תביעת עובד עירוני בגין הפרשי שכר, פיצויי פיטורים והלנת שכר

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 51289-11-17 21 אפריל 2020 לפני: כב' השופט אלעד שביון נציג ציבור עובדים מר משה בן דוד נציג ציבור מעסיקים מר יצחק קוגמן התובעת: רויטל שגיא ע"י ב"כ עו"ד אשר אביטן הנתבעת: נת"ע - נתיבי תחבורה ערוניים להסעת המונים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד כרמל חורב אלטמן פסק דין

בנסיבות אלו מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת (מעבר לסכומים שהצטברו לזכותה בקרנות השונות בגין תגמולים) סך 3,004 ₪ כדלקמן: שנה מספר חודשים הפרישי שכר שיעור ההפרשה סה"כ 2012 8 8,000 4.16% 333 2013 12 12,000 5% 600 2014 12 12,000 6% 720 2015 12 12,000 6% 720 2016 6 6,000 6% 360 2016 4.33 4,330 6.25% 271 פצויי פיטורים – במהלך תקופת העסקתה של התובעת בוצעו עבורה הפרשות לרכיב פצויי הפיטורים בהתאם לשכר בסך 9,500 ₪.

מאחר ותשלום דמי הלידה חושב בהתאם לשכרה ולנוכח הפרישי השכר להם זכאית התובעת, מצאנו לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הפרישי דמי לידה בסך 2,380 ₪ כמפורט בסעיף 11ז' לכתב התביעה (34 ₪ ליום * 5 ימי בשבוע * 14 שבועות).

לא מצאנו לפסוק פצויי הלנה הן עקב היתיישנות הזכות והן עקב כך שאנו סבורים שהייתה קיימת טעות כנה ומחלוקת של ממש באשר לעצם החוב וגובהו.

...

סוף דבר: התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: הפרשי שכר בסך 56,833 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלומים בגין פצויי פיטורים ופצוי בגין הלנתם; הפרישי שכר עבודה; גמול בעד עבודה בשעות נוספות; דמי הבראה; דמי חגים; שי לחגים והחזר הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה ממנה.

" (נספח 8 לכתב התביעה) · בתאריך 16.4.12 פונה שוב התובע לנתבעת בנושא "אי מציאת עבודה/והרעת תנאים" ומציין כי הוא עובד בחברה מזה עשר שנים אבל לפני ארבעה חודשים יושב בבית ומחכה לעבודה מסודרת ומבקש במסגרת זו "...למצוא לי מקום עבודה שאני יכול להיתפרנס בכבוד. עד היום אני מחכה בסבלנות ולא עשיתי שום צעד ומשכורתי נפגעה 5,000 ₪ ל-2,900 ₪ ולכן או שתמצאו לי מקום עבודה מסודר או שתתנו לי מכתב פיטורים עם כל התנאים שמגיעים לי כדין (כי זה הרעת תנאים)." · בתאריך 5.9.14 פונה התובע במכתב שכותרתו "עקב הפסקת עבודתכם בשוק העירוני אשקלון בתאריך 4/9/14" ומבקש לשבצו במקום עבודה חלופי שכן הפסקת העבודה פגעה בשכרו.

...

סוף דבר: תביעת התובע נדחית רובה ככולה, למעט התביעה לדמי חגים/שבתון.

הנתבעת תשלם לתובע דמי חגים ובעד יום שבתון/בחירות בסך 1,225 ₪.

נוכח התוצאה אליה הגענו, ובשים לב לסכום התביעה – 402,885 ₪, התובע ישלם לנתבעת בגין הוצאות משפט סך של 15,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לפני בית הדין תביעת התובעת לתשלומים בגין פצויי פיטורים והלנתם; החזר הוצאות נסיעה לעבודה וחזרה ממנה; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין והיעדר שימוע; פדיון חופשה שנתית; הפרישי שכר לרבות גמול בעד עבודה בשעות נוספות; פצויי בגין אי-מסירת הודעה לעובד בדבר תנאי העסקה; פצויי בגין אי-מתן אישור העסקה; פיצוי בגין תלושי שכר שאינם ערוכים כדין בנגוד לתיקון 24 לחוק הגנת שכר; דמי חגים וימי בחירות.

הנתבעת היא תאגיד ערוני של עריית דימונה העוסקת במתן שירותים לעירייה.

