תביעת עורכי דין לתשלום שכר טרחה מוסכם בפרויקט נדל"ן

סכום תיקרה: 1,550,000 ₪ סך הכספים ששולמו בפרויקט (בנכוי שכ"ט עורכי הדין): 1,218,931 ₪ סך התשלומים לקבלן גדסי: 1,247,902 ₪ סך התשלום בגין הדירה בפועל: 2,466,833 ₪ (1,218,931 ₪ + 1,247,902 ₪) ההפרש בין המחיר המובטח למחיר ששולם בפועל: 916,833 ₪ (1,550,000 ₪ - 2,466,833 ₪) אני קובע איפוא כי גב' ויינר ומר רביע זכאים לפצוי בסך 916,833 ₪ בגין ראש נזק זה. הילה וייס צפריר - מחיר דירה מובטח: 2,000,000 ₪ בתוספת סטייה של עד 7% סכום תיקרה: 2,140,000 ₪ (7% * 2,000,000 ₪) סך הכספים ששולמו בפרויקט (בנכוי שכ"ט עורכי הדין): 1,899,670 ₪ סך התשלומים לקבלן גדסי: 1,510,772 ₪ סך התשלום בגין הדירה בפועל: 3,410,442 ₪ (1,899,670 ₪ + 1,510,772 ₪) ההפרש בין המחיר המובטח למחיר ששולם בפועל: 1,270,442 ₪ = (2,140,000 ₪ - 3,410,442 ₪) אני קובע איפוא כי גב' וייס צפריר זכאית לפצוי בסך 1,270,442 ₪ בגין ראש נזק זה. שי מעוז מזעקי – מחיר דירה מובטח: 1,500,000 ₪ + 5% סטייה סכום תיקרה: 1,575,000 (5% * 1,500,000 ₪) סך הכספים ששולמו בפרויקט (בנכוי שכ"ט עורכי הדין): 1,329,375 ₪ סך התשלומים לקבלן גדסי: 841,447 ₪ סך התשלום בגין הדירה בפועל: 2,170,822 ₪ (841,447 ₪ + 1,329,375 ₪) ההפרש בין המחיר המובטח למחיר ששולם בפועל: 595,822 ₪ (1,575,000 ₪ - 2.170,822 ₪) אני קובע איפוא כי מר מזעקי זכאי לפצוי בסך 595,822 ₪ בגין ראש נזק זה. הזוג רוסו – מחיר דירה מובטח (לפי הסכם פשרה – נספח 9 –ת/10): 1,425,000 ₪ סכום תיקרה: 1,425,000 ₪ סך הכספים ששולמו בפרויקט (בנכוי שכ"ט עורכי הדין): 1,175,439 ₪ סך התשלומים לקבלן גדסי: 1,314,532 ₪ סך התשלום בגין הדירה בפועל: 2,489,971 ₪ (1,175,439 ₪ + 1,314,532 ₪) ההפרש בין המחיר המובטח למחיר ששולם בפועל: 1,064,971 ₪ (1425,000 ₪ - 2,489,971 ₪) אני קובע איפוא כי הזוג רוסו זכאים לפצוי בסך 1,064,971 ₪ בגין ראש נזק זה. לשם הנוחות ירוכזו סכומי הפיצויים להם זכאים התובעים בגין ראש נזק זה בטבלה: תובעים/דירה ההפרש בין המחיר המוסכם לבין המחיר ששולם נועה ואיתי הורוביץ 552,702 ₪ שני וגיא שדה 388,819 ₪ טל ו****ה שורק 382,378 ₪ שלומי ונלי כחלון 959,013 ₪ אראלה קריטי 641,920 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 666,166 ₪ מלכה וצבי פרידמן 692,920 ₪ אינה זלבנסקי ואופיר רביע 916,833 ₪ הילה וייס צפריר 1,270,442 ₪ שי מעוז מזעקי 595,822 ₪ שרה ודוד רוסו 1,064,971 ₪ סה"כ 8,131,986 ₪ פיצוי מוסכם בגין העיכוב במסירת החזקה בדירות עיון בכתב התביעה מלמד כי הפצוי המתבקש בגין ראש נזק זה הוא הפצוי המוסכם בגין איחור במועד מסירת הדירה.

