תביעת עובד לרכיבי שכר, זכויות סוציאליות ופיצויים בגין פגמים בתלושים

בתביעה העיקרית עותרת התובעת לפצוי בגין פיטורים שלא כדין, לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, לזכויות סוציאליות נוספות ולהחזר נכויים שונים מהשכר.

לפיכך, לא מצאנו מקום לפסוק לתובעת פיצוי כלשהוא ברכיב תביעה זה. תלושי השכר התובעת טענה כי נפלו פגמים משמעותיים בתלושי השכר, לרבות העידר פירוט של מספר ימי ושעות העבודה בהם עבדה התובעת והיעדר פירוט נכון של שכר הבסיס לו הייתה זכאית ולפיכך עתרה לפצוי בסך 4,500 ₪.

...

סוף דבר בנסיבות אלה, הנתבעות, ביחד ולחוד[footnoteRef:54], ישלמו לתובעת, בתוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיהן, סך של 19,096 ₪ (קרן), לפי הפירוט שלהלן: [54: הנתבעות לא התנגדו לכריכתן יחדיו במסגרת התביעה ולפיכך לא מצא בית הדין להפריד בין החבויות ביניהן.

] 5,516 ₪ בגין החזר ניכויים מהשכר; 7,396 ₪ בגין הימי מחלה; 6,184 ₪ גמול בגין עבודה בשעות נוספות; בשים לב כי בין הצדדים הייתה מחלוקת כנה בקשר לזכאותה של התובעת לרכיבי התביעה, מצאנו להפחית את פיצויי ההלנה עד לגובה הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

במסגרת פסיקת ההוצאות לקחנו בחשבון מחד גיסא את הפער בין הסכומים שנתבעו לסכום שנפסק בסופו של דבר ומאידך גיסא את העובדה כי התביעה שכנגד נדחתה.

עם זאת אין בכך כדי לגרוע מטענותיהם בדבר אי תשלום זכויותיהם, שכן חל איסור שכר כולל, האוסר על הטמעת רכיבי שכר במסגרת השכר הכולל וללא הסכמה מפורשת בין הצדדים ומשכך זכויותיהם הסוציאליות לא שולמו להם.

המבקשים הם אלו שניזוקו בשל התנהלותם בעיניין תלושי השכר ועל כן נקבע כי אין מקום לפסוק פיצוי בגין הפגמים בתלושי השכר.

התפטרותו לא מזכה בפיצויי פיטורים והמבקשת שילמה לו פצויי פיטורים למרות שלא הייתה מחויבת ועל כן התביעה ברכיב זה נדחתה.

כך לא הוטל עליהם חיוב בתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת על אף שהוכח שלא נכרת עמם חוזה ולא ניתנה הודעה לעובד, לא הוטל עליהם חיוב בתשלום פיצוי בגין אי עריכת תלושי שכר כדין למרות שהוכח שלא הועברו למשיבים והתלושים שהועברו התבררו כפיקטיביים; לא הוטל עליהם חיוב בתשלום בגין הלנת שכר ובפיצויי פיטורין על אף שהמשיבים הודו בפיטורים ולא הוטל עליהם חיוב בגין לשון הרע על המשיב 1.

...

כמו כן נקבע, כי טענת המבקשים לפיה פדיון חופשה שנתית נכלל בשכר המשיבים נדחית, שכן לא ניתן לשלם פדיון חופשה במהלך תקופת העבודה, לא הוכח סיכום שכזה, ואין צבירת ימי חופשה ברוב תלושי השכר.

תמצית טענות הצדדים המבקשים טוענים ביחס לסיכויי הערעור, כי מדובר בנסיבות חריגות בהן סיכויי הערעור משמעותיים משום שבית הדין התעלם ממכלול הראיות שהוגשו על ידם בהליך ופסק הדין התבסס רק על תכתובות (וואטסאפ) שהוצגו על ידי המשיבים באופן ערוך ומגמתי.

לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

תלושי השכר של התובע- האם משקפים שכר אמת לטענת התובע הונפקו לו תלושי שכר פקטביים ושכרו פוצל למספר רכיבים על מנת להמנע מתשלום זכויות סוציאליות.

הנתבעת טוענת כי מאחר שהתובע היה מופקד על הנפקת תלושי השכר, הוא אינו זכאי לפצוי בגין פגמים, אם נפלו בהם.

בהתאם להלכה הפסוקה, כפי שתוארה בע"ע (ארצי) 23654-04-19 פלוני- מיקוד שמירה אבטחה שירותים וכוח אדם בע"מ (22.6.20): "פסיקת פיצוי מכוח סעיף 26א' לחוק הגנת שכר, בגין פגמים בתלושי שכר, מחייבת מתן משקל למהות הפגם. כך יש לבחון את דרישות התוספת לחוק הגנת השכר בה מפורטים הפרטים שעל תלוש שכר לכלול אל מול תלוש השכר שניתן בפועל לעובד, הרכבו, בראי תנאי ההעסקה המסוימים. כך ברור שדינו של תלוש שכר שלא משקף את השכר ששולם בפועל שונה מדינו של תלוש שכר שפרטים כמו ימי עבודה, פרטי הצדדים חסרים או לא מדויקים" בעניינינו, כאמור, אכן שוכנענו כי חלק ממשכורתו הרגילה של התובע נרשמה כהחזרי הוצאות ברכיבים שונים.

בנסיבות, בהן נפל פגם בתלושים אולם הסכומים ששולמו לתובע תיאמו את הרישום קמה לתובע זכות לפצוי שנתבע על ידו, שאינו על הצד הגבוה.

...

סיכום לאור כל האמור מתקבלת התביעה באופן חלקי בלבד, כך שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשות לתגמולים בסך 9,455 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו של התובע, 8.9.20, ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת תוך 30 יום פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

התביעה שהגיש התובע לבית הדין היא תביעה שעיקרה לתשלום זכויות סוציאליות - הפרישי שכר בגין הפחתת שכר בתקופת הקורונה, רכיבים סוצאליים שלא שולמו (חגים, חופשה, הבראה ויום מנוחה), תשלום חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורים וכן תבע פיצויים עונשיים בשל פגמים בהסכם עבודתו, מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כדין ופיצויי הלנת שכר ופיצויי פיטורים.

...

לא שוכנעתי כי מדובר בתביעת סרק המשוללת כל יסוד אשר לאורה יש לצוות על הפקדת ערובה בהתאם להוראות תקנה 116 א' (א).

לפיכך, ומכל הטעמים שפורטו לעיל, לא שוכנעתי כי יש מקום להורות לתובע להפקיד ערובה לפי החלופות שבתקנה 116 א'.

סוף דבר הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחית.

בהליך ע"ע 20880-07-20 Zerezgi נ' קפלן את לוי (20.6.22), נקבע כי: "51. כאמור, תלוש פקטבי הנו תלוש שאינו משקף את התמורה הכוללת ששולמה בפועל או שחלוקת רכיביו הנה מלאכותית, אינה תואמת את הסכמת הצדדים, ונועדה לחמוק מתשלום זכויות סוציאליות." בהליך ע"ע 3565-11-19 קייטרינג השרון מס. 1 (1993) נ' קליין (06.01.2021), סקר בית הדין את המקרים שבהם ניתן לפסוק פיצויים בגין פגמים בתלושי השכר: "25. עולה מהסעיף כי בית הדין רשאי לפסוק פיצויים לדוגמה באחת או יותר מהחלופות הבאות: הראשונה, המעסיק לא מסר, ביודעין, את תלוש השכר במועד, קרי "לא יאוחר מהיום הקובע"; השניה, תלוש השכר מנוגד להוראות סעיף 24(א) לחוק, קרי לא כלל את הפרטים המפורטים בתוספת לחוק; השלישית, בתלוש השכר לא נכללים "פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בנגוד להוראות סעיף 24ב, קרי מקום בו שולם לעובד פרטי שכר שנימנו בתוספת לחוק אך הדבר לא צוין בתלוש השכר". לעניין חלופה 3, נקבע בהמשך: "כל תכליתה של חלופה זו היא שרכיבי השכר המשולמים בפועל לעובד יקבלו ביטוי בתלוש השכר כך שהעובד יידע בגין אלו רכיבים השכר משולם לו. ככל שלטענת העובד הרכיבים המשולמים אינם עולים בקנה אחד עם דרישת הדין הרי שפתוחה בפניו הדרך לתבוע את ההפרשים להם הוא טוען. כאשר התלוש ברור בכל הנוגע לרכיבים המשולמים אזי גם יכול להיות ברור ההפרש לו טוענים. לכן הפגם מושא חלופה זאת מתרחש כאשר לעובד משולם שכר שאינו משתקף בתלוש השכר ולא במקרה שבו השכר ששולם סוטה מהוראות הדין". (ההדגשה הוספה – הח"מ) על כן, הרינו לקבוע כי תלושי השכר שהפיקו הנתבעים הנם תלושים פקטביים.

...

הנתבעים לא התייחסו לטענה טענה זו, ואף הודו כי התובע הועסק על ידם (סעיף 10 לכתב ההגנה וסעיפים 1 ו-2 לתצהיר מטעמם), משכך אנו מקבלים טענת התובע ומורים על חיובם של הנתבעים ביחד ולחוד.

נבהיר כי בהינתן הכלל שלפיו אין פוסקים לתובע מעבר לסך שתבע, אזי אין צורך שנידרש לשאלה האם בנסיבות היה מקום לפסוק לתובע פיצוי גבוה אף יותר, ואנו קובעים כי על הנתבעים לשלם סך של 3,400 ₪ כפי התביעה בגין פגמים בתלושי השכר.

על כן, אנו קובעים כי על הנתבעים לשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין רכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

בנוסף, הנתבעים ישלמו סך של 10,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.