תביעת עובד נגד מעסיקו בגין הלנת שכר, זכויות בעלות, פיטורים שלא כדין וזכויות שונות

מהן נסיבות סיום העסקת התובע? האם נוכח נסיבות סיום העסקת התובע היה זכאי לעריכת שימוע ולקבלת מכתב פיטורים, והאם זכאי לפצוי בגין העידר שימוע, פיטורים שלא כדין ואי קבלת מכתב פיטורים? האם זכאי התובע לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, באיזה שיעורים והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום שכר עבור חודש 10/15? ככל שכן, באיזה שיעור? האם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום הפרישי שכר עבודה? ככל שכן, באיזה שיעור? האם התובע זכאי לקבל שכר עבודה עד למועד קבלת מכתב פיטורים? האם התובע עבד בשעות נוספות? ככל שכן, האם זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי חגים? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי הבראה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נימסר לתובע טופס הודעה לעובד על תנאי העסקתו? על מי החובה למסור טופס הודעה, האם התובע זכאי לפצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין פדיון חופשה שנתית? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לפצוי בגין הלנת שכר קבועה מדי חודש או שהתקיימו נסיבות המצדיקות ביטול פצויי ההלנה או הפחתתם? ככל שזכאי, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נשללה מהתובע הזכות לישיבה במהלך העבודה? ככל שכן, האם זכאי לפצוי בגין רכיב זה? האם התובע זכאי לפצוי מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר? האם התובע זכאי להחזר בגין שווי ארוחות שנוכה משכרו, אם כן, באיזה שיעור? והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם יש לחייב את הנתבע בחבות אישית כלפי התובע והאם יש מקום לבצע הרמת מסך בעיניינו? האם הנתבע הבריח נכסים, כטענת התובע? האם התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? מתי? הכרעת הדין בתאריך 07/12/16 הופיע בפני ביה"ד, בתיק גולדנהירש, עו"ד בניטה אשר ציין כי מונה כנאמן בבדיקת תביעות החוב "לשאלת בית הדין- המוסד לביטוח לאומי לא יאשר תביעות חוב ברכיבים שנוגעים לקזוז שלא כדין, או לעבודה בעמידה, או לתלושי שכר בלתי תקינים וכד'" (עמ' 1 ש' 18-21).

ניתן ליישם היטב פסיקה זו והפסיקה באסמכתאות שם לעובדות שבפנינו ולפיהן הוכח כי היתנהגותו של מר אליהו דוד ליברמן בניהול העסק תוך ידיעה על העדר מקור לתשלום זכויות לעובדים, גם לתקופת העסקתו וגם לתקופה קודמת לכאורה של שותפים אחרים, מהוה שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת, ומצדיקה הרמת מסך כלפיו כבעל המניות בה. זאת בנוסף להיות העסק עסק משפחתי ולעירוב הנכסים שהוכח באופן מובהק כמפורט לעיל.

עוד טען התובע כי היתקיימה היתנהלות חמורה של זיופי תלושי שכר נוכח תלושי שכר כפולים שונים במהותם אצל אותו מעסיק בנוגע לשעות העבודה והשכר כפי שהוכח בתיק 71179-09-16 עמר נ' שילת קרל בע"מ (להלן: תיק עמר).

בעיניין זה יש לחייב את התובע בשכר טירחת בא כח הנתבעת פיצה יהלום בע"מ. סוף דבר התקבלה טענת התובע להרמת מסך כנגד הנתבע וכמו כן דנו לעיל בכך שהנתבע חייב ברכיבים שונים גם מכוח הרמת מסך וגם מכוח מעורבותו ואחריותו האישית הרבה וידיעתו את פרטי הדברים וגם נוכח מסמכים שהגיעו לידיעתו במהלך התקופה באופן שוטף, לרבות בעיניין זכויות העובדים, ולנוכח מסמכים שהוא עצמו הגיש בבקשה בתיק גולדנהירש מיום 21/8/18 בצרוף תצהיר.

...

התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבעת בסך 8,000 ₪ תוך 30 יום.

