מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת פגיעה בעבודה: מיקרוטראומה בירכיים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מונחת להכרעתי תביעה להכיר בליקויי התובע בברכיו, כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.
כלומר, גם אם הוכיח התובע תשתית לפגיעה מיקרוטראומטית בעבודתו, תשתית זו אינה מתאימה רפואית לפגיעה בבירכיים.
...
שוכנעתי מתשובות המומחה והסבריו המנומקים לגבי העבודה בעמידה ממושכת עם גוף כפוף והרמת משקלים כבדים, שתנאי עבודה אלו אינם עונים על סוג האירועים לפי עילת המיקרוטראומה שיש בהם כדי לגרום לנזק בברכיים כמו תנוחות קיצוניות, שפיפה או עמידה והליכה על הברכיים.
יוצא אפוא, כי המומחה לא התעלם מהתשתית העובדתית.
אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2016 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופט אילן איטח לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב–יפו (השופט יצחק לובוצקי; ב"ל 482-07-12) בו נדחתה תביעת המערער להכיר בפגיעה ממנה הוא סובל בברכיו כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
כאשר נטען לפניו בחקירתו הנגדית כי עבודתו על הבירכיים היא רק שעה ביום השיב: "זה לא נכון. גם פירוק והרכבה של הפאנלים זה בקריעה [צ"ל: כריעה - א.א.]. יש ימים שאני לא עושה את העבודה על הפאנלים, אבל רוב הזמן אני כן עושה". בחקירתו החוזרת השיב: "אני לא מודד כמה זמן ביום אני על הבירכיים, אני עושה הכל וחלק מהעבודה על הבירכיים, אני צריך להיכנס לפעמים למקומות הכי צרים שיש וזה על הבירכיים". גב' קציר העידה כי מכתב קציר נכתב "לפי בירור עם מינהלי העבודה" ואישרה כי "חלק גדול מהעבודה של טכנאי זה פירוק והרכבה של חלקים ופאנלים וכי בחלק מהמטוסים יש פחות עבודה על הבירכיים ואז "זה פחות מ- 4 שעות ביום". פסק דינו של בית הדין האיזורי בית הדין דחה את תביעת המערער וקבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית למקרוטראומה.
...
טוען המוסד כי קביעת בית הדין האזורי היא קביעה עובדתית ואין להתערב בה. אלא שקביעת בית הדין היא מסקנה מעדותו של המערער, וכאמור מהעובדה כי המערער העיד על ביצוע עבודה מגוונת מבלי שנשאל האם עבודה זו או אחרת נעשתה על הברכיים לא ניתן להסיק כי העבודה שבוצעה על הברכיים דווקא היתה רק חלק קטן.
עוד אין בידינו לקבל את טענת המוסד כי העבודה על הברכיים היתה סטטית.
[6: שם. ] סוף דבר – הערעור מתקבל.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2017 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב (השופטת שרה מאירי ונציגת הציבור גב' שושי הורוביץ; בל' 33917-09-14), במסגרתה נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי בברכיו כפגיעה בעבודה מכוח עילת המקרוטראומה.
בשנת 2009 או בסמוך לכך החל לחוש כאבים בברכיו (בפרט ברך ימין), ובשנת 2014 הגיש תביעתו למוסד על מנת להכיר בפגיעה בברכיו כפגיעה בעבודה.
...
במקרה שלפנינו, בית הדין האזורי - אשר התרשם באופן בלתי אמצעי מעדותו של המערער - הגיע לכלל מסקנה כי המערער לא עמד בנטל להוכיח תנועות חוזרות ונשנות בעבודתו שנמשכו על פני פרקי זמן רצופים ועלולות היו לגרום נזק לברכיו.
מהאמור לעיל עולה כי גם אם נתעלם מהקשיים אותם מצא בית הדין האזורי בגרסת המערער, וניתן לעדותו משקל מלא - אין בה כדי להקים תשתית עובדתית מספקת לפי דרישות הפסיקה, ואף לא עולה ממנה האפשרות לבודד תנועה אחת מתוך מגוון הפעולות שביצע המערער במהלך יום עבודתו.
ב"כ המערער התבקשה להפנות ל"הערכות האורטופדיות" הקושרות בין מצב ברכיו של המערער לתנאי עבודתו אך הפנתה ל"צילומים והדמיות" ותו לא. לפיכך גם חוות הדעת שצורפה על ידי המערער אינה מסייעת לו. סוף דבר - נוכח כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בכתב התביעה שהוגש בהליך בבית הדין האיזורי טען המערער כי משהוכרה פגיעה בעמוד שדרה מותני, היה על המוסד להכיר גם בפגיעותיו בעמוד שדרה צוארי, בעמוד שדרה גבי, בבירכיים, בידיים ובכתפיים בעילת המקרוטראומה, שכן עבודתו כסבל דרשה ממנו להפעיל את יתר איבריו.