בנוסף, טוענת התובעת כי היא זכאית לתשלום פצויי הלנת פצויי פיטורים כחוק על סך 29,000 ₪ מיום 1.8.16 ועד למועד הגשת התביעה בצרוף פצויי הלנה ממועד סיום העסקה ועד התשלום המלא בפועל.

...

נדחית התביעה לפדיון חופשה שנתית וכן התביעה לפיצויי בגין אי-מתן אישור העסקה בדבר תחילת וסיום עבודה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים בעד רכיבי התביעה שהתקבלו להלן: פיצויי בגין תלוש שכר שאינם ערוכים כדין, בסך 10,000 ₪.

הנתבעת תשלם הסכומים שנקבעו לעיל, תוך 30 יום.

[1: שכר חודש אפריל 2018 – 3,420 ₪ בתוספת פצויי הלנת שכר; פצויי פיטורים – 6,096 ₪ בתוספת פיצוי הלנת פצויי פיטורים; חלף הודעה מוקדמת – 5,700 ₪; פיצוי בגין אי הפקדה לקופת גמל – 4,618 ₪; פדיון חופשה שנתית – 3,422 ₪; חופשה דתית – 2,200; פדיון דמי הבראה – 2,054 ₪; הפרישי שכר עבודה במנוחה שבועית – 1,320 ₪; גמול שעות נוספות במנוחה שבועית – 2,031 ₪; מנוחת פיצוי בגין עבודה במנוחה שבועית – 10,080 ₪; נכויי שכר אסורים – 8,460 ₪; פיטורים שלא כדין – 17,100 ₪.

] [3: דב"ע (ארצי) מט/3-33 מ.ב.ע. (פיתוח) בע"מ – רסקו-חברה להתיישבות חקלאית ועירונית בע"מ, פד"ע כ 313 (1989).

בעיניין זה יש לבחון את היחס שבין הוראות חוק המחאת חיובים לבין הוראות החקיקה הקוגנטית, למשל סעיפים 6 ו-8 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; 2) אם הזכויות הן בנות המחאה, מתעוררת שאלת היקפה של הזכות בת ההמחאה, דהיינו האם ההמחאה אפשרית לגבי מלוא היבטיה של הזכות, או שמא היא מוגבלת רק לביטויה הכספי אשר אינו שנוי במחלוקת; 3) התנאים לשכלול זכותו של הנמחה כלפי המעסיק – החייב, ובכלל זה על מי החובה להודיע לו על ההמחאה, עתוי מתן ההודעה ודרך מתן ההודעה; 4) התנאים למימוש ההמחאה באמצעות תביעה, ובכלל זה האפשרות של הנמחה לתבוע את החייב ללא שצורף לתביעה העובד, והיקפן של עילות התביעה לעומת הסכום שהומחה (לכאורה במקרה זה כתב התביעה חורג אף מסכום ההלוואה).

...

ההלוואה לא נפרעה כסדרה ומשהפניות לַלוות – העובדת הזרה והלוות הנוספות, לא הועילו, הושלם ונחתם ביום 13.3.18 חלק נוסף בכתב ההמחאה שהוא "הוראת הנפרע" (ראו סעיף 4 לכתב ההמחאה) ובו הורה הנפרע (מורלונס) כך: "אני מורה לחייב או למי שבא/ים במקומו, להעביר כל סכום כסף המגיע היום ו/או יגיע בעתיד לממחה [העובדת הזרה – א.א.] ואינו מוגן בדין, לחשבון מס. ... ע"ש אדוורד בלאו [המערער – א.א.] בבנק ... בסניף ..." כתב ההמחאה (עם "הוראת הנפרע") יחד עם מכתב הסבר מפורט והמלצה להתייעץ עם עו"ד נשלחו למשיבים בדואר רשום שהתקבל על ידם (אצל המשיבים 1 ו-2 – ביום 2.4.18 ואצל החברה – ביום 1.4.18).

