תביעת עזבון נגד חברת ביטוח בגין אי תשלום ביטוח חיים

בית משפט השלום בקריות ת"א 1450-07-21 חדרג' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: לפני כבוד השופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים תובע / המבקש טארק חדרג' ע"י ב"כ עו"ד ג'האד חורי ואח' נתבעת / המשיבה הראל חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עו"ד צבי יעקובוביץ' ואח' החלטה

בפן הכלכלי טען התובע, כי אז התאונה הוא מיתקיים מקיצבת נכות כללית בשיעור של 5,467 ₪, שהופסקה מיום 31.12.2010 בשל אי עמידר בתנאי הזכאות.

הנתבעת הפניתה לכך שהתובע לא צירף נתונים בדבר כושר השתכרותם של בני מישפחת התובע שטען שנתמך על ידם, לא צירף מסמכים בדבר חובות, לא צירף נתונים אודות חיובי כרטיס האשראי שלו, לא צירף תדפיס עו"ש עדכני, לא צירף רשימות הוצאות שוטפות, לא צירף חשבוניות של ספקיות טלוויזיה, אינטרנט וכיו"ב, לא צירף נתונים מלאים בדבר הכנסותיו שלו ושל בני משפחתו, לא פירט מדוע אינו יכול להסתייע בבני מישפחה, ולא צירף אישורים בדבר קופות גמל, חשבונות ו/או בטוחי חיים.

(ראו: רע"א 1358/12 ‏ ‏ מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עיזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל, בפיסקה 11 (08.05.2012)).

גם לאחר שניתנה לתובע האפשרות, נוכח טיעוני הנתבעת, לא עשה התובע כן; כל שהוסיף התובע הם מסמכים בדבר קנסות שהוא חייב, מסמכים בדבר תשלומים לחברות תיקשורת, מסים ערוניים וביטוח לאומי.

...

דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את הבקשה מצאתי כי בנסיבות התיק שלפניי - דינה להידחות.

לא שוכנעתי כי כך פעל התובע בנסיבות העניין.

אשר על כן, נוכח כל המפורט לעיל, דין הבקשה להידחות.

פסק הדין ניתן לאחר פרישתה של כב' הש' לוקיץ אשר שמעה את התיק בהתאם לתק' 77 לתקסד"א. תמצית העובדות הרלוואנטיות התובע יליד 1971, רכש פוליסה לביטוח חיים בחברת "כלל" (להלן: "הנתבעת") ביום 1.12.2014.

" (ראו: ע"א 1064/03 אליהו נגד עיזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל (8.2.2006)) נטל ההוכחה של כוונת מירמה מצד המבוטח הנו נטל כבד שמוטל לפתחה של החברה המבטחת.

כך למשל בתא"מ (עכו) 4537-04 אבו ריא נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (9.8.2009) (להלן: "פרשת אבו ריא"), הגיש המבוטח נגד חברת הביטוח תביעה לפצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו.

המבוטח הסתיר המבוטח מחברת הביטוח שהייתה לו בעבר פוליסת צד ג' אשר בוטלה עקב אי תשלום.

...

מאחר שקבעתי שהתובע הסתיר מהנתבעת את מצב בריאותו בכוונת מרמה ובהתאם לסעיפים 7(ג)(1) לחוק חוזה הביטוח, אני קובע שהנתבעת פטורה מתגמולי ביטוח לתובע בגין פוליסת אובדן כושר עבודה.

התביעה נדחית.

בנסיבות תיק זה ולאור התנהלותו של התובע, אני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט: שכ"ט בסך של 25,000 ₪ וכן החזר עלות שכר המומחים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד ההוצאה ועד מועד פסק הדין, כל הסכומים ישולמו לנתבעת תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

כבר עכשיו אציין כי החלטתי לדחות את התביעה, הן מהטעם שלא קיימת אחריות בנזיקין, וגם אם הייתה קיימת הרי שלאור שיעור אחוז האשם התורם, וחישוב הנזק, התביעה "נבלעת" בתגמולי המל"ל. רקע עובדתי תמציתי : התובע נולד ביום 13.10.1981, הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה, עבד בזמנים הרלבאנטיים לתביעה בעסק בבעלות אמו שנקרא "ש.ד." (להלן: "ש.ד.").

