תביעת עיזבון שותף נגד שותף אחר בניהול תחנת דלק

לא הובאו בפני בית הדין נתונים ביחס לחלקיהם של ילדיו בעזבונו (האם בחלקים שוים או שונים), אך אין חולק כי אחיו של התובע, חאפז חאמד (להלן: "חאפז"), ניכנס בנעליו של אביו המנוח בניהול תחנת הדלק בפועל, אשר החלה לפעול בשנת 1994.

בתיק עב'  2977/04 התעשייה האוירית לישראל נגד שלמה לוי, מיום 14.11.06, נקבע כך: "בתי הדין ממעטים לסלק תביעות על הסף מטעמי שהוי אשר מהוה טענה קשה המתערבת בתקופת ההתיישנות ועלולה אף ביתר שאת לפגוע בזכויות התובע ועל כן מחמירים והחלתה נדירה". במקרה דנן, אין לומר כי התובע וויתר על זכות התביעה שלו, שכן הוא היה צד להליך ארוך וממושך שהתנהל במשך מספר שנים ולכן ניתן להבין מדוע חלף זמן בין הליכי פירוק השותפות לבין הגשת התביעה בתיק הנידון.

הנתבע מסתמך על העובדה כי התובע הגיש, יחד עם שאר יורשי סלמאן המנוח, את התביעה לעריכת חשבונות ביחס לעסק המשותף, כראיה לכך כי התובע היה שותף בניהול והפעלת תחנת הדלק.

ויוזכר, כי הנטל מוטל על הנתבע להוכיח כי התובע היה שותף בתחנת הדלק, אולם הנתבע לא העיד את בנו או זימן לעדות את יורשיו האחרים של המנוח, ובכלל זה את חאפז, אשר היו יכולים לשפוך אור על מהות היחסים בין הצדדים ביחס לניהול התחנה וכן על צרופו של התובע להליכים ביחס לפירוק השותפות.

...

אולם, מאחר וכאמור לעיל לא הוכיח התובע כי שכרו עמד דווקא על סך של 3,500 ₪, אני סבורה כי יש לחשב את זכויותיו על בסיס שכר המינימום לאותה תקופה, אשר עמד על סך של 3,335 ₪.

מכל האמור לעיל עולה כי התובע זכאי היה לקבל פיצויי פיטורים במועד פירוק השותפות, וכי הנתבע חב במחצית מגובה הפיצויים.

סיכום לאור כל הדברים שנאמרו לעיל, התביעה מתקבלת, ועל הנתבע לשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 10,005 ₪, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 10.4.06 ועד למועד התשלום בפועל.

זאת ועוד, העובדה כי אחים אלה ושני האחים האחרים שלא העידו בפניי לא הגישו כל תביעה בעיניין הרווחים כנגד הנתבע מדברת בעד עצמה ותומכת במסקנה, כי שנתיים לערך לאחר חתימת הסכם חלוקת העזבון האחים הגיעו להסכם ניהול שהסדיר את זכויותיהם בריווחי תחנת הדלק, וכי הנתבע אכן פעל על פיו.

משקלם המצטבר של הנימוקים הנ"ל הביאו אותי לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות, שכן מערכת היחסים המיוחדת של האחים בהיותם שותפים בנכסי העזבון של המנוח הסתיימה בכל הקשור לרווחי תחנת הדלק עם כריתת הסכם הניהול.

...

יוצא אפוא, כי דין התביעה נגד הנתבע להידחות.

לפיכך מקובלת עלי טענת הנתבעים לגבי העדר יריבות בין התובע לנתבעת והעדר עילת תביעה נגדה.

אחרית דבר: אני דוחה את התביעה.

עד ליום 01.05.03 היו המבקשים בעליהם של 3/8 מן המקרקעין הנזכרים; הם הקימו עליהם מיתחם מסחרי הכולל חנות נוחות ומבנים להשכרה המשמשים עסקים שונים, וכמו כן ניהלו תחנת דלק הממוקמת בהם (ס' 2—3 לכתב תביעה לפירוק שותפות; ס' 3 לתצהירו של חביב חאג', המצורף לכתב התביעה [תצהיר חביב]; ס' 9 לכתב התשובה; ס' 8 לתצהירו של סאמי בשארה חאג', המצורף לכתב התשובה [תצהיר סאמי]).

בין ה-15.5.07 עד ל-11.2.15 הושכר חלקם של המבקשים על פי החלטת ראש לישכת ההוצאה לפועל, ל-בדר חאג' (נכד המנוח) ולאחרים.

המבקשים הגישו שתי תביעות כנגד המשיבים בגין שימוש בלעדי בנכס החל מחודש פברואר 2015 ועד לחודש אוגוסט 2018 (ס' 8—9 לכתב התביעה).

הוא הדין בנוגע לבקשה בדבר מינוי נאמן, כפי שנקבע שם בתקנה 254: 'אין להביא בדרך המרצת פתיחה בקשה בדבר מינוי מנהל עיזבון, נאמן או אפוטרופוס'.

...

משכך, דינה של הבקשה להידחות (ס' 11, 18—25, 30—37 לכתב התשובה; ס' 10, 17—21, 30 לתצהיר סאמי).

סעד (12) מפאת כוחם המצטבר של השיקולים דלעיל, הבקשה נדחית.

אני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיבים את הוצאות המשפט בבקשה וכן, בנוסף, שכ"ט עו"ד בסך 10000 (עשרת אלפים)₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מהיום ועד לפירעון המלא בפועל.