וכך נפסק: "לאחר שעיינו בטיעוני המבקשת [החברה כאן – א.א.] והמשיב [המערער כאן – א.א.], הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לדחיית התביעה על הסף להתקבל מן הטעם שבשום שלב לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובע לנתבעים ומאחר ואין מקורו של הסכסוך בין התובע לנתבעים ביחסיהם כעובד ומעביד. מאחר ומדובר בתנאים מוקדמים לסמכותו העניינית של בית הדין אשר אינם מתקיימים בעניינו של המשיב, דין התביעה להידחות כבר בשלב זה." אשר למבחן הצד הוסיף בית הדין האזורי כי אין לראות במערער "חליף" של העובדת הזרה, שכן אין הוא בא בגדרו של "עזבון" (כפי שנקבע בעניין פרידמן[footnoteRef:2]) או בגדר חליף כפי שנקבע בעניין מ.ב.ע.[footnoteRef:3], שם נקבע כך: [2: דב"ע (ארצי) מז/3-64 עזבון פרידמן אברהם - מעון אמשינוב בע"מ, פד"ע יט 257 (1988).

יאמר כבר עתה כי לטעמנו ספק אם להוראות סעיף 8 לכתב ההמחאה (ראו סעיף 2ג' לעיל) יש תוקף משפטי.

סוף דבר ערעור המערער מתקבל במובן זה שנקבע כי לבית הדין האזורי הסמכות העניינית לדון בתובענה.

בהתחשב בשאלה העקרונית שהתעוררה לא מצאנו מקום לעשות צו להוצאות בערעור והליך זה יובא בחשבון בעת פסיקת הוצאות בתום ההליך.

מנגד הוגשה תביעה שכנגד, בשל תשלומי שכר שהתובע קיבל ביתר, פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת ורכיבים נוספים.

כותרת המצגת שהתובע העביר לחברה עובר לתחילת ההעסקה היא: "תכנית עסקית" ו-: "התחדשות עירונית הקמת מערך להתחדשות עירונית בחברת מקסיקו ישראל". בעמ' 5 למצגת, שכותרתו: "מסגרת תקציבית" מופיעה טבלה המפרטת הכוללת 11 סעיפי עלות ("הטבלה"), ובין השאר, כדלקמן: נושא עלות שנתית תוספות שכר מנכ"ל 342,000 ₪ כולל רכב מנהלת משרד .

לנוכח גרסת התובע להפרשי שכר כמפורט בנספח לא' לתצהירו ולאור העובדה שחישוביו התבססו על טענותיו בנספח, תיערך הבחינה להלן בהתבסס על נספח זה. התובע טוען (נספח לא' לתצהירו) שבחודשים 11/2017-07/2018 סך הברוטו ששולם לו עמד ע"ס 27,894 ₪ (בסיס 19,000 ₪ נטו) ויש להשלים מסך זה הפרש בסך 2,106 ₪ לחודש על מנת שיעלה לסך 30,000 ברוטו כל חודש.

חרף הקביעה לפיה אין לראות בהתפטרות כפיטורין, זכאי התובע להפרשים בגין פ"פ מתוקף צו ההרחבה לביטוח פנסיוני המקיף במשק.

הלנת שכר/הלנת פצויי פיטורין קז. לעניין פצויי פיטורין – לאור כל האמור לעיל , משהתובע לא זכאי לראות את התפטרותו כמפוטר, ממילא לא זכאי לפצויי הלנת פצויי פיטורין.

...

חננאל: "מקובל, מבחינת הסכמים נראה לי שיש לנו עוד שלושה חודשים לחפיפה. צריך גם את זה..." בהמשך הודיע שי: "זהו, אני... כאילו זה כבר היה, דיברתי על זה ב-14, רציתי לדבר איתך על זה שבוע שעבר, אתה לא היית פה יום אחד, גם אני לא הייתי. אני רציתי לתת לך את המכתב. זהו. אני לא, גם מבחינת האמון וזה, אני לא חושב שזה נכון שאני אמשיך פה, גם לי, בצורה שלי וגם עם מה שנוצר". מהאמור לעיל מקובלת עלי טענת התובע כי הודיע עקרונית על עזיבה כבר ביום 13.02.19 ובהתאם לחלופת ההודעות של חננאל מול הילה.

לנוכח האמור התביעה ברכיב זה נדחית.

סוף דבר: הנתבעות 2 ו-3 ישלמו לתובע כדלקמן: הפרשי שכר – הפרשים לחודש 08/2018 בסך 12,000 ₪ והפרשים לחודש 03/2018 בסך 16,200 ₪ ובסה"כ – 28,200 ₪.