מר פרידמן העיד בלשון בוטה וישירה: "נפלתי לתוך העסקה המחורבנת הזאת. לו עורך הדין היה אומר לי את זה שהייתי בעל מניות בחברת מדמוני נדל"ן לפני שנתיים, ואותי זה לא מעניין לפני כמה זמן, לא הייתי נשאר בפרויקט. זה עורך דין שמקבל ממני שכר טירחה, זה ניגוד אינטרסים וזה פועל לטובת הצד השני" [פר' עמ' 135, ש' 9-6] גב' רוסו הסבירה כי "... עורכי הדין מלכתחילה לא היו מספיק שקופים ... הם לא ייצגו אותי בשום צורה" ובהמשך: "בדיעבד אני בדרך לא דרך אני הבנתי בתקופה שחתמתי על ההסכם אדון רוטשילד ואדון מדמוני, אדון גליקו היו שותפים" [פר' עמ' 221, ש' 1, 8-7].

צביקה כספי ייצג אותי בהמון דברים אבל לא בנקודת הזמן הזו שאתה מדבר עליה מול קבוצת הרכישה" [פר' עמ' 271, ש' 29-28, 36-35] חזוק לגירסתו של מר מדמוני ניתן למצוא בחשבונית שהונפקה על ידי משרד עו"ד גליקו למדמוני נדל"ן ביום 01.10.2013 על סך 83 אלף ₪ (להלן – החשבונית) [נספח 32 ל-ת/8] ובגירסתו של עו"ד רוטשילד לפיה מר מדמוני שילם לעורכי הדין שכר טירחה [פר' עמ' 333, ש' 12-11].

לפיכך, אני מחייב את עורכי הדין להשיב לתובעים סך 214,898 ₪ על פי הפרוט הבא: תובעים שכר טירחה ששולם לעורכי הדין נועה ואיתי הורוביץ 11,700 ₪ שני וגיא שדה 29,000 ₪ אראלה קריטי 24,000 ₪ ולנטינה ויינר ואילן הס 34,220 ₪ מלכה וצבי פרידמן 17,000 ₪ אינה זלבנסקי ואופיר רביע 35,508 ₪ הילה וייס צפריר 34,220 ₪ שרה ודוד רוסו 29,250 ₪ סה"כ 214,989 ₪ אינני רואה לנכון לחייב את עורכי הדין בנזק לא ממוני שניגרם לתובעים ובנזק בגין האיחור במסירת הדירות.

...

אני מחייב את איי.די.איי לשפות את עו"ד גליקו בסך 29,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת ההודעה לצד שלישי ועד למועד התשלום בפועל.

אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשפות את עו"ד רוטשילד בסך 1,769,174 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת ההודעה לצד השלישי ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף אני מחייב את מר מדמוני ומדמוני נדל"ן לשלם לעו"ד רוטשילד הוצאות משפט בגובה מחצית אגרת בית המשפט בגין ההודעה לצד השלישי ובתוספת שכר טרחת בא כוח עו"ד רוטשילד בסך 100,000 ₪.

ענייננו בתביעה לתשלום תמורה עבור מתן שירותים משפטיים שסופקו לנתבעת בתחום מיזמי בניה ובגין הפרת הסכם "שכר טירחת עורך דין". רקע וטענות הצדדים: התובע מס' 1 הנו משרד עורכי דין (שותפות במועד הגשת התביעה) (להלן: "משרד עורכי הדין") ואילו התובעים 2 ו-3 הנם שותפים במשרד זה. הנתבעת הנה חברה העוסקת ברכישת מקרקעין, הקמת פרויקטים ומכירת דירות.

