תביעת עובד זר נגד מעסיק בגין זכויות מונעות

לבית הדין הוגשה תביעת מר Shishay Nuguse Desta (התובע) כנגד מעסיקתו קפה זליג בע"מ (הנתבעת) וכנגד מר אריה פוקס בעל מניות בנתבעת (הנתבע או מר פוקס).

הלכה היא[footnoteRef:1] כי "אין מניעה חוקית על צדדים ליחסי עבודה להסכים ביניהם על הכללת רכיבי שכר מסוימים בשכר הנטו המוסכם (בכפוף להוראות הדין האוסרות על הכללת חלק מהרכיבים הקוגנטיים במסגרת שכר "כולל", ככל שאין חלוקה ברורה בין הרכיבים השונים).

דמי הבראה – לטענת התובע לא שולמו לו דמי הבראה לאורך כל תקופת העבודה שכן האמור בתלושי השכר הנו פקטבי על כן זכאי התובע לתגמול בעד 9.75 ימי הבראה בסך 3,685 ₪.

דמי חגים - בעע (ארצי) 23333-09-16 סלים וליד - אדיר הבירה בע"מ, (08.2.18) נקבע, אך לאחרונה, כי: "בהתאם לפסיקה עובד יהיה זכאי לדמי חגים גם במקרה בו עבד בחג, אלא אם כן יוכח כי העבודה בחג הייתה מרצון העובד. הנטל להוכיח כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח מוטל על המעסיק". בעניינינו, הנתבעת טענה כי שילמה לתובע "כדבעי דמי חג וזאת במסגרת התוספת הגלובלית, כפי שהוסכם בין הצדדים בהסכם ובמסגרת הדין" (סע' 45 לכתב ההגנה).

החזר נכויים שנוכו שלא כדין התובע עותר לסעד בסך 3,837 ₪ בגין נכויים ל"קופת גמל עובד זר" שנוכו משכרו של התובע החל בחודש 03/2016 וכן 2,300 ₪ החזר בגין ניכוי בסך 115 ₪ שנוכה משכרו מידי חודש בגין "בגדי עבודה" (סע' 52-49 לכתב התביעה).

...

הלכה היא כי מידע שנמסר בבית החולים הוא מידע אמין[footnoteRef:3] ומצאנו לקבל גרסת התובע בעניין זה. [3: דב"ע מב/0-160  אבו ערב עלי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 281; דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי נ' שמעון הירשהורן פד"ע כ 349.

] לאור אי אמינות גרסת הנתבעת העובדה שלא זומנו עדים נחוצים מטעמה ולאור גיבוי גרסת התובע במסמכים חיצוניים, אנו מקבלים את גרסת התובע על פיה הוא פוטר ולא התפטר.

לסיכום: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: 365 ₪ נטו בעד פדיון דמי חופשה, שהנתבעת הודתה בחבותה לשלם.

לא ניתן היה להשלים הליכי גילוי מסמכים נוכח עמדת פרקליטות מחוז מרכז שלא התירה מסירת מסמכים מהטעם של מניעת שבוש הליכי חקירה.

למען הנוחות, התובע יכונה בהחלטה זו "העובד" והנתבע יכונה "המעסיק". העובד הגיש כנגד המעסיק תביעה בגין פצויי פיטורים, דמי מחלה, זכויות סוציאליות נוספות ורכיבי פיצוי שונים לרבות בגין עוגמת נפש.

השאלה אם הליקויים הרפואיים קשורים לתאונת העבודה מממילא אינה עניין במומחיות מי מהצדדים, ואף נתונה בלעדית לקביעתו של גורם זר לסכסוך (המוסד לביטוח לאומי).

...

בנושא זה נקבע מפי כב' הש' דורנר בענין רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון, פ''ד נה(2) 102 כך: "ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות שהן רלוונטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו. קנה-המידה שעל-פיו ייקבע היקף זכותו של התובע לפרטיות הוא אפוא מידת הרלוונטיות שבמסמכים שגילוים נדרש לבירור המחלוקת". לסיכום, למידע שמבוקש לקבל באמצעות דוח איכון יש רלבנטיות להליך שלפנינו ועל כן הבקשה צולחת את מבחן הרלבנטיות במובנו הצר.

אשר לנושא הראשון, אני סבורה כי הבקשה מידתית ומאוזנת, ככל שהיא מתייחסת רק לתקופה בה שהה העובד בימי מחלה בגינם קיבל תשלום דמי מחלה, וכן ימים בגינם הוא עותר לתשלום.

בנוגע להיבט של אופן קבלת המידע ומסירתו, אני סבורה כי בדומה לעניין פישר, ובפרט כאשר המידע מתייחס לתקופה בת מספר שבועות, נכון יהיה לקבוע, כי בשלב הראשון המידע שיתקבל מחברת התקשורת יועבר לבא כוחו של העובד.