מהי אחריות הנתבעת? על מנת לקבוע מהי אחריות הנתבעת, עלי לקבוע מהן נסיבות התאונה המדויקות של התאונה, כאשר אין מחלוקת כי המדחס מושא התביעה שקל 30.9 ק"ג (ראו עמוד 6 לחוות דעת יועץ הבטיחות) – חברת הביטוח לא חלקה על כך. במסגרת חקירתו של התובע הוא העיד כי התאונה ארעה כדלקמן "בעת ההנחה, כשהנחתו אותו על הברגים הרגשתי מכה באיזור גב תחתון..." (הטעות במקור – י"ס - פרוטוקול דיון מיום 6.10.22 עמוד 15 שורות 13-14) הישיבה הייתה חצי שפופה (פרוטוקול דיון מיום 6.10.22 עמוד 13 שורות 14-15).

המשיך וטען התובע כי חברת הביטוח שילמה לו עבור 8 חודשי אי כושר מלא (סעיף 11ד' לתצהיר התובע) אולם אציין כי מעיון בחומר שהוצג לי ניתן ללמוד כי חברת הביטוח שילמה לתובע פיצוי כספי בסך של 70,000 במסגרת פוליסה לביטוח תאונות אישיות (מוצג 14 של התובע), אך לא ברור האם מדובר בתשלום עבור תקופה של 8 חודשי אי כושר מלא, כפי שטוען התובע בסעיף 11ד לתצהירו כאמור, וממילא התשלום שולם לצורכי פשרה, ולפני שניתנה חוות דעתו של המומחה, במסגרתה נקבעו נכויות זמניות כמפורט לעיל.

כאמור התובע העיד כי הרכב משמש את חייו הפרטיים, היה בחניה הפרטית שלו גם בתקופה שלאחר התאונה בה לא עבד, אך יחד עם זאת משמש אותו גם לצרכי עבודה (סעיף 12ג לתצהיר התובע), לא הוצגה לי חלוקה מסודרת של השמוש ברכב מבחינת זמן פרטי/זמן עבודה, ולכן אני סבור שחלוקה בשיעור של 50% משווי הרכב מהוה יחס ראוי והולם, בין אובדן אמיתי של ההטבה הפרטית, לבין חלק שכל מעביד היה מספק לו, קרי החזר הוצאות במסגרת העבודה, בין אם להגיע לעבודה (נסיעות), ובין אם להגיע לאתר בו אמורה להתבצע העבודה (החלפת מזגן).

בעיניין זה אתייחס לע"א 2235-96 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד עזבון המנוח עבד שואמרה ואח' (24.8.2000) אליו הפנה, בין היתר, ב"כ התובע לתמיכה בטענתו לפיה יש לחשב את בסיס השכר אשר יכלול את שווי הרכב באופן מלא.

...

להלן אבחן את יסודות עוולת הרשלנות, אך לפני כן אעיר כי איני מקבל את טענת התובע (סעיף 7 לכתב התביעה) לפיה חל בענייננו סעיף 41 לפקודת הנזיקין.

וכך גם בענייננו, מדובר כאמור בהרמת משקל של כ-30 ק"ג לגובה של מספר ס"מ, לצורך החלפת מדחס, מדובר בעבודת כפיים, לפיכך אני קובע כי בנסיבות אלה הנתבעת לא העמידה את התובע לפני סיכון בלתי סביר, ולכן לא קיימת חובת זהירות קונקרטית.

סוף דבר: התביעה נדחית הן מהטעם שלא מתקיימת עוולת הרשלנות, וליתר דיוק לא קיימת חובת זהירות קונקרטית ולא ברור כיצד היא הופרה, והן מהטעם שאם הייתה אחריות, אזי לאור שיעור האשם התורם וחישוב הנזק, התביעה הייתה נבלעת.

התובע ישלם לחברת הביטוח – הנתבעת מס' 2 - הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪, וזאת בתוך 30 יום מהיום לידי בא כוחה, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

כמו כן אני מורה על השבת פיקדון העדים שנותר במזכירות בית המשפט לידי התובע, באמצעות ב"כ. זכות ערעור כדין.

