תביעת עורכת דין להכרה בפגיעת אצבע בהקלדה כפגיעה בעבודה נדחתה

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב ב"ל 26445-09-18 29 דצמבר 2021 לפני: כב' השופטת מיכל נעים דיבנר נציגת ציבור (עובדים) – גב' סיגל רונן כץ נציג ציבור (מעסיקים) – מר אילן טל התובע אביהו אבנר הראל ע"י ב"כ עו"ד רותם ברק הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י הלישכה המשפטית תל אביב פסק דין

לטענת התובע, במחלקת המכרזים נידרש להקלדה של כ-100 עמודים בממוצע ליום, וכמבקר פנים ערך דו"חות ביקורת רבי מלל, תוך ביצוע פעולות חוזרות ונישנות של אימוץ כפות הידיים והאצבעות לצורך הקלדה ושימוש בעכבר המחשב, מספר שעות בכל יום עבודה.

כמבקר פנים, היתה עבודתו העיקרית של התובע עריכת דו"חות ביקורת וכ-6 ליום הוא נידרש להקלדה.

הנתבע הפנה לתביעות של חשבי שכר, שטענו להקלדה למשך 80% מיום העבודה, אך תביעתם נדחתה, שכן עבדו בעבודה מגוונת, הכוללת מענה לטלפונים, תיוק וכד'.

עב"ל (ארצי) 17447-06-16 עליזה בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי, 21.3.2018- מדובר בעירעור על דחייתה של תביעה להכרה בליקוי בכפות ידיעה של המערערת כפגיעה בעבודה בשל עבודתה כמזכירה.

...

לאחר ששמענו את העדים ועיינו היטב בראיות, אנו סבורים כי לא הונחה תשתית עובדתית להוכחתה של מיקרוטראומה.

לאור האמור לעיל, בשים לב להיקף ההקלדה ולעובדה כי היתה משולבת בקריאת מסמכים, תוך כדי תיקון נתונים, אנו קובעים כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לצורך הוכחתה של הפגימה בידיו כמחלת מקצוע.

סוף דבר התביעה נדחית.

לפנינו תביעת התובעת להכיר כי הפגיעה ממנה היא סובלת באצבע הדק היא פגיעה בעבודה כמשמעותה בס׳ 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ״ה-1995 (להלן: ״החוק״) על דרך של מקרוטראומה.

למרות שידוע שעבודתם של עורכי דין כרוכה בפעולות כתיבה והקלדה רבות, אנו נאלצים לדחות את התביעה וזאת מאחר שהתובעת לא הניחה לטעמינו תשתית עובדתית מספקת לפגיעה מסוג מקרוטראומה.

...

התובעת הגישה ביום 24.5.2020 תביעה לתשלום דמי פגיעה לנתבע וביום 16.7.2020 נדחתה התביעה מן הנימוקים הבאים כדלקמן: "אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך לתשלום דמי פגיעה בגין אצבע הדק, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים:

בעידן של היום מרבית העבודות המשרדיות דורשות הקלדה והתוצאה תהא כי כל עבודה משרדית תגרור אחריה פגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה ולטעמנו, לא לזה התכוונה הפסיקה.

לאור כל האמור לעיל, על פי חומרי הראיות שהוצגו בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו בכובד ראש לגרסת התובעת כפי שעלה מתצהירה ומעדותה ולאור המצב הפסיקתי הקיים נכון להיום, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית מספקת לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות באצבע הדק של התובעת כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.

סוף דבר: התביעה נדחית כבר בשלב זה. באשר לשאלת ההוצאות: הגם שהמצב המשפטי הוסבר לתובעת (עורכת דין במקצועה) בחרה היא לנהל את ההליך עובדה המצדיקה פסיקת הוצאות.

תביעות שהגישה למוסד לביטוח לאומי להכיר בליקויים בידיה כפגיעה בעבודה, על פי תורת המקרוטראומה, נדחו.

גם קודם לכן, והחל משנת 1988 התובעת הועסקה בתפקידי מנהלה אצל מעסיקים שונים, ובין היתר בבית דפוס ובמשרדי עורכי דין ורואי חשבון.

זאת להבדיל ממקרים של עבודה בסביבה ממוחשבת הכוללת תנועות מסוגים שונים ומגוונים: "עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למקרוטראומה, והטוען למקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה הכרוכה בבצוע תנועות חוזרות ונישנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מיגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המקרוטראומה".

אשר לפריט 13 לחלק השני ברשימת מחלות המיקצוע: אמנם בפסיקה נקבע כי תיסמונת התעלה הקארפלית מהוה לכאורה "שיתוקים של עצבים פריפריים הנגרמים על ידי לחץ ממושך" עם זאת לא ברור אם הקלדה מרובה גורמת ללחץ ממושך על העצב כדרישת פריט זה (ראו והשוו: עב"ל (ארצי) 28896-05-20 סלאמה – המוסד לביטוח לאומי (15.12.2020)), ולהבדיל מטענת התובעת שבעת ההקלדה היא הפעילה לחץ על האצבעות ושהקלדת נתונים מהוה לכאורה תנועות חד גווניות חוזרות ונישנות של האצבעות וכף היד.