הנתבע ישלם לתובע את הסכומים כלהלן: שכר עבודה בסך 5,734 ₪ (בקיזוז מה ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין רכיב זה).

כמו כן ישלם הנתבע שכ"ט ב"כ התובע בסך 8,850 ₪ .

המשיב הגיש כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד על סך של 156,480 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, הלנת שכרו בחודשיים האחרונים לעבודתו, הלנת פצויי פיטורים, אי ביצוע הפרשות פנסיוניות, אי תשלום פדיון ימי חופשה ואי מתן הודעה מוקדמת.

עם זאת, המשיב טוען בסעיף 6 לכתב התביעה שכנגד שהגיש כי בין הצדדים סוכם כי שכרו לא יפחת מ-12,000 ₪ נטו, וטוען בסעיף 8 לכתב התביעה שכנגד כי הרכיבים השונים בתביעתו חושבו לפי שכר של כ-16,000 ברוטו: "התובע שכנגד, אין בידיו תלושי השכר, שלמיטב זיכרונו את חלקם הוא ראה וכאמור הוא גם לא קיבל הסכם העסקה ולא הודעה על תנאי העסקה והוא מעריך כי שכרו בגילום נטו צריך היה להיות כ-16,000 ₪ ברוטו ובהתאם להערכה זו מחושבת התביעה שכנגד" בנסיבות אלה שבהן קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה השכר שהוסכם, ובשים לב לכך שהמבקשת מודה בסעיף 37 לכתב ההגנה לתביעה שכנגד כי לא מסרה למשיב הסכם עבודה בכתב, הרי שנטל ההוכחה במחלוקת בעיניין גובה השכר שסוכם עם המשיב מוטל על המבקשת, וזאת בהתאם להוראת סעיף 5א לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון בקבלה לעבודה) התשס"ב – 2002 הקובע כדלקמן: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2 והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש, התשל"א – 1971." משכך, ולאור הוראות סעיף 5א', ככל שלא תעמוד המבקשת בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת טענתה בדבר השכר שסוכם בין הצדדים, עלולה המבקשת לחוב בסופו של יום בתשלום שכר וזכויות סוציאליות של המשיב בסכום התואם משכורת חודשית של כ-16,000 ₪ אשר נתבע על ידי המשיב בכתב התביעה שכנגד.

הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שמדובר בבקשה לגילוי מסמכים שהגיש צד שנתבע בהליך, ואשר נגרר לתביעה בעל כורחו וזאת מהטעם שהמשיב הוא זה אשר בחר להגיש תביעה שכנגד במסגרתה טען לזכויות המגיעות לו על בסיס משכורת בגובה 16,000 ₪ ואשר הנטל לסתור טענה זו מוטל על כתפי המבקשת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה וכן בכתבי הטענות ובמסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשות להתקבל בחלקה ולהלן יפורטו הנימוקים לכך בתמצית.

" בנסיבות אלה סבורני כי קיימת רלוונטיות לשאלת השכר שהשתכר המשיב אצל המעסיקים האחרים.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל הריני מורה כדלקמן: המשיב יגיש לתיק בית הדין בתוך 60 יום תצהיר ערוך כדין במסגרתו יצהיר כי לא הופרשו לו כספים כלשהם לפנסיה בשנים 2014-2018 וזאת בהתאם לטענתו שנטענה בתגובה אשר לא נתמכה בתצהיר.

בפני בית הדין תביעת התובע כנגד הנתבע, לאחר שנתבעת נוספת, חברת שילת קרל בע"מ, שהעסיקה את התובעת, פורקה בידי ביהמ"ש המחוזי בשל חידלות פרעון.

ביסוד התביעה טענת התובע כי יש להרים מסך בין החברה לבין מר אליהו דוד ליברמן שהיה בעל מניות בה. הנתבע טען כי אין להרים מסך כלפיו וכי נהג בתום לב וניהל את החברה כמיטב יכולתו ואף הזרים כספים פרטיים לתשלום שכר העובדים.

לגופו של עניין, תובע התובע רכיבים שונים ,חלקם נתבעו בתביעת החוב וחלקם לא. לא כולם ניתנים לתביעה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי.

המחלוקת מהו מועד סיום העסקת התובע? האם התובע פוטר ביום 6.11.15 כטענתו, או שהתפטר בשלהי חודש ספטמבר כפי שהודיע למנהליו ולעמיתיו לעבודה, כטענת הנתבע? האם נוכח נסיבות סיום העסקת התובע היה זכאי לעריכת שימוע ולקבלת מכתב פיטורים, והאם זכאי לפצוי בגין העידר שימוע, פיטורים שלא כדין ואי קבלת מכתב פיטורים? האם זכאי התובע לפצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, באיזה שיעורים והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום שכר עבור חודש 10/15? ככל שכן, באיזה שיעור? האם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום הפרישי שכר עבודה? ככל שכן, באיזה שיעור? האם הובטח לתובע שכר של 32 ₪ לשעה, ושולם סך של 29 ₪ לשעה? האם התובע זכאי לקבל שכר עבודה עד למועד קבלת מכתב פיטורים? האם התובע עבד בשעות נוספות? ככל שכן, האם זכאי לתשלום בגין שעות נוספות, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי חגים? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין דמי הבראה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין אי הפרשות לקרן פנסיה? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נימסר לתובע טופס הודעה לעובד על תנאי העסקתו? על מי החובה למסור טופס הודעה, האם התובע זכאי לפצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לתשלום בגין פידיון חופשה שנתית? ככל שכן, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם התובע זכאי לפצוי בגין הלנת שכר קבועה מדי חודש או שהתקיימו נסיבות המצדיקות ביטול פצויי ההלנה או הפחתתם? ככל שזכאי, באיזה שיעור והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם נשללה מהתובע הזכות לישיבה במהלך העבודה? ככל שכן, האם זכאי לפצוי בגין רכיב זה? האם התובע זכאי לפצוי מכוח תיקון 24 לחוק הגנת השכר? האם התובע זכאי להחזר בגין שווי ארוחות שנוכה משכרו, אם כן, באיזה שיעור? והאם קיבל התובע תשלום עבור רכיב זה במסגרת תביעת החוב שהגיש למוסד לביטוח לאומי? האם יש לחייב את הנתבע בחבות אישית כלפי התובע והאם יש מקום לבצע הרמת מסך בעיניינו? האם הנתבע הבריח נכסים, כטענת התובע? האם התובע הגיש תביעה לדמי אבטלה מהמוסד לביטוח לאומי? מתי? הכרעת הדין שכר עבודה התובע טען כי לא קיבל את שכר עבודתו בגין חודש אוקטובר 2015 חרף פניותיו לחברה ולנתבע.

הנתבע טען כי מי שחייב בתשלום פצויי פיטורים הוא המעסיק החברה ולא הנתבע וכי אינו זכאי לתשלום נוסף מאחר וקיבל עבור רכיב זה סך של 5,800 ₪ במסגרת תביעת החוב סכום הגבוה מזה שנתבע בכתב התביעה.

...

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הרכיבים הבאים: הפרשי שכר בסך 6,407 ₪.

התביעות בגין הרכיבים שעות נוספות, דמי חגים, פיצוי בגין הזכות לעבוד בישיבה, הפרשי שכר, הבראה , הפרשות לפנסיה והחזר ניכוי שווי ארוחות, נדחות.

לאחר ששקלנו בכובד ראש , ואף שמצאנו שעל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים לעיל, נוכח המכלול שלפנינו, לרבות תביעה בסכומים חסרי יסוד, כל צד יישא בהוצאותיו.

לפני בית הדין תביעת התובע לתשלומים בגין הלנת שכר; פצויי פיטורים ופיצויי הלנתם; פצויי פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע; חלף הודעה מוקדמת לפיטורים; הפסד דמי אבטלה; דמי הבראה; הפרשות תגמולי מעסיק לפנסיה; פיצוי בגין תשלום מס במשיכת כספי פנסיה; גזילת מספר טלפון סלולארי; פיצוי בגין עוגמת נפש, פיטורים בבושת פנים ועלילות שוא בגין גניבה; פיצוי בגין פגיעה בשמו הטוב של התובע, לשון הרע והוצאת דיבה.

