לפני תביעה שהגישו התובעים נגד הנתבעים לתשלום פיצויים בסך 716,140 ₪ וזאת בגין אי רישום הדירה שרכשו בלישכת רישום המקרקעין.
לא אוכל לקבל את טענת הנתבעת בעיניין זה. מטעם חברת חשמל העידה עו"ד סיגל רבינוביץ בעמ' 11 לפרוטוקול ש' 9 ואילך:
"אני מבקשת להסביר את המסגרת. לקוח פונה לחברת חשמל ומבקש לבצע איזשהיא עבודה, במקרה הזה הגיע מכתב מחברת ס אלון לבצע עבודה של הטמנת קוי רשת מתח נמוך ומתח גבוה. בעקבות הפניה יצאה הזמנה לבצוע עבודה להטמנת רשת והזמנה שיצאה באותו יום לא צויין אם זה מתח נמוך או גבוה. לאחר מספר ימים שולמה המקדמה על ידי המזמין. תשלום המקדמה מיועד לתיכנון ולכן כחודש לאחר התשלום היתה פגישה בין אלון סלוקין לבין המתכננת גב' חיה חייט שהיתה המתכננת של האיזור באותה עת. במסגרת התאום הטכני דנו בבקשה של המזמין ובסופו של דבר יצא סיכום טעני שבסיכום הטעני נקבע שבפגישה שמיום 25/11/2015 סוכם שהרשת לפירוק תהיה מתח נמוך ומאור בלבד והמתח הגבוה הוא ללא שינוי. לכן מאותו רגע כל ההזמנה היתה לפי הסיכום. בסיכום הטעני הועבר עותק לחברת חשמל ועותק למזמין. מחלקת תיכנון עשתה את העבודה שהיתה צריכה לעשות עבודת תיכנון ואז נשלח למזמין ביום 14/12/2015 , הופקד דרישה לתשלום משלים להזמנה ונשלחה למזמין. התשלום לא שולם. בשנת 2016 שונו מערכות בחברת חשמל ולכן הזמנת החיבור קיבלה מספר שונה. ביום 15/01/2019 הופקה דרישה מעודכנת לתשלום וגם היא לא שולמה. ביום 16/01/2019 התקבלה פניה למחלקת פניות לקוחות לגבי העבודה הזו, נספח 8 לתצהירו של אלון סלוקין, בעקבות זה מספר ימים לאחר מכן נשלחה תשובה למייל שההזמנה לא שולמה והיות ועבר זמן יש צורך לחדש את האישורים. ביום 31/01/2019 ניפתחה הזמנה שמספרה 300466618 לפירוק רשת מתח גבוה. ביום 12/02/2019 נשלחה דרישה לתשלום המקדמה שנשלחה בפברואר לא שולמה. ביום 25/06/2020 נשלחה דרישת תשלום מעודכנת להזמנה לחיבור מתח גבוה על סך של 33,496.63 ₪ 25 שולם ביום 29/06/2020 ביום 21/07/2020 הופק סיכום טכני לעבודה לפירוק רשת למתח גבוה, ביום 21/07/2020 יצאה דרישה לתשלום משלים של חיבור מתח גבוה – מוגש ומסומן נ/ 4 . ביום 23/07/2020 בוצע התשלום המשלים להזמנת חיבור לגבי הטמנת רשת מתח גבוה – הוגש ומסומן נ/ 5, וכרגע זה בפעילות אישורים מגורמי חוץ משמע – עבר לעבודה. זאת אומרת שבפועל יש שתי הזמנות. הזמנה לפירוק רשת מתח גבוה ששולמה והיא בתהליכי עבודה, והזמנה לתשלום מתח נמוך ששולם בה רק המקדמה ביום 28/10/2015 ומאז לא שולם דבר. תשלום המקדמה הוא עבור התיכנון.
בהתאם לתצהיר התובעת, הנתבעים פנו ביום 22.10.18 לנתבע 2 במכתב התראה ובו דרשו השבת השכ"ט ששולם לו. דומה כי רק בעקבות מכתב זה נעורה הנתבעת לפעול ופנתה לחברת חשמל.
