לעניין אחריותה של שופרסל לזכויותיו של העובד, נטען בכתב התביעה כי יש להטיל על שופרסל אחריות "משקולי מדיניות משפטית", ובנסיבות העניין יש לחייב את שופרסל בכל התשלומים המגיעים לעובד על דרך הכרה בה כמעסיקה בפועל או כמעסיקה במשותף; יש לחייב את שופרסל בתשלום זכויות העובד כתולדה של חיובה לבדוק ולהקפיד כי קבלן עמו היא מתקשרת נושא בתשלום זכויות עובדיו; יש לחייב את שופרסל בתשלום זכויות העובד מכוח הוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב – 2011 (להלן- החוק להגברת האכיפה), הן בשל היתקשרות ב"חוזה הפסד" והן מאחר ששופרסל לא נקטה אמצעי פקוח נדרשים כדי למנוע פגיעה בזכויותיו הקוגנטיות של העובד שהועסק בחצריה באמצעות סאבי.
בתביעתו טען העובד כי הוא זכאי לפצויי פיטורים, הפקדות לפנסיה, דמי חג, חופשה, הפקדות לקרן הישתלמות, הבראה, שכר חודש פברואר 2018 ודמי נסיעות.
כך, העובד לא הציג ולו ראשית ראייה לכך שזכות כלשהיא לא שולמה לו במלואה על ידי סאבי; כך, העובד העיד בחקירתו הנגדית כי אינו זוכר במדויק כמה כסף קיבל מדי חודש, וכפועל יוצא מכך לא ניתן לקבוע כי לא קיבל את הזכויות הכספיות שלטענתו לא שולמו לו; בכתב התביעה הסתמך העובד על תלושי שכר, ואילו בחקירתו הנגדית טען כי כלל לא קיבל תלושי שכר, ואין לקבל את דברי בא כוחו כי "האמירות בכתב התביעה לגבי תלושי השכר נובעות מכך שזה פורמט תביעה של המשרד". מכאן, כי העובד הסתיר את תלושי השכר שקבל מסאבי; בהקשר זה נטען גם כי בתביעות אחרות של עובדי סאבי לא נפסק פיצוי בשל אי מתן תלושי שכר, ובתביעות של עובדי סאבי שהוגשו כנגד שופרסל צורפו תלושי שכר; על כן, אין לקבל את טענת העובד שלא נימסרו לו תלושי שכר, אלא המסקנה היא שהוא ביכר להסתירם, ולא מן הנמנע כי מתלושי השכר עולה כי רכיבי התביעה שנתבעו שולמו לעובד; יש לדחות את טענת העובד כי שופרסל יכלה להציג את תלושי השכר אילו קיימה את חובת הפיקוח, שכן במסגרת הבדיקות התקופתיות נבדק רק מידגם של 10% מהעובדים, והעובד לא נימנה עם העובדים שנבדקו על ידי בודק השכר; העובד לא הציג תחשיב הזכויות המגיע לו, ולא ידע להסבירן, ובא כוחו אישר כי "אין להתבסס על תחשיבי עו"ד"; מטענות העובד בכתב התביעה עולה כי קיבל כל חודש כספים מעבר לשכר הבסיס שהיה זכאי לו בעד עבודתו, בסכום העולה על מלוא הזכויות הסוציאליות אותן תבע; בית הדין האיזורי היתעלם לחלוטין מטענות אלה של שופרסל, וקיבל את הטענות החדשות שהמציא העובד בנוגע לכספים ששולמו לו, וזאת ללא שהובאה כל ראייה לכך, ואף לא התיר לשופרסל לחקור נגדית את העובד בעיניין זה.
בהתייחס לטענות שופרסל כי העובד לא הוכיח את תביעתו טען העובד כי ככל ששופרסל ביצעה בדיקות שכר של העובד יכולה הייתה להציג תלושי שכר שנמסרו לעובד; בעניינינו, בית הדין קיבל את הסברו של ב"כ העובד לאיזכור תלושי השכר בכתב התביעה, והודגש כי אמירה זו נאמרה ב"חלק המשפטי" של כתב התביעה ולא ב"חלק העובדתי", ומכאן כי קיבל את גירסתו של העובד כי לא נימסרו לו תלושי שכר; העובד הוכיח את מסגרת העסקתו, דהיינו שעות העבודה שבהן עבד שכן הגיש דו"חות נוכחות שגם שופרסל אינה חולקת עליהם, שיעור שכרו לשעה ואפיון עבודתו; קביעה כי תביעתו של עובד קבלן שאין בידו להציג תלושי שכר תדחה בשל כך, משמעותה עיקור הוראות החוק להגברת האכיפה; אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האיזורי כי לא שולמו לעובד מלוא זכויותיו.
...
לא מצאנו מקום להתערב בקביעות בית הדין האזורי בהתייחס לטענות אלה, המעוגנות היטב בראיות שהיו לפני בית הדין האזורי, ומקובלת עלינו קביעתו של בית הדין האזורי כי לא הוכח ששופרסל הייתה בגדר "מעסיק במשותף" של העובד.
על כן, לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי בעניין חבות שופרסל בתשלום שכר חודש פברואר 2018.
גם איננו מקבלים את הטענה כי "אסור" למזמין לשלם לעובדי קבלן השירות את שכרם בנסיבות כאלה, ובכל מקרה כאמור היה על שופרסל לוודא כי השכר משולם לעובדי סאבי, גם אם באמצעות חברה אחרת.
שנית, אשר להוכחת התנאי כי העובד עבד יום לפני החג ויום לאחריו, הרי משהועסק העובד באופן סדיר על פי סידור עבודה קבוע, כעולה מדו"חות הנוכחות, וסידור עבודה זה לא כלל עבודה בשעות הבוקר לרבות בימי שישי, מסקנתו של בית הדין האזורי כי העובד לא נעדר מעבודתו שלא בהסכמת המעסיק סבירה בהתחשב בנסיבות המקרה, ואין מקום להתערב בה.
דמי נסיעות: בית הדין האזורי קיבל את גרסתו של העובד בעניין מקום מגוריו ועלות דמי הנסיעות, וכן את גרסתו כי לא שולם לו בעד דמי נסיעות, ולא מצאנו מקום להתערב בקביעה עובדתית זו.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, ערעור שופרסל (למעט בעניין רכיב פיצויי הלנת שכר) נדחה.
