תביעת פיליפינית נגד המשפחה שהעסיקה אותה

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ד"מ 43042-02-22 10 ינואר 2024 לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין התובעת פיליפה דולינג, דרכון פיליפיני מס' P0739456A ע"י ב"כ: עו"ד אביחי וידהורן הנתבעת פנינה כהן ע"י ב"כ: עו"ד דין סיני פסק דין

הנתבעת ציינה, כי היא מצרה על היתנהלות התובעת בהליך, אשר הגישה תביעת סרק כנגד אישה קשישה שכלל לא העסיקה אותה ולאחר שהבינה את מחדליה היא ביקשה למחוק את התביעה "בדקה ה- 90", לאחר שבוצעה הכנה לקראת ישיבת ההוכחות, נגרמו הפסדי ימי עבודה ולנתבעת ובנה נגרמו הוצאות עתק לרבות תשלום שכ"ט עו"ד בסכומים העולים בהרבה על סכום התביעה.

בהיותה מטפלת מחליפה העובדת לתקופות קצרות, התובעת נימנעה בהתחלה מקבלת עבודה לחודש נובמבר 2023 אולם בהיותה מפרנסת יחידה של משפחתה בארץ מולדתה ובהיעדר מציאת מטפלת מחליפה לקשישה הסיעודית בה התובעת מטפלת ליום הדיון, נאלצה התובעת לבקש למחוק את התובענה.

...

המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים עניינה כאמור סוגית החיוב בהוצאות ובשכר טרחת עו"ד. תקנה 113 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלקמן: "בכפוף להוראות כל חיקוק, יהיה עניין ההוצאות בכל תובענה, ערעור או הליך אחר, מסור לשיקול דעתו של בית הדין או של הרשם, ואם בבקשה פלונית או בדיון פלוני ניתן צו להוצאות לא ייפגע צו זה על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך ערעור על הצו הראשון." בית הדין הארצי לעבודה עמד על השיקולים הרלוונטיים שעל בית הדין לשקול בעת פסיקת הוצאות, וכלשונו (ע"ע (ארצי) 753 מרכנתיל ניהול קופות גמל בע"מ – מעון הורים בית אורה בע"מ, מיום 2.11.06): "... פסיקת הוצאות אינה עניין של שרירות ואינה יכולה להיות מנותקת ממציאות ההליך שהתקיים בבית הדין. בבוא בית הדין לפסוק הוצאות, עליו לתת את הדעת למיגוון של שיקולים הרלבנטיים לעניין ובהם: גובה הסכום שנפסק; במקרה של דחיית התביעה – הסכום שנתבע; התעריף המומלץ על ידי לשכת עורכי הדין, סוג ההליך (דיון מהיר, ביטוח לאומי, סכסוך קיבוצי וכו'); מורכבות ההליך והתמשכות הדיון; פעולות הצדדים לקידום ההליך; שאלת ייצוג הצדדים על ידי עורכי דין וכיוצאים באלה שיקולים. בפסיקת גובה ההוצאות ישקלל בית הדין את השיקולים השונים, תוך שהוא מביא בחשבון את שיקול העל שעניין לנו בהליכים בבית דין לעבודה והצורך בנגישות קלה וזולה (יחסית) להליכים אלה.". לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ובחנתי את טענות הצדדים וכן לאחר שנתתי דעתי לשיקולים שהותוו בפסיקה ובכלל זה להתמשכות ההליך חרף סיווגו כדיון מהיר, כאשר עיכוב בירור ההליך נבע בעיקר מהתנהלות התובעת והעדר התייצבותה לדיונים שנקבעו בעניינה ובכך לא ניתן היה לברר את המחלוקת העובדתית בתיק, קל וחומר עת כבר בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת באמצעות בנה את העסקת התובעת אצלה, כך שמדובר היה במחלוקת עובדתית מהותית ונוכחות התובעת עצמה בדיון היא הכרחית לבירורה; וכן בשים לב למשאבים שנדרשו לניהול ההליך, לכך שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם ובקשות ותגובות שונות, בין היתר, לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד; וכן בהתחשב במועד בו הוגשה בקשת התובעת למחיקת התביעה, ערב דיון ההוכחות, שנדחה אף הוא מספר פעמים לבקשת התובעת, וכן עת הבקשה למחיקת התובענה שהוגשה כאמור בשלב מתקדם מאוד בהליך הוגשה אף היא ללא ציון עמדת הצד שכנגד – מצאתי, כי לנתבעת אכן נגרמו הוצאות לא מבוטלות בניהול הגנתה ואין בנסיבות העניין טעמים המצדיקים העדר חיוב התובעת בהוצאות, תוך גרימת חסרון כיס לנתבעת.

