התובע נדבק במחלת הקורונה והיה מאושפז זמן ממושך בבית חולים.
המסגרת המשפטית
בעב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה מיכאל - המוסד לביטוח לאומי (19.10.2017) (להלן – עניין מועדים לשמחה), בית הדין הארצי היתייחס לרקע ההסטורי של הצורך לפיתוח עקרון תורת המקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעות בעבודה:
"תורת המקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת 'מחלות המיקצוע', מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות 'סגורה'. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מיקצוע ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. משכך, הפכה תורת המקרוטראומה להיות 'מפלטו האחרון' של מי שאינו יכול להצביע על ארוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המיקצוע".
עוד הובהר שם כי :
"... אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת 'מחלות המיקצוע', תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע 'תאונת עבודה'. כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח 'תאונה', ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של 'תאונה' (פתאומיות ומסוימות). זאת ועוד, נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו ניתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים".
בקשר לעילת המקרוטראומה בהתייחס לחשיפה לחומרים מסוכנים, נקבע בעיניין מועדים לשמחה כי:
"ההכרה בתביעות להכרה בפגיעות כגון מחלת ריאות, מחלות סרטן, מחלות עור ועוד, בדרך של מקרוטראומה, כתוצאה מחשיפה לחומרים (מסוכנים או אחרים) במסגרת העבודה ... מאז תחילת דרכו הבהיר בית הדין כי חדירה של חומרים כאלו ואחרים דרך הנשימה מהוה שרשרת של אירועים המהוים פגיעות חוזרות ונשנות".
עוד נקבע בעיניין מועדים לשמחה, כי גם במקרה של פגיעות שהם תוצאה של חשיפה לחומרים במסגרת העבודה, נידרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית הכוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונשנית" לחומרים.
כמו כן, מר שלומן העיד כי היו ארבעה פחחים כולל התובע ושותפו המנוח והתובע אף הסביר שהעובדים עובדים והוא עוזר, בודק ומסתכל והוסיף ש"לפני זה, עבדנו ברצף" ומאז הקורונה "אנחנו כבר התחלנו להפחית את העבודה שלנו" (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 27-29).
...
אין בידינו לקבל את טענת הנתבע לפיה, עיקר עיסוקו של התובע היה בעבודה מנהלית כאשר ביצוע עבודות פחחות היו חלק שולי וזניח בעבודתו במוסך.
לא נעלמה מעינינו טענת התובע בתצהירו כי בכל יום הוכנסו למוסך בין 7-10 כלי רכב, מחברת לקסוס מוטורס לעומת הנטען בתצהירו של מר שלומן כי מדי יום מתקבלות לתיקון במוסך, מחברת לקסוס מוטורס כ- 4-5 מכוניות אולם אנו סבורים כי סתירה זו בדבריו של התובע אינה מספיקה כדי לשמוט את הקרקע מתחת לגרסתו, שעה שהתובע הסביר בעדותו ש"80 מכוניות זה לא תמיד.
אשר על כן, אנו סבורים כי יש להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי אשר יחווה דעתו על בסיס התשתית העובדתית הבאה:
התובע יליד 1953, נהג לעשן קופסה ליום, הפסיק לעשן לאחר שעבר אירוע לבבי בחודש 8/07, חזר לעשן שוב והפסיק כליל בחודש 12/19.
