מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פינוי דיירת דיור ציבורי לאחר פטירת הוריה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הליך הפינוי מהדירה יעוכב למשך שלושה חודשים, על-מנת לאפשר לעותר לשקול מעבר לדירה חלופית שהוצעה לו או לדירה אחרת שתוצע לו, זאת לאחר שהמשיבה בעתירה (מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון) הייתה נכונה להכיר בעותר (התובע) כזכאי לדיור צבורי ולהעמיד לרשותו, לפנים משורת הדין, "דירה מתאימה אחרת במסגרת הדיור הצבורי" (סעיף 46 לפסק-הדין).
]" סעיף 1 לחוק). נקבע כי הזכות להכרה כדייר ממשיך אינה מועברת מאח לאח, ואולם עדיין יש לבחון את הטענה האם יש להכיר בנתבע כ"דייר ממשיך" אחרי מות הוריו.
אם סבור היה הנתבע כי קיימת סוגיה עובדתית שמחייבת ליבון עובדתי, היה עליו לעתור בבקשה מתאימה לפני בית המשפט המחוזי (כאמור בהוראת תקנה 15(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000), במיוחד כשהוא ידע כי להליך כאמור יש השפעה על תביעת הפינוי (בהנתן האמור, מתייתר הצורך להדרש לשאלה, האם יש לקיים הליך הוכחות בגדרה של תביעה לפינוי, אם סוגיה שכרוך בה בירור עובדתי נדונה זה מכבר בגדרה של עתירה מנהלית).
...
על יסוד הכרעת בית המשפט המחוזי בפסק הדין, אין מנוס מלהורות על פינוי הנתבע מהדירה.
היא לא הבהירה, בעקבות החלטתי מיום 1.3.20, מהי עמדתה ביחס לסעד הכספי (כאמור, המועד האחרון להגשת התגובה לתשובה, כמו גם מענה לאמור בהחלטתי מיום 1.3.2020, חל לפני מועד ההכרזה על תקופת חירום עליה הכריז שר המשפטים).
אני מורה כדלקמן: הנתבע יפנה את הדירה וישיב את החזקה בה לתובעת כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ השייכים לו עד ליום 30.7.2020 בשעה 14:00.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לאחר פטירת אחיו הוגשה כנגדו תביעה זו לפינוי, אולם כתב התביעה שנימסר בדרך של הדבקה לא הגיע לידיו מעולם, כאשר יכול שנפלה טעות במקום המסירה לאור העובדה כי בכותרת פסק הדין מצוינת כתובת אחרת, שכלל איננה כתובתו.
עם פטירת הוריו, היה המבקש זכאי להתגורר בדירה כדייר ממשיך, הן לפי תחולת הוראות חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, התשנ"ח-1998 כנוסחן במועדים הרלבנטים, והן לפי נוהל דייר ממשיך של משרד השיכון, ורק מחמת טעות היחיד שנירשם כדייר ממשיך לאחר פטירת הוריו היה אחיו מאיר, כשהמבקש אינו מבין משמעותו של אי רישום זה. בחינת מעמדו של המבקש צריכה להעשות איפוא כבנם של הדיירים החוזיים, ולא להיגזר ממעמדו של אחיו ז"ל. תמצית טענות המשיבה הנה כי בתאריך 22.3.01 חתם אחיו המנוח של המבקש, מר מאיר מויאל, על הסכם שכירות עם המשיבה ביחס לדירה שבמחלוקת, והוא הדייר החוזי.
...
במצבים מסוימים, יביא שילוב של נסיבות האיחור, נתונים אישיים, מהות טענות ההגנה ותוצאות הותרת פסק הדין על כנו, להצדקת הארכת המועד, וסבורני כי זהו המקרה בענייננו.
במצב דברים זה, של ספק במסירה ותמונת מצב לא ברורה מצד המבקש לאחר מתן פסק הדין, שוכנעתי כי יש לנקוט משנה זהירות בהתייחסות בית המשפט להמצאה, להימנע מעמידה דווקנית על ענייני פרוצדורה תוך הגמשת העמדה בנושא זה ונטייה להקל על הנדרש מהמבקש.
באשר לשאלת ההוצאות, במכלול הנסיבות, הן אלה הנוגעות למסקנה בנוגע למסירה והן אלה הקשורות בנתוניו האישיים של המבקש, לא ייפסקו בשלב זה הוצאות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תעוד ארוע ראשון הנוגע לדירה, לאחר פטירת הוריהם של העותרים, משוקף בהחלטת הועדה העליונה שדנה בעיניין העותרים בשנת 2002 (אשר צורפה כנספח ד' לתשובת המשיבה), ממנה עולה כי בשנת 1995 נתפסה הדירה על ידי עמידר, לאחר שננטשה על ידי העותרים והייתה פנויה ויועדה למגורים עבור דייר אחר שהיה זכאי להתגורר בדירה ציבורית.
בהמשך לכך, בשנת 1995 הוגשה תביעת פינוי כנגד העותר 1 בת"א 80971/95 וביום 29/10/1996 ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב ולפיו על העותר 1 לפנות ולסלק ידו מהדירה ולהחזיר את החזקה בה לידי עמידר כשהיא פנויה מכל אדם ומכל חפץ (פסק הדין צורף כנספח ב' לכתב התשובה מטעם המשיבה).