תמצית טענות הצדדים בכתב התביעה נטען כך: מאחר שהליך קבלת היתר לתחנת דלק אורך זמן רב, בתחילת המו"מ הוצעו לתובע ולשותפו שתי אפשרויות: קניה מידית של הקרקע או שכירות עד לקבלת ההיתר ואז רכישה.

ב'4 - הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי מרכז ביום 4/10/13, התובע ושותפו הגישו נגד יורשיו של המנוח ועיזבונו כתב תביעה בבית המשפט המחוזי מרכז, לסעד הצהרתי שהם מימשו את האופציה שניתנה להם לפי כתב התחייבות, כך שהתגבשה עסקת מכר (ת"א 9434-10-13).

ב'8 - סיכום ומסקנות ביחס להתנהלות הצדדים לאחר מותו של המנוח שוכנעתי שלאחר מותו של המנוח, יורשיו, בעצמם ובסיוע מנהל העזבון, נתנו לתובע ולשותפו אפשרות הוגנת לרכוש את המקרקעין, בין בעצמם ובין באמצעות אחרים.

...

בכתב ההגנה ובהודעה לצדדי ג', הנתבעים טענו כך: יש לדחות את התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, נוכח דחיית התביעה הקודמת של התובע ושותפו, שהוגשה בבית המשפט המחוזי מרכז.

כתוצאה מכך, נדחית גם ההודעה שהנתבעים הגישו נגד צדדי ג'.

התובע ישלם לנתבעים שכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן את הוצאות אגרת ההודעה לצדדי ג'.

בנוסף, התובע ישלם לצדדי ג' שכ"ט עו"ד בסך של 45,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכומים הנ"ל ישולמו עד ליום 5/9/21.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2 נטען כי דין התביעה כנגד הנתבע 2 להידחות על הסף, בהיעדר יריבות, מאחר ולא התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובע; התובע הועסק כעובד שכיר בתחנת דלק המופעלת על ידי שותפות עסקית שהתקיימה בין הנתבע 1 לבין אביו של התובע, הנתבע 3; התובע פוטר כדין, בשל אבדן אמון בו מצד הנתבעים על רקע התנהלותו בניהול תחנת הדלק שהופעלה על ידי השותפות; לתובע שולמו פצויי פיטורים כדין, תוך קיזוז חובותיו לשותפות בגין הלוואה שנטל לעצמו; התובע, אשר שימש כמנהל תחנת הדלק, היה אחראי, בין היתר, על ביצוע הפרשות משכר העובדים לקופת גמל, לרבות ההפרשות משכרו; תביעת התובע לפדיון חופשה התיישנה, מה גם שהתובע היה אחראי על ניהול יומן חופשה לעובדים לרבות ימי החופשה שלו.

גם מעמדו של שמעון כיורשו של חיים אינו מקים יריבות אישית בין התובע לבין שמעון, בכל הקשור לטענות התובע בהתייחס לעבודתו כשכיר עבור השותפות והזכויות המגיעות לו לטענתו מעיזבונו של חיים.

בעניינינו לא הוצגה ראיה כלשהיא לעניין ניצול ימי חופשה על ידי התובע, כאשר גם בתלושי השכר לא מופיעים נתונים כלשהם בעיניין זה. טענתו של שמעון לפיה התובע, במסגרת תפקידו כמנהל תחנת הדלק היה אחראי בין היתר על ניהול פנקס חופשות אינה גורעת מאחריותה של השותפות כמעסיקה לעקוב אחר רישום תקין של ימי החופשה כפי שנעשה על ידי העובד השכיר הממונה, בין היתר, גם על רישום ימי החופשה של עובדי תחנת הדלק, מטעמה, כאשר חובת הרישום חלה על המעסיק ולא על העובד השכיר.

...

בכתב ההגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2 נטען כי דין התביעה כנגד הנתבע 2 להדחות על הסף, בהעדר יריבות, מאחר ולא היתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין התובע; התובע הועסק כעובד שכיר בתחנת דלק המופעלת על ידי שותפות עסקית שהתקיימה בין הנתבע 1 לבין אביו של התובע, הנתבע 3; התובע פוטר כדין, בשל אבדן אמון בו מצד הנתבעים על רקע היתנהלותו בניהול תחנת הדלק שהופעלה על ידי השותפות; לתובע שולמו פיצויי פיטורים כדין, תוך קזוז חובותיו לשותפות בגין הלוואה שנטל לעצמו; התובע, אשר שימש כמנהל תחנת הדלק, היה אחראי, בין היתר, על ביצוע הפרשות משכר העובדים לקופת גמל, לרבות ההפרשות משכרו; תביעת התובע לפדיון חופשה היתיישנה, מה גם שהתובע היה אחראי על ניהול יומן חופשה לעובדים לרבות ימי החופשה שלו.

אין חולק כי שמעון לא היה שותף בשותפות, כאשר ניסיונו להיכנס כשותף לא צלח בסופו של דבר.

אשר על כן דין התביעה שהוגשה כנגד שמעון באופן אישי להידחות.

בנסיבות המתוארות, לא שוכנענו כי נגרמה לתובע עגמת נפש בעטיים של הנתבעים, המזכה בפצוי.

כפי שפורט לעיל, פיטורי התובע נעשו במהלך סכסוך מתמשך בין הצדדים, במסגרתו הועלו טענות הדדיות בין הצדדים זה כלפי זה. בנסיבות העניין, אף אם נגרמה למי מהצדדים עגמת נפש בגין הסכסוך, אשר הביא בסופו של דבר לפירוק השותפות והפסקת ניהול תחנת הדלק, אין לייחס אותה לצד זה או אחר, שכן שני השותפים ובניהם (התובע ושמעון) לקחו "חלק פעיל" בסכסוך.

סוף דבר 36.