האם התובעים זכאים לפצוי בגין ההפרה
האם רוכש דירה זכאי לפצוי עקב אי רישום הדירה על שמו בלישכת רישום המקרקעין?
כב' השופט הבכיר יצחק שמעוני בת.א (י-ם) 7538-07 עדנאן קואמלה פאיז נ' אלגולאני אבראהים חסין [פורסם בנבו]:
"דיו רב נשפך בפסקי הדין שניתנו על ידי בתי המשפט השונים בסוגיית רישום הזכויות בעסקת מכר מקרקעין. למעשה, יודע כל אדם מן היישוב כי עסקת מכר במקרקעין מסתיימת ברשום הזכויות. רישום הזכויות מעוגן בכל הסכם מכר. ברכישת דירה מיד ראשונה, מתחייב הקבלן לבצע את הרישום על שמם של הרוכשים. התחייבות זו מגלמת את תכליתה ומהותה של עסקת המכר, שכן נועדה היא להעביר את זכויות הקניין בממכר לידי הרוכש. פשיטא שהסכמים צריך לקיים. התחייבות שנטל על עצמו הקבלן- הנתבע, מטילה עליו אחריות לביצועה ולא יכולה להשמע כל טענה לפיה עשה הוא ככל שלאל ידו. אחריותו מוחלטת היא וככל ואינו עומד בה, עליו לשאת בכל הנפקויות וההשלכות הנובעות הימנה, לרבות זכותו של הנפגע לפצוי (ראה (ע"א 3912/90 EXIMIN S.A נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל בע"מ, פ"ד מז(4) 64; ע"א 458/93 פרטין ואח' נ' סלומון, פ"ד מז5) 537). אכן, עיכוב לא סביר בהשלמת רישום הזכויות בספרי המקרקעין הוכר בשיטת המשפט הישראלית כנזק בר-פיצוי. הפצוי תכליתו לגלם את ההפרש בין ערכם של המקרקעין עובר לרישום הזכויות כדין ולאחריו. בית המשפט העליון עמד על פוטנציאל הפגיעה בטמון באי רישום הזכויות בספרי המקרקעין, בע"א 532/83 י. סיני השקעות בע"מ נ' י. פישטל, פ"ד מ(4) 319, בעמ' 328, בהאי לישנא: "קונה פוטנציאלי עשוי להירתע מעסקה במקרקעין שזמן כה רב לא נרשמה על שם המוכר. עיכוב כה ממושך עשוי לעורר בליבו של קונה כזה חשש, שמא יש פגם בזכויותיו של המוכר, ולגרום לכך, שיחדל להיתעניין בדירה בלי להעמיק חקר בסיבת העיכוב". הקפו של הפצוי טעון הוכחה, והדברים ברורים"
בת.א. (ת"א) 34949-01-15 אלון אליאור נ' א.ד.מ. נתנאל בניה בע"מ (להלן: "פס"ד אליאור") נקבע:
"סעיף 13 לחוק החוזים תרופות קובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין". על סעד זה כותב כב' השופט דנציגר בעיניין אשדוד כדלקמן: "כאשר מדובר בתביעת פיצויים בגין נזק לא ממוני, קובע סעיף 13 לחוק התרופות כי במקרים בהם הפרת החוזה גרמה לנזק לא ממוני "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות העניין"..
...
במקרה שלפני, שוכנעתי כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש, דהיינו פיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון, הגם שהתובעים לא עתרו לפסיקת סעד זה, אלא שהם תבעו "פיצוי מוסכם" בגין הפרת ההסכם.
סוף דבר – הגעתי למסקנה כי יש לפסוק לתובעים פיצוי בסך 20,000 ₪ בגין עגמת נפש, שהינו הפיצוי ההולם בנסיבות העניין בהתאם לקובץ הפסיקה שהוגש ע"י ב"כ הנתבעת ובהתאם לפסיקה שפורטה בפסד אליאור.
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי בסך 20,000 ₪.