כאמור, בעניינינו המוסד הכיר בליקוי בעמוד שדרה מותני כפגיעה בעבודה, וכן הסכים כי קיימת תשתית עובדתית לעניין הליקויים בעמוד שדרה גבי ובירכיים, אולם לטענתו המערער לא הוכיח תשתית עובדתית לעילת המקרוטראומה בהתייחס לעמוד שדרה צוארי וכתפיים.
...
בהחלטה מיום 6.12.2020 נדחתה טענת המוסד כי יש לדחות את התביעה בעניין הכתפיים בשל איחור בהגשת התביעה לבית הדין האזורי, והמוסד נדרש להודיע עמדתו גם לעניין מינוי מומחה רפואי בעניין הליקוי בכתפיים.
במחלוקת זו שבין המערער לבין המוסד מקובלת עלינו עמדת המערער, כי בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנדון, על המומחה הרפואי שימונה לבחון גם אם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המערער כסבל לבין הליקויים בכתפיים ובעמוד שדרה צווארי של המערער, בנוסף לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה והליקוי בעמוד שדרה גבי ובברכיים.
מאידך ועל מנת שלא ימונה מומחה רפואי על חשבון הקופה הציבורית ללא הצדקה ניתן לבחון את טענות המבוטח בראי אותן חוות דעת ומקום שמהן עולה בצורה ברורה כי לא עלה בידי המבוטח להוכיח תשתית לכאורית לקיום תנאי הפריט – יש לדחות את תביעתו'.
כפי שנפסק בעניין בביוב [עב"ל (ארצי)69713-03-17 בביוב – המוסד לביטוח לאומי (28.1.2019)] כי - "... העובדה שהארגזים היו בגדלים שונים ובמשקלים משתנים אינה שוללת קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והדגש צריך להיות על התנועה, תוך פירוט מאפייני מושאי ההרמה (משקל, גודל) כך שהמומחה יביא בחשבון את הנתונים בדבר הגדלים והמשקלים בחוות דעתו". סוף דבר: הערעור מתקבל, ואנו קובעים כי המומחה הרפואי שימונה יבחן את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של המערער לבין הליקויים בעמוד שדרה גבי, ברכיים, כתפיים ועמוד שדרה צווארי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בהחלטה זו נדחתה תביעת התובע, כבאי בהכשרתו ועסוקו, לתשלום דמי פגיעה בגין כאבי ברכיים ובהתבסס על עילת המקרוטראומה.
התביעה דינה להדחות גם לגופו של עניין, היות שלתובע לא ארעה פגיעה בעבודה וגם לא נגרמה לו מחלת מיקצוע; אף לא היתקיימו בעיניינו התנאים העובדתיים ו/או הרפואיים להכרה בתביעה בעילת מחלת מיקצוע; גם לא התמלאו בתובע התנאים להכיר בתביעתו כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, ולא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של תאונת עבודה על דרך המקרוטראומה; אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ככבאי ובין הפגיעה הנטענת, שנובעת ממצב תחלואתי טבעי ואינה קשורה לעבודת התובע; ולחילופין – השפעת תנאי העבודה הנה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
...
הנתבע טוען, כדלקמן: דין התביעה להידחות על הסף מחמת שיהוי, היות שמכתב הדחיה נשלח לתובע בדואר רשום ביום 19.1.2021 לכתובת המעודכנת בטופס התביעה.
התביעה דינה להידחות גם לגופו של עניין, היות שלתובע לא אירעה פגיעה בעבודה וגם לא נגרמה לו מחלת מקצוע; אף לא התקיימו בעניינו התנאים העובדתיים ו/או הרפואיים להכרה בתביעה בעילת מחלת מקצוע; גם לא התמלאו בתובע התנאים להכיר בתביעתו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, ולא הונחה תשתית עובדתית לקיומה של תאונת עבודה על דרך המיקרוטראומה; אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ככבאי ובין הפגיעה הנטענת, שנובעת ממצב תחלואתי טבעי ואינה קשורה לעבודת התובע; ולחילופין – השפעת תנאי העבודה הינה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
] לסיכום – העדויות של התובע ושל העד מטעמו אמיר אינן מקובלות עלינו, והן גם לא נתמכו בראיות אובייקטיביות, באשר הן. פסיקת בית הדין הארצי קבעה בהקשר זה רק לאחרונה, בעניין חכם שם נידון עניינו של כבאי, כי "מהפסיקה עולה תמונה ברורה בנוגע לאמות המידה לבחינת מיקרוטראומה בכלל ובקרב כבאים בפרט, הדורשות בין היתר, את בחינת אופי העבודה, תדירות השריפות בהן נטל חלק ומשך התרגולים שביצע, כפי שאלו עולים מראיות אובייקטיביות, כדי לבסס תשתית מיקרוטראומטית"[footnoteRef:62].
מנגד, לא מצאנו בהסכמה שנתן הנתבע למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין בתביעה שניהל אמיר כנגד הנתבע, כדי ללמד דבר כלשהו.
] סוף דבר לאור כלל האמור לעיל, דין התביעה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו