בית משפט השלום בתל אביב - יפו
בס"ד
ת"א 42182-11-17
לפני כבוד השופט בכיר מנחם (מריו) קליין
התובעת:
פלונית
הנתבעים:
1.עריית רמת גן
2.איילון חברה לביטוח בע"מ
פסק דין
על בית המשפט הדן בעיניין, כשהוא נותן פיצוי על חשבון הכלל, לעשות זאת במשורה ובזהירות ולהשתכנע שדברי התובעת הם אמת ושהיא באה בידיים נקיות ובאין המצב כך, מתבקש לדחות את התביעה.
בת"א (מרכז) 52594-09-11, פלונית נגד חברת גני יהושוע בע"מ, ציין השופט צבי ויצמן:
"חובת הזהירות המושגית של רשות מקומית כלפי ניזוקים אשר נפגעו במקרקעין שהם בחזקתה או בשליטתה, אף היא עניין שאין עוד צורך להכביר עליו מילים והיא נובעת בין היתר מכך שאחזקת המקרקעין יוצרת זיקה וקשה שעניינם שליטה ופקוח על המקרקעין בין בעל השליטה לבין המבקרים בו, מתוך כך שרשות מקומית אחראית לשלומם ובטחונם של ההולכים בשטחה והשוהים במתקנים הציבוריים שבשליטתה ובפיקוחה. ואולם חובת הערייה אינה נובעת אך ורק מהיותה מחזיקת המקרקעין, אלא אף מכוח דיני הרשלנות הכלליים המחייבים את הרשות למנוע סכנות צפויות העלולות לגרום נזק".
ומן הפרט אל הכלל, אין חולק כי על הרשות המקומית למנוע ולהסיר מפגעים שבשטח שיפוטה.
...
ההגנה מציעה סך 10,000 ₪
אני סבור שבגין ראש נזק זה, שיעור הנכות וטיבה, יש לפסוק פיצוי בסך: 25,000 ₪.
נחה דעתי כי הנזק ארע בשל התרשלות הנתבעת, ואין מקום לייחס לתובעת אשם תורם מעבר ל – 15% שהוא שיעור סביר, בנסיבות העניין.
סוף דבר
משקיבלתי את גרסת התובעת כי חבלתה אירעה כתוצאה ממעידה ונפילה בעטיו של מפגע מדרכה, שלא סולק על ידי הנתבעת ומששקלתי את העדויות והראיות בתיק בכובד ראש, והכרעתי שגרסתה של התובעת אמינה בעיני ומדובר בהתרשלות הנתבעת, הריני מעמיד את נזקי התובעת בהתאם לסכומים שלהלן:
הפסד ופגיעה בכושר השתכרות: 10,000 ₪
עזרת הזולת: 9,000 ₪
כאב וסבל: 25,000 ₪
סה"כ: 44,000 ₪
ניכויים
מסכום הפיצויים דלעיל, יש לנכות את סך התקבולים ששולמו לתובעת מהמל"ל בסך 10,019 ₪ בגין גמלת נכות מעבודה כשהם משוערכים להיום וכן שיעור האשם התורם שצויין לעיל .
