תביעת עיריית בת-ים לחוב ארנונה עסקי

להלן יובא נוסח הסעיפים הרלוואנטיים: סעיף 8 קובע כי "על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב – 1972 (בסעיף זה –עסק), ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובילבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים". (ההדגשה הוספה – ע' ר').

ראו גם עת"מ (ת"א) 1311/07 רובינשטיין נ' עירית רעננה, כבוד השופט עודד מודריק (16.10.2007), עת"מ 3208/08 לוי נ' עירית בת-ים כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן (2.10.2013).

החברה נכנסה לפירוק כבר במאי 2010 והפסיקה פעילותה עוד במרץ 2009 ועדיין לקח לעירייה למעלה משש שנים ממועד הפרוק, על מנת להגיש את התביעה כנגד בעל השליטה, כאשר הערייה מבקשת לחייבו בחובות ארנונה שחלפו למעלה משמונה שנים מיצירתם.

...

סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות קובע כי "במניין ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה, או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה". בית משפט השלום קבע, שמכל האמור לעיל עולה, שבגין החוב שנצבר לטובת העירייה החל מיום 21.7.2009 ניתן היה להגיש תביעה עד ליום 21.7.2016.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אציע לחברי לדחות את הערעור.

אכן טענה שובת לב, אולם איני מקבלת טענה זו בנסיבות סעיף 8.

סוף דבר לו דעתי תתקבל, כי אז הערעור יידחה.

בית משפט השלום בבת ים ת"א 7444-09-17 גרצוב נ' עירית תל-אביב-יפו ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט עזריה אלקלעי התובע: עידן גרצוב ע"י ב"כ עוה"ד חנן טנכיליביץ הנתבעים: 1. עירית תל-אביב-יפו ע"י ב"כ עוה"ד מיכל וולוך 2. משרד הפנים/נציבות כבאות והצלה ע"י ב"כ עוה"ד סיון דיין פסק דין

הערייה טוענת כי אין לתובע כל עילת תביעה בכל הנוגע לעיכוב בקבלת רישיון עסק שכן, העיכוב עצמו נגרם בשל סרובה של רשות הכבאות לאשר מתן רישיון עסק.

פעולות גביה ועיקולים בגין חובות ארנונה לטענת התובע, גרמה לו הערייה נזקים בכך שפעלה נגדו ונגד החברה לגביית חובות ארנונה של העסק וזאת מאחר ופעולות הגבייה שנקטה נגדו לרבות עיקולים, נעשו ברשלנות, וגרמו לו נזקים רבים, כאשר העיקולים שהוטלו על חשבונות החברה מהוים גם לשון הרע שהסבה לו נזקים.

...

סוף דבר העולה מהמקובץ הוא כי מדובר בתביעה שהוגשה מלכתחילה בלא שהייתה לתובע עילת תביעה אמיתית, כאשר התובע ניסה להפרע מהנתבעות את תוצאות כשלון עסקיו וירידת השקעתו לטימיון עת ניסה למצוא בנתבעות "כיס עמוק" מהן יוכל לגבות את הפסדיו.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה נגד שתי הנתבעות.

לעניין ההוצאות התובע ישלם לעירייה הוצאות בסך של 80,000 ₪.

התביעה שבפניי הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים לתשלום חוב ארנונה עסקי, אשר לטענת התובעת חבה לה הנתבעת עבור התקופה שמיום 1.12.07 ועד ליום 31.12.09, בגין נכס המצוי ברחוב ישראל וישינגרד 7 בת-ים לשעבר רחוב המסגר (להלן: "הנכס"), וזאת על סך 79,335.70 ₪ (עדכני ליום 28.3.16).

הצדדים ורקע כללי: התובעת - עריית בת-ים (להלן: "התובעת" או "העיריה") הגישה תביעה זו כנגד הנתבעים עקב חוב ארנונה, מים וביוב לגבי הנכס הנידון (להלן: "חוב הארנונה").

...

לאור הבחינה המהותית של המונח "מחזיק" ולאור מכלול הנסיבות שהובאו בפניי מצאתי שיש לדחות את התביעה כנגד הנתבעים.

סוף דבר: לאור האמור לעיל התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

התביעה כנגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, כך שעליה לשלם את תשלומי הארנונה לגביהם התביעה לא התיישנה, דהיינו מיום 1.4.09 עד ליום 31.12.09.

בית משפט השלום בראשון לציוןכב' השופט רפי ארניה תא"מ 40857-01-19 עריית בת ים נ' ונטורה תיק חצוני: 1804028939 התובעת: עריית בת ים ע"י ב"כ עו"ד ישראל שומרוני - קנר הנתבע: דוד ונטורה פסק דין

טענות הצדדים התובעת טוענת כי המדובר בשיקים שנמשכו לפקודתה מחשבון הבנק של הנתבע עצמו, לצורך פרעון חוב ארנונה בגין נכס ברח' העבודה 26 בת – ים, אשר הוחזק על ידי חברת ונטורה הדפסות בע"מ (להלן: "החברה"), אשר 99% ממניותיה היו בבעלות הנתבע, והוא היה המנהל ומורשה החתימה מטעמה.

מנגד, הנתבע לא הביא שום גירסה הגיונית הסותרת את ראיות התביעה לעניין זה, ולא הבהיר מדוע סביר שמאן דהוא אחר ימסור לתובעת, רשות מקומית, ללא הרשאתו, שיקים לפרעון חוב ארנונה של עסק המצוי בבעלותו.

...

לכל האמור לעיל, יש להוסיף חיזוק בדמות בחינת התנהגותו של הנתבע באולם במהלך חקירתו הנגדית.

נוכח כל האמור, אני סבור כי התובעת הוכיחה במאזן ההסתברויות, ובאופן משכנע ביותר, כי כתב היד והחתימה על צילומי השיקים הנידונים הינם של הנתבע.

אשר על כן, ההתנגדות נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"ק 17961-11-17 עריית בת ים נ' לוי תיק חצוני: לפני כבוד השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט תובעת עריית בת ים ע"י ב"כ עו"ד נורי קונפורטי נתבע רפאל לוי ע"י ב"כ עו"ד גיל זיסר פסק דין

במסגרת סיכומיו הנתבע טוען גם שהדרישה הראשונה שקבל לתשלום חוב ארנונה הייתה במסגרת כתב התביעה ולכן הערייה אינה זכאית לתבוע חיובי פיגורים או ריביות.

הנתבע אישר שרישיון העסק שמכוחו פעל העסק בנכס היה על שמו (עמ' 22 לפרוטוקול) והוא גם אישר שהוא פעל מול הערייה לטובת העסק.

...

ביחס לנכס מספר 3, משקיבלתי את ספרי העירייה כראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה, ומשדחיתי את טענות הנתבע ביחס לשיהוי, ומשאין מחלוקת שהנתבע היה מחזיק הנכס בתקופה הרלוונטית לחוב מיום 1.6.11 ועד ליום 31.7.12, הרי שאני מקבלת את התביעה גם ביחס לנכס מספר 3.

אשר על כן אני קובעת שהנתבע יחוייב בהצמדה עבור כל תקופת החוב ויחוייב בהפרשים עפ"י החוק רק החל מיום קבלת ההפטר.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת את הסכומים הבאים: עבור נכס מספר 1, סך של 143,914 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 29.2.16 ועד לתשלום בפועל, ובצירוף הפרשי ריבית [עפ"י חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), תש"ם-1980)] מיום 27.9.17 ועד למועד התשלום בפועל.