התובעת, עובדת זרה מהפיליפינים, הגישה תביעה נגד הנתבעים לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתה וסיומה.

על כן, תביעה למימוש זכויות הנובעות מתקופת העבודה של המטפל ומסיומה, תוגש כנגד המטופל בלבד, זאת אף אם היו גורמים נוספים מעורבים בהעסקה: "בבחינת סוגיית קיומם של יחסי עבודה בענף הסיעוד, יש ליתן את הדעת, בין היתר, למאפייניו של ענף מיוחד זה, בו במקרים רבים אין ביכולתו של המטופל לטפל בענייניו השוטפים, ולכן נידרשת עזרתו של בן המשפחה... ואולם הפיקוח על עינייני המטופל שהנה פעולה מתבקשת עת עסקינן בבני מישפחה אינה מקימה, דרך כלל, יחסי עובד ומעביד בין בן משפחתו של המטופל למטפל." ע"ע (ארצי) 660/06 ישי בירגר - ג'ונל קטיבוג , מיום 23.1.08.

...

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר הראיות הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה שלפנינו, התובעת פוטרה מעבודתה.

התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי.

התובעת תשלם לנתבעת 23,020 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד ועד לתשלום בפועל.

בשים לב לנסיבות סיום יחסי עובד ומעביד ולתוצאות פסק הדין, אני קובעת שכל צד ישא בהוצאותיו.

לפניי בקשה לחיוב התובעת (להלן: המשיבה), אזרחית הפיליפינים, בהפקדת ערובה לאור תביעה שהגישה כנגד הנתבעים (להלן: המבקשים) כמעסיקים במישרין לתקופה החל מיום 6.8.2014 ועד ליום 23.8.2020, כאשר רכיביי התביעה הנם: שכר עבודה לחודשים 7-8/2020, דמי הבראה ופדיון חופשה, הפרש הפרשות פנסיוניות, השלמת פיצוי פיטורים, הפרש שכר מינימום והפרש שעות נוספת.

טענות הצדדים בתמצית ורקע לבקשה: לטענת המבקשים, המשיבה לא המציאה ולו ראשית ראייה להוכחת תביעתה וכי מעולם לא הועסקה על ידם, אלא על ידי אמו המנוחה של מבקש 1, בתקופה הנידונה (להלן: "המנוחה") המשיבה הסתירה מעיני בית הדין מחיקתו של הליך שהגישה כנגד האם המנוחה, הליך סע"ש 2104-11-20 מריסל סוריאנו נ' לאה רייכרט) (להלן: הליך קודם"), כאשר במסגרת תביעה שנמחקה כאמור, טענה המשיבה להעסקתה על ידי המנוחה ולא על ידי המבקשים.

נוסף על כך, המשיבה הפרה את תנאי העסקתה של המנוחה היות והייתה אמורה לישון בבית המנוחה ולטפל בה בשעות הלילה ובפועל המשיבה עבדה 4 שעות בלבד ואין להחשיב את שהייתה כזמן עבודה וכן, כי המשיבה הועסקה בסופי השבוע אצל מישפחה נוספת ברמת השרון.

...

משעיינתי בבקשה, בתגובה, בתשובה לבקשה לרבות כלל המסמכים בתיק נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל ואפרט.

אני סבורה שהיות וכאמור עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה על קיומם של יחסי עובד-מעסיק, יש להראות אסמכתא המעידה על קיום יחסי העבודה, גם כאשר בהתאם לפסיקה, אין צורך להראות ראשית ראייה בכל רכיב ורכיב.

התובעת, עובדת זרה אזרחית הפיליפינים, הגישה תביעה נגד הנתבעים על סך 365,690 ש"ח, בגין פיצויי פיטורים וזכויות נוספות.

התובעת הועסקה אצל משפחת כהן ולאחר מכן פנתה לנתבעת 3 (שנמחקה) וזו מצאה לה עבודה בבית הנתבעים, בטיפול בבתם, אחת מזוג תאומות, הלוקה בשיתוק מוחין.

...

בנסיבות אלה, התביעה לרכיבים אלה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

התובעת, עובדת זרה אזרחית הפיליפינים, הגישה תביעה נגד הנתבעים על סך 365,690 ש"ח, בגין פצויי פיטורים וזכויות נוספות.

התובעת הועסקה אצל מישפחת כהן ולאחר מכן פנתה לנתבעת 3 (שנמחקה) וזו מצאה לה עבודה בבית הנתבעים, בטיפול בבתם, אחת מזוג תאומות, הלוקה בשיתוק מוחין.

...

בנסיבות אלה, התביעה לרכיבים אלה נדחית.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.