תביעת עובד זר נגד נותנת שירותי ניקיון וחברת כוח אדם

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע ת"פ 15846-06-18 מדינת ישראל נ' ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ ואח' בפני כבוד סגן הנשיא השופט צבי פרנקל בעיניין: מדינת ישראל ע"י עו"ד יצחק ששון המאשימה 1.ד.ק.א. ניקיון ורעיון בע"מ 2.אופיר שבתאי ע"י עו"ד נדב דלומי הנאשמים הכרעת דין

ביום 7.6.18 הגישה המאשימה כתב אישום המייחס לנאשמת חברת כח אדם, שבזמנים הרלבאנטיים לכתב האישום עסקה במתן שירותי כוח אדם של עובדיה לשם עבודה כמשמעותה בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, העסקת עובדים זרים שלא כדין, ללא היתר וללא ביטוח רפואי.

כמו כן טענו כי במלון בו הוצבו העובדים קיימת סדרת ניהול המורכבת מאנשים שבודקים ואילו כנגד בית המלון לא הוגש כתב אישום.

סעיף 10(א)(1) לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כ"א, קובע: "לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור; הוראת פסקה זו לא תחול על מתן שירותי כוח אדם של עובדים שהם מסתננים כהגדרתם בסעיף 1י2 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, בידי קבלן כוח אדם, ותחול על קבלן כוח אדם העוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים כאמור חובת רישיון לפי סעיף 2". אלא שהחרגת ההוראה על העסקת מסתננים הוספה בתיקון 11 לחוק האמור מיום 10.1.17 (ראו: ס"ח תשע"ז מס' 2595 מיום 10.1.2017) ונוסח הסעיף הרלבנטי לענייננו הוא: "לא יעסוק אדם כקבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם של עובדים שאינם תושבי ישראל, אלא אם כן הוא בעל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ועל פי תנאי ההיתר האמור". הינה עולה כי מבחינת יסודותיה העובדתיים של העבירה על המאשימה להוכיח כי עסקינן במעסיק שהוא קבלן כ"א וכי הוא העסיק עובדים שאינם תושבי ישראל ללא קבלת היתר מיוחד מאת משרד הפנים.

בית הדין אינו ממיר את שיקול דעת התביעה ראו בעיניין זה את דבריה של כב' השופטת אופירה דגן- טוכמבר בהע"ז 47551-07-11 מדינת ישראל- עומרי ארז מיום 14.6.13 בסעיף 33 להכרעת דינה לפיהם אין לאיש זכות קנויה כי יינקטו נגדו הליכים מינהליים דוקא.

...

גם בכל הנוגע לעבירת העסקה ללא היתר מיוחד, הגעתי למסקנה כי יש להרשיע את הנאשם.

על כן אני מרשיע את הנאשם בעבירת העסקה של 4 עובדי זרים ללא קבלת היתר מיוחד – אחריות נושא משרה.

סוף דבר לאור האמור אני מרשיע את הנאשמים בעבירת העסקה ללא עריכת ביטוח רפואי ביחס לשלושה עובדים כמפורט לעיל, וכן בהעסקת ארבעה עובדים ללא קבלת היתר מיוחד.

הרקע הצריך לעניין התובע הנו עובד זר אריתראי; הנתבעת 1 הנה החברה שמפעילה את קניון עזריאלי בתל אביב, שם הועסק התובע בעבודות ניקיון; הנתבעת 2 הנה נותנת שירותי ניקיון; והנתבעת 3 הנה חברה המחזיקה ברישיון להפעלת עסק למתן שירותי כוח אדם ורישיון להפעלת עסק למתן שירותי ניקיון.

אשר לטענות התובע כנגד הנתבעת 1, ובכללן קיומם של יחסי עבודה עמה וטענות חלופיות לאחריות משותפת להפרת זכויותיו כעובד ומכוח חוק אכיפת יחסי עבודה, הרי שאין לנו צורך להידרש אליהן לאור פסק הדין שבין הצדדים.

כתב התביעה שותק בשאלה כיצד ומדוע היתקיימו יחסי עבודה עם הנתבעת 2, כל שנטען הוא שהתובע הועסק כנותן שירותי ניקיון אצלה.

...

אי סדרים בתלושי השכר לאור דיונינו לעיל, אנו קובעים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת הוראת סעיף 26א לחוק הגנת השכר – אי מסירת תלושים ואי מסירת פרטים נכונים בתלושים, כאשר חזקה שפגמים אלו נעשו בנסיבות העניין ביודעין.

מכאן מתבקשת המסקנה שהיכן שהתובע קיבל שכר יסוד והבראה בלבד, הוא לא עבד שעות נוספות.

משכך לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי בעניין זה. סוף דבר על הנתבעות 2 ו-3 לשלם לתובע ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 3,000 ₪ בגין הפרת הוראת סעיף 26א לחוק הגנת השכר.

המאשימה הגישה כתב אישום כנגד הנאשמת 1 (להלן: "הנאשמת") בגין העסקת עובדת זרה שלא כדין וללא היתר, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2) ו-1יג לחוק עובדים זרים, תשנ"א - 1991 (להלן: "חוק עובדים זרים").

כתב האישום במועדים הרלוואנטיים לכתב האישום הנאשמת, חברה בע"מ, סיפקה שירותי כוח אדם וניקיון לחברת שירותי מזון יואב בע"מ (להלן: "חברת יואב") באולם אירועים בבני ברק (להלן: "האולם").

במסגרת פרשת התביעה נשמעה עדותם של מר יאיר יעיש וקנין – חוקר זרים ומעסיקים, ממונה ביקורת גבולות ומפקח הגירה ברשות; הגב, אורטל ג'רופי – חוקרת מעסיקים ופקחית ברשות; וכן מר ערן הרשקוביץ – מפקח וחוקר ברשות.

כעולה מדו"ח הפעולה (מא/1), אין חולק כי במהלך הבקורת מיום 5.9.2018 אותרה העובדת הזרה כשהיא עובדת בקיפול כביסה (ראו: התמונות המצורפות למא/1), באולם בו מפעילה חברת יואב שירותי קייטרינג (מא/3, שורות 9-11) ובו מספקת הנאשמת שירותי ניקיון (ראו: הסכם ההיתקשרות המצורף למא/1 וכן מא/ 6 שורות 4-10).

הדעת נותנת כי לו היתה העובדת הזרה מועסקת ישירות על ידי חברת יואב במועד הרלוואנטי, היא גם שהיתה עורכת עבורה ביטוח רפואי ולא הנאשמת.

...

לאחר עיון בכלל הראיות והעדויות, לא שוכנעתי כי הנאשמים הקימו ספק סביר לגרסת המאשימה, כפי שזו עולה מכתב האישום.

חרף האמור, בחר הנאשם לעצום את עיניו ולא להוסיף כל בירור בעניין זה. על יסוד כל האמור, החלטתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות לפי סעיפים 2(א)(1) ו-2(א)(2) לחוק.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם 2 בהפרת אחריות של נושא משרה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק ועבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.

לאור האמור, החלטתי להרשיע את הנאשם בהפרת אחריות של נושא משרה לפי סעיף 5 לחוק, עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק ועבירה לפי סעיף 2(א)(2) לחוק.

בית משפט השלום בתל אביב -יפו תאד"מ 66156-07-20 הבית הלבן שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ נ' קמפאיה פפאיה בע"מ ואח' תיק חצוני: לפני כבוד השופטת דלית ורד תובעת הבית הלבן שירותי ניקיון ואחזקה בע"מ נתבעות 1. קמפאיה פפאיה בע"מ 2. איריס פרוביזור פסק דין

הנתבעת טענה כי היא איננה עובדת ישירות מול עובדים זרים והיא שוכרת את שירותיהן של חברות כח אדם.

על פי סעיף 2.8 להסכם החברה התחייבה לא לנקות, לקזז או להוריד "משעות עובד של נותן השירותים מכל סיבה היא...כל זמן שעובד מטעם נותן השירותים נמצא וחתם בשעון הנוכחות המוגדר מטעם החברה כתחילה וסיום עבודה, מחויבת החברה לדיווח לנותן השירותים על השעות במלואם. היה והחברה מבצעת שינוי בדוח השעות של העובד, מחויבת לדיווח על כך לנותן השירותים וליידע בסיבה לכך." על פי סעיף 2.9 להסכם הנתבעת התחייבה "כי לא תשדל עובד מטעם נותן השירותים לצורך העסקה ישירה מול החברה ו/או באמצעות חברה מתחרה ובכלל" ובסעיף 2.10 "כי לא תעסיק באופן ישיר ו/או דרך חברה מתחרה ובכלל עובדים מטעם נותן השירותים." על פי סעיף 4.2 להסכם היתה הנתבעת רשאית לבטל את ההסכם מכל סיבה שהיא בהודעה בכתב של 14 ימים לתובעת.

בהמשך כתב הערבות נקבע כי הנתבעת מתחייבת "לשלם לבעל הערבות כל סכום אותו יהיה החייב חייב לבעל הערבות על פי ההסכם ו/או לשפות את בעל הערבות עקב הפרת ההסכם ו/או בגין נזקים שיגרמו לו עקב אופן ביצועו על ידי החייב...". במצב דברים זה ומאחר והמסמך נוסח על ידי התובעת, יש להפעיל את כלל הפרשנות לפיו יפורש החוזה כנגד המנסח.

...

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה.

ברקע- תביעה שהגיש המשיב, מבקש מקלט מאריתריאה, כנגד המבקש וכנגד החברה "נותן מן בע"מ (להלן: הנתבעת) לתשלום סך של 52,918 ₪ בגין זכויות לו, על פי הטענה, בגין תקופת עבודתו אצל המבקש וסיומה והכוללת את הרכיבים הבאים: פקדון עובדים, קרן הישתלמות, חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, גמול שעות נוספות, נסיעות, הודעה לעבד על תנאי העסקה ופצוי לפי חוק הגנת השכר. לטענת המשיב, הנתבע הנו עוסק שאינו רשון, המעניק שירותי כוח אדם ו/או ניקיון, תחת שורה של חברות שאינן רשומות ו/או קיימות. על פי הטענה המשיב עבד בתפקיד "עובד ניקיון" במסעדה אותה הפעילה הנתבעת בעיר נתניה (להלן: המסעדה) וזאת החל מיום 01.07.22 ועד ליום 25.06.23, ובסה"כ 12 חודשים.

אין לקבל את טענת המבקש שסכויי התביעה קלושים שעה שלמשיב לא שולמו פקדון עובדים זרים, דמי חופשה, חגים, שעות נוספות כאשר יש המחאות הנושאות את שמו של המבקש שניתנו למשיב עבור שכר עבודתו.

...

אשר לדעתי- אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה , ואנמק.

מהטעמים האמורים שוכנעתי שאין מקום לחיוב המשיב בהפקדת ערובה, והבקשה נדחית.

סוף דבר- הבקשה נדחית.