ובסופו של עניין עולה גם מעדותו כי אכן התובע הוא שניהל הקופה קטנה אליה הוזרמו כספים לתשלומים שונים שהועברו על ידי הנתבע עצמו לידי התובע.

שכן, ברי הוא שהנתבעת היא שהעסיקה את התובע ואילו הנתבע שימש כבעל מניות ומנהל בה; על כן ומשהתביעה עניינה בזכויות הנובעות ממערכת יחסי עובד ומעסיק ולא בתביעה אישית כנגד הנתבע – יש מקום למחוק את התביעה כנגד הנתבע אולם להותירו כצד נידרש בהליך.

...

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים בגין רכיבי התביעה להלן: דמי הבראה בסך 1,990 ₪.

אשר להוצאות משפט - מצאנו לנכון מחד גיסא, להטיל הוצאות על הנתבעת עקב התנהלותה עת הגישה מסמכים מהותיים לבירור השאלות שבמחלוקת, בתום ההליך בלבד ולא במסגרת ההליכים המקדמיים; ומאידך גיסא מצאנו כי יש להשית הוצאות גם על התובע בשים לב לסכום התביעה המנופח שהגיש בסך 182,235 ₪ ללא ביסוס, ותביעתו נדחתה רובה ככולה.

במצב דברים זה, אנו קובעים כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בשל כך, הוא זכאי לפצויי הלנת שכר בסך של 199,000 ₪; - אשר לתביעת העובד כנגד החברה (תביעת הזכויות) – החברה נותרה חייבת לו זכויות שונות בגין עבודתו אצלה – פדיון חופשה בסך של 9,500 ₪; הפקדות מעסיק לקרן הישתלמות בסך של 4,712 ₪; תשלומים פנסיוניים על חשבון המעסיק בסך של 11,864 ₪; קזוז מפרעה שלא כדין בסך של 1,219 ₪; - אשר לתביעת העובד כנגד החברה (תביעת הפיטורים) – לאחר שעמד על כך שאיריס וניר יכבדו את ההיתחייבות שניתנה לו לקבלת אחוזי בעלות בחברה, ניפתח כנגדו הליך פיטורים אגרסיבי ולא-חוקי, בגינו הוא זכאי לפצוי בגין פיטורים שלא כדין.

...

סוף דבר לסיכום – לאור כלל האמור והמפורט במהלך פסק הדין, נקבע בזאת, כדלקמן– - תביעת הבעלות של העובד בחברה, ותביעתו למתן צו עשה להקצאת שליש ממניות החברה – נדחית במלואה.

כך גם נדחית במלואה התביעה הכספית החלופית, אשר הועמדה על סך של 1.66 מיליון ₪; - תביעת העובד לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 240,000 ₪ – נדחית במלואה; - תביעתו של העובד לפיצוי בגין קיום הסכם בחוסר תום-לב, בסך של 150,000 ₪ – נדחית במלואה; - תביעת ההלנה של העובד בסך של 199,000 ₪ – נדחית במלואה; - תביעת העובד לפדיון חופשה בסך של 9,500 ₪ – נדחית במלואה; - תביעת העובד לתשלומים פנסיוניים בסך של 11,864 ₪ – נדחית במלואה; - התביעה שכנגד שהגישה החברה כנגד העובד, לפיצוי בגין חדירה שלא כדין למחשבי החברה, בסך של 500,000 ₪ – נדחית במלואה.

בשקלול כלל הנתונים האלה, אנו קובעים כי על העובד לשאת בהוצאות החברה ובשכר טרחת באי-כוחה בגובה הסכום שנפסק לחובת החברה – 5,931 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כך שבסיכומו של דבר, אף צד לא יצטרך לשלם דבר לשני, וכך גם להפך.