התובעים חזרו על טענתם כי שקלו להגיש חוות דעת מומחה, אולם בסופו של דבר לא עשו כן, משום שהתובעים 2-3, אשר העידו בהקשר זה בעצמם עורכי דין בעלי ניסיון בתחום הנדל"ן, בנוסף לעדותו של עוה"ד לנקרי; כי חוות דעת מומחה לא הייתה מועילה משעה שטענות התביעה לא נסתרו על ידי הנתבעת.

לעתים "הצורך באומדן השכר הראוי – חלף שכר מוסכם – עשוי להתעורר במקרים שונים (ראו ג' קלינג אתיקה בעריכת דין [7], בעמ' 270), ובכלל זה המקרה נושא ענייננו, אשר בו לא סוכם כלל שיעור שכר הטירחה (מקרים אחרים הם למשל מקום שבו הוסכם על השכר, אולם השרות נפסק בעודו באבו, ולא סוכם מה יהיה השכר במקרה זה, או מקום שבו הסכם שכר הטירחה איננו תקף מסיבה כלשהיא" (ראו פרשת יכין חקל לעיל, בפיסקה 9).

...

סבורני כי התובעים יכולים היו וחייבים היו להימנע ממצב זה, בדרך של עריכת הסכם אשר יש בו הפרדה ברורה לגבי כל הליך שבכוונת הצדדים לנקוט בו, שכר הטרחה שאמור להשתלם בגינו, אופן ומועד תשלומו.

התובעים בחרו במודע ליטול את הסיכון ולפעול כנגד אחוזים מהעסקאות, אשר בסופו של דבר לא יצאו אל הפועל.

בהתאם לסמכות בית-משפט מכוח תקנות 511-512 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ובפרט תקנה 512 (ב), ובנסיבות אלו, איני רואה הצדקה לפסוק לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך זה. סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך כולל של 94,000 ₪ והחזר האגרה ששולמה לתיק (אשר תישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום האגרה ועד למועד התשלום בפועל על פי אישור תשלום שיוצג).

רקע וטענות הצדדים- התובעת משרד עורכי דין, הגישה כנגד הנתבעות, תביעה בסדר דין מקוצר על סך 1,863,557.13 ₪.

על פי הנטען בכתב התביעה, הנתבעות הנן חברות בנות הנמצאות בבעלות מלאה של חברת תמ"א 38 חברה לחזוק מבנים בישראל בע"מ (להלן: "חברת האם"), העוסקת בין היתר, ביזום והקמה של פרויקטים בתחום הנדל"ן בדגש על תחום ההתחדשות העירונית.

עם תחילת היתקשרות, הגיעו הצדדים להסכם שכר טירחה לפיו, שיעור שכר הטירחה אשר ישולם לתובעת יעמוד יהא בשיעור 1.5% בתוספת מע"מ מתמורת המכר של כל דירה ודירה בכל פרויקט אשר יטופל על ידי התובעת.

הנתבעות לא טענו כי תמורת המכר שונה מהתמורה אותה פירטה התובעת ולא טענו כי שילמו תשלומי שכר טירחה נוספים מעבר למפורט בחשבוניות שצורפו לכתב התביעה.

בסעיפים 3-13 לסיכומי התובעת, עורכת התובעת חישוב שכר הטירחה המגיע לה ועותרת לפס"ד חלקי על סכום של 895,218 ₪.

הסכום חייב אמנם להיות קצוב אך איננו חייב להיות מוסכם.

...

עם זאת אין בידי לקבל טענת התובעת כפי שנטענה במסגרת הסיכומים לפיה, היות והמחיר החוזי של כל דירה שנמכרה אינו במחלוקת, ניתן על בסיס הטבלאות שצורפו לסיכומי התובעת, להורות על פסק דין חלקי בגובה 895,218 ₪.

תביעת לתשלום שכר טירחה שהגישו התובעים עורכי דין, נגד הנתבעת - יזמית בתחום הנדל"ן אשר ביצעה פרויקט לבניית ביניין למגורים בעיר קריית אונו (להלן:" הפרויקט") התביעה היא לתשלום שכר טירחה מוסכם בגין שירותים משפטיים שהתובעים סיפקו לנתבעת בליווי הפרויקט, ולא תביעה לשכר ראוי (ראו גם דברי בא כוח התובעים עמ' 6 שו' 26-27 לפרוטוקול מיום 14.7.2019).

...

התובעים טוענים לקיומו של הסכם בעל פה בין הצדדים לפיו הנתבעת תשלם לתובעים שכר טרחה בשיעור 1.5% בצירוף מע"מ מתמורת מכירת דירות הנתבעת בפרויקט.

תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות התובעים טוענים כי הוסכם בעל פה בין הצדדים במועד בו סוכם שהנתבעת תשכור את שירותי התובעים ללווי המשפטי של הפרויקט, שהנתבעת תשלם לתובעים תמורת השירותים המשפטיים סך השווה ל-1.5% בצירוף מע"מ מהתמורה שתתקבל ממכירת דירותיה בפרויקט.

אינני מקבלת את התביעה בגין רכיב זה. אין לתובעים טענה שהוסכם על תשלום ריבית פיגורים במקרה של איחור בתשלום, ושיעור הריבית הנטען לא הוכח.

סוף דבר מכל האמור הנתבעת תשלם לתובעים סך של 1,932,089 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (5.11.2017) ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעים את אגרת המשפט ששולמה, כיחס שבין הסכום שפסקתי לסכום התביעה (96.2%), את שכר עדי התובעים כפי שנפסק בדיון וכן הוצאות משפט (לרבות בגין חוות דעת) ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 100,000 ₪.

בתמצית יאמר כי נושא המחלוקת שבגינה הוגשה תביעת המבקש היא טענתו בדבר זכאותו לתשלום שכר טירחה מאת המשיבה, בעבור טיפולו בפרויקט הנדל"ן "שער הים" בנתניה.

עוד טען המבקש כי בפסיקה נקבע כי בנסיבות בהן עורך דין מגיש תביעה בגין הפרת הסכם שכר טירחה בנוגע לפרויקט מקרקעין שטרם נערכו בעיניינו הסכמי מכר, יש לאפשר לו לתבוע סעד הצהרתי.

יצוין כי בנתיים הוגשה בקשה מוסכמת להארכת עיכוב הבצוע עד להכרעה בבקשה זו, ובהחלטתי מיום 10.11.2022 הוריתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"ר 44398-02-22 יעוכב עד למתן החלטה אחרת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת הרשות לערער ובתשובות לה, אציע לחברותיי כי נעשה שימוש בסמכותנו שלפי תקנה 149(2)(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, נדון בבקשת הרשות לערער כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

עוד יוער כי אף אם מנוסחו של כתב התביעה עצמו לא הייתה ברורה כוונתו של המערער, במסגרת ערעורו על החלטות הרשמת מיום 14.12.2021 ומיום 6.2.2022 בפניי בית המשפט המחוזי, הבהיר המבקש כי בסעיף 215 לא נתבע על ידו סעד במסגרת התובענה הנוכחית, כך שאין הצדקה לחייבו בתשלום אגרה בגין האמור בסעיף זה. מכל מקום, שעה שבמסגרת בקשתו הנוכחית הבהיר המערער, פעם נוספת, כי כוונתו בסעיף 215 לכתב התביעה הינה אך ורק להצהיר על כוונתו להגיש בקשה עתידית לפיצול סעדים, וכי לא נתבע על ידו במסגרת הסעיף האמור כל סעד במסגרת התובענה הנוכחית, ברי כי אין לחייבו באגרת בית משפט ביחס לסעיף זה, כך שדין הערעור להתקבל.

סיכומו של דבר: אילו תשמע דעתי, ייקבע כי דין הערעור להתקבל במובן זה שמובהר כי הסעד הנקוב בסעיף 215 לכתב התביעה אינו סעד הנתבע במסגרת תביעת המבקש הנוכחית, ונזכר בה רק כהערת המבקש כי בכוונתו להגיש בעתיד בקשה לפיצול סעדים בנידון, כך שאין המערער נדרש לשלם בגינו אגרה בהליך דנא.