עוד נטען, כי עורכי הדין מעולם לא אסרו על התובע להעזר בשירותים משפטיים של עורך-דין אחר, ובודאי שאין לקבל טענה זו מפיו של "איש עסקים". לטענת הנתבעים, המידע באשר לקרקע לא הוסתר מהתובע וכי עיון פשוט ב'נסח הרישום' היה מעלה את מספר הגוש והחלקה בו מצוי הנכס מושא התובענה, זאת בהיתעלם מהעובדה לפיה היה זה התובע אשר יזם את העסקה לצורך הגדלת אחזקותיו בחלקה.
אעיר, כי טענת התובע היא שחתם על חוזה המכר לרכישת הקרקע בתמורה ל – 6,000,000 ₪ באופן עוור, ללא בדיקה – תוך הסתמכות טוטלית על עורך הדין וזאת בזמן שהוא עצמו סוחר ומנהל נדל"ן רבים מאד בארץ ובחו"ל ובנוסף לאמור – יש לו חלק באותה החלקה מושא התובענה, אותה רכש.
אלא שלטענת עורכי הדין, התובע ידע במדויק - כמי שהחזיק בחלק מן החלקה בה מצויה הקרקע מושא התובענה - את המצב התיכנוני והמשפטי של הקרקע ובנוסף אף הצהיר על כך בחוזה המכר ואף רכש את הקרקע במצבה - AS IS. בנסיבות הללו, נטען ע"י עורכי הדין, כי אין לקבל את טענת התובע לפיה עורכי הדין התרשלו כלפיו או לא מילאו אחר חובתם בבירור המצב המשפטי של הקרקע ובאי יידוע התובע.
וכך נקבע בע"א 37/86, לוי נ' שרמן, פד"י מד(4) 446, בעמ' 462 (להלן "עניין שרמן"):
"הבסיס העקרי לחבותו של עורך דין כלפי לקוחו הוא בסיס חוזי. בין עורך הדין לבין הלקוח קיים הסכם, לפיו מתחייב עורך הדין להגיש ללקוח שרותים של עריכת דין, בתמורה לשכר טירחה המשולם לו. יש והסכם זה מועלה על הכתב ויש והוא מוצא ביטויו רק בדברים שבעל פה. הבנה והתנאה מכללא בכל הסכם כזה היא כי לעורך הדין המקבל על עצמו את ייצוג הלקוח, המידה הנדרשת של ידע, מאומנות ומיומנות הנדרשים במקצוע עריכת הדין, וכי מתחייב הוא להפעיל כישורים אלה לטובת עניינו של הלקוח. התרשלות בייצוג ענייניו של הלקוח או בהפעלת מידה סבירה של מיומנות ומאומנות הגורמת נזק ללקוח, ועל אחת כמה וכמה היתנהגות שיש בה הפרת אמונים ואי יושר כלפי הלקוח עשויים לשמש עילה לתביעה בגין הפרת חוזה או בשל הפרת חובותיו כלפי לקוחו. בסיס אחר לחבות עורך הדין, יכול שיהיה במעשה עוולה כגון רשלנות מקצועית של עורך דין המקים לטובת הנפגע עילת תביעה נזיקית, על פי עוולת הרשלנות, או אחרת, אשר בפקודת הנזיקין. עוולה זו חלה במקרה של רשלנות מקצועית, אם מתקיימים היסודות הנדרשים לכך".
עוד נקבע ב'עניין שרמן' הנ"ל, כי המינימום המתחייב מעורך הדין בעסקת מקרקעין, הוא לבצע בדיקות בסיסיות ובהן מצבו המשפטי של הנכס וזהות בעלי הזכויות בו. כך נקבע בעל"ע 7/73, פלוני נ' הוועד המחוזי של לישכת עורכי הדין, פד"י כח(1)679.
כמו כן, על עורך הדין לבדוק אם קיימים עיקולים על הנכס, הערות אזהרה, משכנתא, מישכון זכויות ברשם המשכונות, צוי הריסה או התאמה להיתר, הערות בדבר הפקעות, הערות תכנוניות בשל שנויי תב"ע או החלתן, היטלי השבחה בגין הגדלת זכויות בניה, וכן תשלומים שיש בהם כדי להשפיע על תנאי ההיתקשרות של הלקוח בעיסקה.
...
התובע ישלם לנתבעת 1 את יתרת שיעור הפיצוי מוסכם על פי החוזה בסך כולל של – 202,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום ביטול החוזה ועד למועד התשלום המלא בפועל.
התביעה שכנגד של הנתבעים 2 ו -3 – נדחית.
התביעה שכנגד של הנתבע 5 – נגד התובע (כנתבע שכנגד), נדחית.
