מאחר שהתובעת הייתה במצב סיעודי לפני 1.1.2019, הרי שתביעתה נדחתה על ידי הפניקס על יסוד הוראות הפוליסה.
בדומה, נפסק כי ניתן להצדיק דחיית בקשה לתיקון כתב תביעה במקרים בהם נהג המבקש בחוסר תום לב, או במקרים שבהם העובדות היו ידועות למבקש כבר בשלב בו הגיש את כתב התביעה המקורי, ולא ניתן מצידו "כל הסבר מספק" לאי הכללתן בכתב התביעה המקורי (רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקה 6 [פורסם בנבו] (5.9.2014) להלן - פינקלשטיין; רע"א 867/17 פנינת הצומת בע"מ נ' ש. שלמה מכירת רכב (2000) בע"מ, פסקה 11 [פורסם בנבו] (22.3.2017)).
נוכח עמדה זו מתבקשת השאלה - מדוע, לכאורה על יסוד אותם טיעונים וככל שרצונה להמנע מעירוב עילות חוזיות ועילות נזיקיות, לא מצאה התובעת להגיש תביעה נפרדת בעילת רשלנות כנגד הרשות במהלך 7 שנות ההתיישנות, ככל ותביעתה כאן תדחה?! במה שונה עניינה של הרשות בהקשר זה מעניינה של קופ"ח מכבי? על כך לא נימצא הסבר בבקשה מטעם התובעת.
...
אין בידי לקבל את טענת התובעת לפיה בידי הנתבעות לצרף את מכבי כצד ג'.
ולמרות שיש בטעמים האמורים לעורר קושי בבקשת התובעת, בכל זאת, מצאתי בנסיבות העניין להיעתר לבקשה.
סוף דבר
לנוכח האמור לעיל, הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת.
