רז נתבעים 1. בזלת פארמה צמחי מרפא בע"מ 2. בזלת נחושתן בע"מ 3. מאיר אריאל כולם ע"י ב"כ עו"ד דוד הדר, עו"ד רוני מור יוסף ועו"ד אור הכהן פסק דין

כללי לפניי תביעה לפינוי הנתבעים ממקרקעין שעליהם מוקם מיפעל לייצור קנביס רפואי, בטענה להפרות יסודיות שונות של הסכם השכירות שנחתם בין בעל הזכויות במקרקעין לבין מנהל המפעל והחברות הפועלות בו. לטענת הנתבעים מאחורי התביעה המשפטית ניסיון לסחיטה עסקית.

נתתי דעתי גם על משמעותו של הסכם השכירות בין הצדדים, הסכם שבו בשלב הראשון משפצים הנתבעים מבנה ומשקיעים משאבים כלכליים רבים על מנת להפוך אותו למפעל גדול הקף, אחר שהם הפועלים לקבלת ההיתרים והם אלה שנושאים בעלויות ובמאמץ, ובכך הופכים מקרקעין חסרי שימוש מזה שנים לנכס תעשייתי פועל.

...

טענה לאי קבלת טופס 4 ולהיעדר אישורים מהרשויות טרם אכלוס המושכר והפעלתו בטרם יחל הדיון בעניין זה, אפתח בכך שאין חולק כי בסופו של דבר אכן קיבלו הנתבעים את כל האישורים הנדרשים מהרשויות, ביום 08.08.2019.

אחר בחינת כל הטענות שהעלה חכם הגעתי למסקנה כי אין מדובר בטענות, אלא בתואנות.

לכך לא אתן יד. תוצאה והוצאות נוכח כל הנימוקים דלעיל, התביעה נדחית.

אחר שנתתי דעתי לטיב התובענה; להתנהלות חסרת תום הלב הדיוני מצד התובע; להימשכות ההליכים בפועל קרוב ל-5 שנים; למשמעות הקשה של תוצאת פינוי על הנתבעים שהשקיעו הון בהקמת המפעל; ואחר שנתתי דעתי על כך שעובדיהם ומשפחותיהם של הנתבעים תלויים בהמשך פעילותו של המפעל, מצאתי לחייב את חכם בהוצאות משמעותיות לטובת הנתבעים בסך שישקף, אם לא את מלוא הוצאות הנתבעים, אזי את חלק הארי שלהן (ראה החלטתי מיום 16.10.2022 בעניין זה, על נימוקיה, ובינתיים, כעולה מסיכומיהם, נשאו הנתבעים בעלויות ייצוג נוספות).