מאז יום 3.6.14 מבוטח התובע בפוליסת ביטוח "אמצע החיים" שמספרה 859587606 המתנהלת אצל הנתבעת.

אילו לעניין התשלום בגין ימי האישפוז בבית החולים לוינשטיין נטען, כי היועצת המשפטית לממשלה כבר הביעה את עמדתה ברע"א 2856/21 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' נוימן ולפיה, היה על חברת הביטוח להבליט את ההחרגה להגדרה "בית חולים כללי" ומשלא עשתה כן, לא תוכל חברת הביטוח להיתנער מחבותה כלפי המבוטח.

אשר לעניינינו ואף שמתנהלת במקביל, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בשאלה זהה גם נגד חברת הראל, אין זה חוסם את התובע להמשיך בתביעתו זו ויכול הוא לבקש שלא להיכלל על הקבוצה [ס' 11 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006].

דיון שתיים הן הטענות מטעם הנתבעת שבהן יש להכריע: האם נכון בנסיבות העניין למחוק את התביעה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית מטעם התובע? האם יש מקום בנסיבות העניין לעכב את ההליכים בעיניין ההכרעה בטענת הפצוי בגין כלל ימי האישפוז בשל המחלוקת בין הצדדים לעניין ההגדרה של "בית חולים כללי" כמצוין בפוליסת הביטוח? תקנה 87 לתקנות קובעת כהאי לישנא: "87. מומחים מטעם בעלי הדין

דומה, כי בעצם, נכונותו של מתקין התקנות לאפשר לבית משפט לסטות מן הכלל, גלומה ההנחה כי קיימים מקרים, אשר בהם, בשל חשש כי ייגרם עוול למי מבין הצדדים (בדרך כלל, לתובע), אין לחסום צד מלהוכיח עניין שברפואה, אך ורק מפני שאינו מגיש חוות דעת (ר': ת"א (מחוזי י-ם) 9337-07 עיזבון רחל שבו ו-9 אחרים נ' מוחמד דחלאן (29.06.2010); מש"כ בת.א. (י-ם) 7116/05 מסאלמה נ' בית חולים מקסד].

...

התובע טוען לפיצוי בגין מצב סיעודי ולנכות צמיתה בגין התאונה ועל כן, עליו היה לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו ומשלא עשה כן, דין התביעה להימחק.

לעניין בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים עד להכרעה בבקשה לאישור תובענה כייצוגית המתנהלת בבית המשפט המחוזי בלוד סבורני, כי דין הבקשה להתקבל.

לאור האמור, הנני מקבלת את בקשת הנתבעת להתליית הליכים בשאלת הפיצוי בגין ימי האשפוז בלבד.

סוף דבר נדחית בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית; בתוך 14 ימים מהיום, תגיש הנתבעת תגובה לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

בית הדין האיזורי לעבודה נצרת ק"ג 53665-06-21 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר התובעת: עדרה חלף בשם עזבון המנוח חלאף עאטף ע"י ב"כ: עו"ד אדי עבד אלחאלים הנתבעות: 1. מנורה מבטחים חב' לביטוח בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד גלעד פלג 2. שחף אבטחה 1989 בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד יעל שטסל החלטה

לפי הנטען בכתב התביעה, כשנודע לתובעת אודות פוליסת הביטוח, פנתה לחברת מנורה לקבל את תגמולי הביטוח ונענתה כי הפוליסה סולקה בשנת 2003 שכן המעסיקה לא שילמה את הפרמיות הנדרשות.

נזכיר בהקשר זה את רע"א 7513/15 מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ נ' פלונית (21.03.2016) (להלן: פסק דין מנורה) שם נקבע כי ככל שמדובר בתביעות הקשורות למחלוקת שבין מבוטח או מעסיק לקופת הגמל, אין להדרש לאופיה של המחלוקת כאשר מדובר בהפרה בין מעסיק לקופת גמל, אלא יש לראות מחלוקות אלו באופן רחב כמחלוקות אשר מצויות בסמכותו של בין הדין שכן מחלוקות אלו הן סוציאליות מעיקרן: "פרשנות המאפשרת הכללתן של כלל תביעותיהם של עובדים ומעסיקים נגד קופות הגמל, בלא תלות באופיה של המחלוקת או בסוג הקופה, בגדרי סמכותם של בתי הדין לעבודה, מתיישבת עם לשון סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה כמו גם עם תכליתם של בתי הדין לעבודה כפי שהוצגה מעלה. הלוא הם העוסקים בתחום הבטחון הסוצאלי במובנו הרחב, ובהם יושבים שופטים מקצועיים ונציגי ציבור הצוברים מומחיות מיוחדת לעניין. פרשנות זו מעצבת כלל אחיד וברור, אשר יוביל – דומה – לחסכון בהתדיינויות ובזמן שפוטי וימנע כל מה שמערכת שיפוטית הוגנת ותכליתית תצפה להמנע הימנו". עוד הדגיש בית המשפט העליון: "מערך קופות הגמל, על כלל היבטיו ואפשרויותיו הביטוחיות, וחיוניותו העצומה לרווחת האדם העובד, נועד בראש וראשונה לשמר את ביטחונו הסוצאלי של המבוטח ולהבטיח את רמת חייו ברגעי משבר ולעת פרישה. אין ערוך לחשיבות הדבר. אף כאשר המחלוקת בין הצדדים נושאת באופן משפטי-טכני אופי חוזי או מסחרי, שלצורך בחינתו לכאורה אין נידרשת מומחיותו של בית הדין לעבודה, הינה בבחינת המכלול, מדובר בתביעה הנוגעת במובהק בביטחונו הסוצאלי של אדם, בעתידו וברווחתו, וביכולתו לקיים את עצמו בכבוד. אשר על כן, נראה כי הערכאה המתאימה לידון בנושא, היא בית הדין לעבודה, שהתכליות הרחבות של שמירת ביטחונו של האדם, כמובן על פי זכויות שצבר ומתוך הוגנות גם כלפי הגוף המבטח, עומדות לנגד עיניו. כך, כדי שתביעה של עובד או מעסיק וחליפיהם תבוא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24(א)(3) לחוק, אין להדרש לאופיה של המחלוקת (בין אם ביטוחית-מסחרית היא או בעלת אופי סוצאלי במישרין) או להבחנה בין הסוגים השונים של קופות הגמל (ככל שהן ניכנסות להגדרות המצויות בחוק הגנת השכר לעניין קופת גמל). די בכך שהתביעות הללו נובעות, במבט רחב, "מהחברות בקופות או מחבותם של מעסיקים לקופות", כלשון הסעיף.

" נפנה לשאלה האם התרת ההודעה מוצדקת משיקולים אחרים: במקרה הנידון שוכנעתי כי גם משקולי יעילות והצורך להמנע מהכרעה סותרת בין ערכאות, ומאחר ומדובר במסכת עובדתית משולשת אחת הנוגעת הן להתנהלות המעסיקה והן להתנהלות החברה המבטחת, יש יתרון בהכרעה בטענות חברת מנורה כנגד שחף אבטחה במסגרת תיק אחד, חלף פיצול ההליך.

...

דיון והכרעה לאחר עיון בטענות הצדדים הגענו למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהתיר לחברת מנורה להגיש כנגד חברת שחף אבטחה הודעת צד ג', מהטעמים אשר יפורטו להלן: בהתאם לפסק דין רותם נבחן את סמכותו של בית הדין על פי המבחן התלת שלבי.

" נפנה לשאלה האם התרת ההודעה מוצדקת משיקולים אחרים: במקרה הנדון שוכנעתי כי גם משיקולי יעילות והצורך להימנע מהכרעה סותרת בין ערכאות, ומאחר ומדובר במסכת עובדתית משולשת אחת הנוגעת הן להתנהלות המעסיקה והן להתנהלות החברה המבטחת, יש יתרון בהכרעה בטענות חברת מנורה כנגד שחף אבטחה במסגרת תיק אחד, חלף פיצול ההליך.

סוף דבר הבקשה מתקבלת, כך שהודעת צד ג' מתקבלת לתיק.