בטופס החלטה זו נכתב בפירוט הבקשה: "הקניית זכויות חוזיות לדירה בה מתגוררים בפלישה". צוין כי :"יש תעודת זכאות מקורית בתיק". על הנתונים כפי שנסקרו בהחלטות קודמות הוסף כי: "כיום יוסי גר בדירה עם ידועה בציבור+ילד. גם אריה גר בדירה.". החלטת הועדה היא: "לדחות את הבקשה להקניית זכויות חוזיות כדיירים ממשיכים. אין רצף מגורים בדירה הדירה הוחזרה לעמידר כדירה נטושה שופצה עבור מועמדים לאיכלוס חוזר והנ"ל פלשו אליה". להשלמת התמונה יצויין כי כנגד העותרים מיתנהל הליך פינוי במסגרת בקשה לבצוע פסק הדין משנת 1996 בהוצאה לפועל לישכת תל אביב (מספר 01-85672-96-2 ).
...
משהעותרים לא הרימו את הנטל להוכחת עמידתם בתנאי זה במועד הרלוונטי, ממילא אינני נדרשת לקבוע מסמרות בשאלת רצף מגוריהם של העותרים עם הדיירים החוזיים ואולם, בעניין זה- לשם שלמות היריעה בלבד – יובהר כי אין בידי לקבל טענת העותרים ולפיה המועד הרלוונטי לבחינת רצף מגוריהם היה מועד פטירת אביהם.
" מהאמור עולה כי דין העתירה דחייה גם לגופם של דברים משלא הראו העותרים כל פגם אשר נפל בהחלטת המשיבות ובפרט לא פגם כזה המצדיק התערבות שיפוטית.
סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט – העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

קודם להשכרת הדירה לנתבעת, הושכרה הדירה להוריה המנוחים של הנתבעת בתנאי שכירות של זכאים לדיור בשיכון הצבורי.
לאחר פטירת הורי הנתבעת אישרה וועדת החריגים שליד משרד השיכון לנתבעת ביום 9.6.1999 להמשיך ולהתגורר בדירה, ובהתאם להסכם פשרה מיום 23.9.2001 שקבל תוקף של פסק דין בתביעת פינוי שהגישה עמידר נגד הנתבעת קודם להחלטת וועדת החריגים (במסגרת ת.א 50838/97) נחתם בין הצדדים הסכם השכירות (ראו; קביעות פסק הדין שניתן בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים במסגרת ת"א 69000-04).
בפסק הדין בהליך הקודם אף נקבע כי ההכרה בנתבעת כדיירת ממשיכה בהתאם להחלטת וועדת החריגים של משרד השיכון מיום 9.6.99, אין בה אישור לרכישת הדירה בהתאם לקריטריונים שקבע משרד השיכון וכי החלטת וועדת החריגים והסכם הפשרה שנחתם במסגרת תביעת הפינוי זיכו את הנתבעת בחתימה על חוזה שכירות סטנדרטי, ולא בזכות לרכישת הדירה (ראו; פסקה 14 עמ' 6 לפסק הדין וכן פסקה 16 עמ' 8 לפסק הדין).
...
שתיקת עמידר לאורך השנים כאשר הנתבעת משלמת באופן רציף דמי שכירות מופחתים בסך 300 ₪ לחודש, היעדר הוכחה לפנייה בדרישה לנתבעת לתשלום דמי השכירות הקבועים בהסכם השכירות ואי נקיטת עמידר בהליכים המתבקשים מקום בו דמי השכירות אינם משולמים במלואם, בשילוב הנפקת עמידר לאורך השנים שוברי תשלום של דמי שכירות מופחתים בסך 600 ₪ לחודשיים בלא מתן הסבר לכך, מובילה למסקנה כי בדומה לקביעת בית המשפט בפסק הדין בהליך הקודם, עמידר לא השכילה להוכיח שיש לחייב את הנתבעת בתשלום דמי השכירות הקבועים בהסכם השכירות וכי אין מנוס אלא לקבל את גרסת הנתבעת שגם לגבי התקופה מושא התביעה הוסכם על תשלום דמי שכירות מופחתים מדמי השכירות הקבועים בהסכם, בסך 300 ₪ לחודש.
המסקנה אליה הגעתי אין פירושה שאת פסק הדין בהליך הקודם יש לפרש כך שהנתבעת תשלם כל חייה את דמי השכירות המופחתים בסך של 300 ₪ לחודש, ובידי עמידר לכלכל את צעדיה לבאות על פי הסכם השכירות והדין.
סוף דבר מכל האמור התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

תביעה לפינוי הנתבעת מדירה שבבעלות התובעת, המיועדת לזכאי דיור צבורי, המצויה ברחוב ההגנה 1034/10 בדימונה (להלן: "הדירה").
אין מחלוקת שהנתבעת עצמה, אינה זכאית לדיור צבורי על פי חוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח - 1998 (להלן: "החוק"), וטענתה היא לכך שהיא מילאה אחר התנאים הקבועים בדין, שעם התקיימותם יש לראותה כדיירת ממשיכה של האם, גם בהיעדר עמידה שלה עצמה בכללי הזכאות לדיור צבורי, ומשהתגוררה עם הוריה, ולאחר פטירת האב – עם האם, במשך תקופה המעניקה לה את המעמד של דיירת ממשיכה.
...
בהתחשב בכך, לא ניתן להסתמך על עדותו של יואב לבדה כדי להביא למסקנה שהאם הבינה עד תום את משמעות המסמך שעליו חתמה.
סיכומם של דברים לאור כל האמור יש לקבוע כממצא עובדתי כי הנתבעת התגוררה בדירה החל משנת 2006 ועד לפטירת האם, לרבות במועד הקובע, וממילא מילאה את תנאי החוק להיחשב כדיירת ממשיכה.
התוצאה היא שהתביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו