תביעת עמידר לפינוי דירה ותשלום דמי שימוש

אולם עמידר עותרת בתביעתה לחייב את יצחק נוסף על סעד הפינוי, גם בתשלום דמי שימוש ראויים בגין התקופה החל ממועד פטירת המנוחה ועד למועד הגשת התביעה – בסך כולל של 27,837 ש"ח. במסגרת ראיותיה, הגישה עמידר חוות דעת מאת שמאי המקרקעין מר אלי נטל כהן, אשר העריך את דמי השכירות הראויים החודשיים לדירה בסך 3,100 ₪.

...

סוף דבר בהעדר כל זכות למגורים העומדת לנתבע בדירה הציבורית, תביעת עמידר לסילוק יד מתקבלת.

תביעתה הכספית של עמידר כנגד יצחק – נדחית.

תביעתו של יצחק כנגד עמידר נדחית.

תביעה זו הוגשה מטעם עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, בה עותרת היא לפינויו של הנתבע מדירה ציבורית כמובנה בחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח-1998, ("חוק הדיור הצבורי"), ולחיובו בתשלום דמי שימוש ראויים.

...

להלן השיקולים שהביאוני למסקנה זו: במסגרת ראיותיו הגיש הנתבע שלל מסמכים הקושרים אותו לדירה, ואולם המסמך המוקדם ביותר מתוכם מתוארך לשלהי שנת 2011 (מכתב מקופת חולים לאומית מיום 28.11.11 הממוען לנתבע בכתובת הדירה – מוצג 8 למוצגי הנתבע).

לנוכח כל האמור אני קובע, שהנתבע איננו עומד בתנאי הזכאות ל'דייר ממשיך' על פי חוק הדיור הציבורי.

הנתבע ישלם לתובעת את דמי השימוש הראויים, בסך 81,985 ₪, נכון למועד הגשת כל אחת מהתביעות שבכותרת (ר' סעיף 4 לעיל).

תביעה זו הוגשה מטעם עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל, בה עותרת היא לפינויים של הנתבעים מדירה ציבורית כמובנה בחוק זכויות הדייר בדיור הצבורי, תשנ"ח-1998, ("חוק הדיור הצבורי"), ולחיובם בתשלום דמי שימוש ראויים.

...

מקובלת עלי העמדה לפיה אין מניעה לתקוף בנסיבות אלו בתקיפה עקיפה החלטה מנהלית, אשר עניינה קביעת עובדות המקימות או שוללות זכות דייר ממשיך, שכן מדובר בשאלה המצריכה בירור בעדים וראיות (ר' ע"א (מחוזי חיפה) 51650-02-18‏ ‏ אליהו עזרן נ' עמיגור ניהול נכסים בע"מ (2018); לעניין חשיבות ביסוס ההחלטה המנהלית על תשתית עובדתית מספקת ר' בג"ץ 987/94‏ ‏ יורונט קווי זהב (1992) בע"מ נ' שרת התקשורת (1994)) עוד לא מצאתי לייחס משקל רב מדי לכך שהנתבעים לא זימנו לעדות את אחותם טירן, אשר טיפלה וסעדה את ההורים המנוחים במשך התקופה יחד עם ליאור.

סוף דבר שוכנעתי במאזן ההסתברויות הדרוש במשפט האזרחי, כי הנתבעים התגוררו בדירה הציבורית מאז המועד הקובע ועד לפטירת אביהם המנוח.

משכך, התביעה לפינוי ולסילוק ידם של הנתבעים מהדירה – נדחית.

לפניי תביעה לפינוי הנתבעת מדירת עמידר וכן תביעה כספית לתשלום דמי שימוש.

...

בסיום הדיון, בעקבות טענות הנתבעת אודות מצבה הסוציאלי, ניתנה החלטתי לפיה הנתבעת זקוקה לסיוע משפטי ועוד צוין כי דומה לכאורה כי היא זכאית לו, ולכן הוריתי לסיוע המשפטי למנות לנתבעת עורך דין, על מנת לסייע לה למצוא פתרונות מגורים חלופיים.

יצוין כי בשל אינדיקציות בתיק לכך שהנתבעת סובלת מתחלואה נפשית ומקבלת בגינה נכות, התלבטתי אם יש מקום למנות לנתבעת אפוטרופוס לדין, אולם לאור פסיקת בית המשפט לפיה יש מקום למנות אפוטרופוס רק במקרים נדירים (ראה הפסיקה להלן), ולאור כך שהתרשמתי שהנתבעת מבינה את ההליך המשפטי, וכאשר טענה מול בית המשפט, הבהירה היטב את עמדתה, לא מצאתי בסופו של דבר מקום למנות לנתבעת אפוטרופוס לדין.

סוף דבר לפיכך אני מורה על סילוק ידה של הנתבעת מהדירה וכן על חיובה לשלם לתובעת סך של 13,220 ₪.

על מנת לאפשר לנתבעת להתארגן אני קובעת כי הפינוי יבוצע עד ליום 31.08.22.

התובעת עתרה לפינוי הנתבע מן הדירה ולחיובו בתשלום דמי שימוש ראויים על סך של 107,378 ₪.

במיקום המיועד בדו"ח לציון הערות נכתב: "חולת סרטן, מתקיימת מקיצבת שארים + זקנה מביטוח לאומי". במעמד החתימה על הדו"ח חתמה המנוחה גם על "תצהיר". נאמר בו כי המנוחה מתגוררת בדירה לבד, כי היא אינה מסתירה פרטים לצורך קבלת הנחה בשכר הדירה וכי אם יתגורר בדירה דייר נוסף, מגורים שמחייבים את אישור "עמידר", "אזי יועלה גובה דמי השכירות". במיקום שבו נידרש לציין פרטים של קרובי מישפחה להתקשרות במצב חרום לא צוין דבר.

מהתביעה ניתן להסיק כי הסכום משקף דמי שימוש ראויים, שהנתבע נידרש לשלם בהיותו נעדר זכויות בדירה.

...

התיעוד כולו תומך במסקנה כי הנתבע התגורר בתקופה שבמחלוקת בדירה, וכבר אז טענה המנוחה כי הוא אינו מתגורר בדירה.

היא ידעה למסור פרטים על אודות מגוריו של הנתבע עם אמו המנוחה, ומסרה הסבר משכנע שתומך במסקנה כי אותה ידיעה מתייחסת לשנת 2009 (עמ' 36, ש' 5-2).

סיכום אשר על כן, התביעה לפינוי הנתבע – נדחית, בכפוף להסתייגות: הסעד הכספי נדחה, בעיקרם של דברים מאחר והוא כלל דרישה לחיוב כספי שנסמכת על היעדר זכויות.