...

התובעת עובדת כ-9 שעות ביום ושוכנעתי שברובן היא עבדה מול המחשב, אם כי נוסף על כך השתתפה בישיבות עבודה מעת לעת בהיקף שלא הוברר עד תום (עמ' 7, שורה 8).

כך תקופת העבודה ארוכה באופן משמעותי מזו שנדונה שם. לכן אני סבורה שגם עניינה של התובעת הוא לכל הפחות מקרה גבולי שמצדיק למנות מומחה בשאלת הקשר הסיבתי.

עמדתי היא כי התובעת לא עשתה דבר כדי לעמוד בסף ההוכחה המינימלי להוכחת היתכנות לקיומה של מחלת מקצוע כקבוע בפסיקה, ובנסיבות אלה דין טענתה לקיומה של מחלת מקצוע להידחות.

סגן הנשיאה אילן איטח לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי באר שבע (השופטת יעל אנגלברג שהם; ב"ל 20350-07-21) שבו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן - הועדה) מיום 21.6.2021.

התאונה הוכרה על ידי המוסד כתאונת עבודה, הליקוי שהוכר הוא שבר באצבעות יד ימין.

עורך דין: ערר על קש"ס לגב, שיחק כדורגל חטף מכה ונפל על הגב, לא חשב שזה עניין רציני.

לטענת המבקש, הועדה הסתמכה בהחלטתה על מיסמך סיכום ייעוץ אורתופדי מאת ד"ר סוסליאן מיום 16.8.2020 (להלן – סיכום ביקור אורתופדי), אשר לטענת המבקש נפלה בו טעות הקלדה כך שבתלונות המבקש נכתב "כאבי גב תחתון שנים רבות עם החמרה במשך חודש אחרון" [ההדגשה הוספה – א.א.] במקום "שבוע אחרון", והתעלמה ממכתב התיקון מאת ד"ר סוסליאן (להלן - מכתב התיקון), אשר הוצג בפני הועדה.

] תחילה אציין כי תמוה בעיני שהועדה בכלל בחנה את הליקוי בגב שעה שפקיד התביעות הכיר בשבר באצבעות ביד ימין ולא בחבלה בגב.

...

מכאן יוצא אפוא כי אין במכתב התיקון כדי להעלות או להוריד מהחלטת הוועדה.

אף אין בידי לקבל את טענות המבקש כי הוועדה התעלמה מטענתו כי התאונה החמירה את המצב בגבו.

סוף דבר – הבקשה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 1431-07-22 לפני: כב' השופטת רויטל טרנר נציג ציבור (עובדים) מר מחמוד ג'בארין התובע הישאם מרעי ע"י ב"כ: עו"ד נביה בסייס הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב גולן פסק דין

בכתב התביעה נטען כי "ביום 5.5.2021 בשעה 14:00 ו/או בסמוך לכך ובזמן ביצוע עבודתו אצל מעבידו זועבי עבדללה, ובעת שהתעסק התובע בפרוק עצים, ניכנס קוץ ליד ימין 'אצבע אמצעית'" (להלן: הפגיעה).

התובע הגיש תביעה לנתבע להכרה בפגיעה כתאונת עבודה.

ביום 17.2.22 הנתבע דחה את תביעתו של התובע שכן לטענתו הפגיעה הנטענת לא גרמה לנזק פיזיולוגי או גופני ולאי כושר עבודה, ולכן לא ארעה לתובע תאונה לפי סעיף 79 לחוק.

] בתצהירו טען התובע כי מועד התאונה היה ביום 4.5.21: "ביום 4.5.21 בשעה 14:00 ו/או בסמוך לכך ובזמן ביצוע עבודתי אצל המעביד מר זועבי עבדללה, ובעת שהייתי מפרק עצים, החלקתי וניכנס קוץ ביד ימין: אצבע אמצעית". בפתח ישיבת ההוכחות, עורך דינו של התובע ציין כי נפלה טעות כתיב בתצהיר ביחס למועד התאונה, וכי התאריך הנכון הנו 5.5.21.

כך נרשם באנמנזה: "לדבריו יושבוע טרם פנייתו נדקר מקוץ עץ באצבע 3 כף ידי ימין לא נבדק ולא טופל אנטיביוטיקה... ללא ממצא טראומתי טרי". אין לקבל את טענתו של התובע כי בשל טעות ההקלדה לא ניתן להבין את המסמך, שכן קריאה פשוטה מלמדת שהרופא שמע מהתובע כי שבוע טרם הגיעו למיון, נדקר מקוץ עץ וכי מאז הדקירה התובע לא נבדק ולא טופל באנטיביוטיקה.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנו את מכלול העדויות, לא שוכנענו בגרסת התובע נוכח סתירות אשר ערערו את מהימנותו, כפי שנפרט להלן.

] זאת ועוד, עדותו של מר זועבי גם העלתה תהיות ולא מצאנו בה תמיכה לגרסתו של התובע.

] סוף דבר נוכח הגרסה ברישומים הרפואיים והעדר אמינות מצד התובע והעד מטעמו, לא שוכנענו כי אירעה לתובע תאונת עבודה כמשמעותה בחוק, ולכן התביעה נדחית.