במסגרת פרשת התביעה העידו מפקח ההגירה, מר ארנון דוליצקי, מר יעקב זדה מנהל חנות בחברת אושר עד בסניף כנות, הגב' אריאלה מור יוסף, עובדת בנאשמת 1 בתפקיד מנהלת סניף ובזמן הרלבנטי לאישום ניהלה את סניף אשדוד, מר שרון אלעזרא, שימש במועד הרלבנטי לאישום כראש צוות בשטח, הגב' טל עזרן, חוקרת מעסיקים.

המדיניות שפרסמה המדינה היא כי לא ינקטו פעולות אכיפה בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א)(2) לחוק עובדים זרים נגד מעסיק נתין זר, שעה שהנתין מחזיק ברישיון זמני מקורי מסוג ס2א5 אלא וכאמור בעניינינו- העובד לא החזיק רישיון מכל סוג שהוא ולמעשה רישיונו פג התוקף.

כאמור לעיל, הרשעתי את הנאשמת 3 בעבירה של העסקת עובד זר ללא קבלת היתר מיוחד מאת שר הפנים וכן בעבירה של העסקת העובד הזר ללא עריכת ביטוח רפואי במועד, עתה אבחן האם יש להרשיע את הנאשם 4 בהפרתו כנושא משרה את חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע את העבירות שנעברו.

האישום כנגד הנאשמים 1-2 כאמור לעיל ולאור קביעתי לפיה הנאשמת 1 לא הייתה מעסיקתו של העובד הזר במשותף עם הנאשמת 3- הרי שיש לזכותה כאמור בפתח הכרעתי זו באישומים שיוחסו לה ולנאשם 2 בגין העסקתו של העובד הזר ללא היתר וללא שנערך לו ביטוח רפואי.

...

אשר להרשעת הנאשם 2 באחריותו כנושא משרה בעבירת התיווך, בשונה מהרשעת החברה עצמה, שהוכח בפני על פי הראיות שהוצגו כי תיווכה את העובד הזר בין הנאשמת 3 לבין הנאשמת 5, הרי שבנוגע לנאשם 2, שמשמש כסמנכ"ל בנאשמת 1, על פי הראיות שהונחו בפני מסקנתי היא כי לנאשם 2 לא ניתנה הזדמנות סבירה להתגונן בפני עבירת אחריות נושא המשרה בעבירת התיווך, שעה שלא נחקר בנושא אחריותו בעניין התיווך.

סוף דבר     לאור האמור אני מרשיע את הנאשמים 4-3 בעבירת העסקה שלא כדין וללא היתר מיום 25.7.16 ועד ליום 1.3.17 וכן בהעסקת העובד נשוא כתב האישום ללא עריכת ביטוח רפואי מיום 31.5.16 ועד ליום 8.6.16.

וכן אני מרשיע את הנאשמת 1 בתיווך שלא כדין.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים ביום 29.10.18 הגיש DEMOZ GEBRMEDHIN ABRH (להלן - התובע ו/או המשיב) תביעה כנגד קבוצת ש. ניר מערכות בטחון, תיחזוקה וניקיון בע"מ (להלן – המשיבה 2 ואו ש. ניר) ושופרסל בע"מ (להלן - המערערת) בה עתר לתשלום הפרישי שכר וזכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו משנת 2011 ועד שנת 2018.

סעיף 26 לחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011 מטיל אחריות אזרחית על מזמין שירות אשר לא נקט באמצעים סבירים למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן.

המשיב, עובד זר ששהה בישראל במעמד של פליט ועבד כעובד ניקיון בסניף המערערת ברמת אביב, הגיש תביעה שעיקרה זכויות קוגנטיות לפי ענף הנקיון וטוען כי הועסק על ידי המערערת כמעסיקה ישירה בתקופה שמחודש פברואר 2011 ועד לחודש יוני 2013 (התקופה שבמחלוקת) ללא תלושי שכר וכמעסיקה במשותף בתקופה שמחודש יולי 2013 ועד לחודש פברואר 2018.

...

לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בדין ניתנה החלטת הרשמת בדבר אי קבלת בקשת המערערת לחיוב המשיב בהפקדת ערובה ולא מצאנו כי דבק פגם כלשהו בהחלטתה או סיבה אחרת בגינה יש להתערב בשיקול דעתה.

סוף דבר אנו דוחים את הערעור.

משהערעור נדחה, ומשאפשרנו למערערת למחוק הערעור בטרם ניתן פסק דין זה אולם זו עמדה על המשך בירור הערעור לגופו תישא המערערת בהוצאות הערעור בסך של 2,500 ₪.

הרקע לבקשה התובע, עובד זר, הגיש כנגד מעסיקתו לשעבר, קבלנית כח אדם ראזי משאבי אנוש וכח אדם בע"מ (להלן – החברה או המעסיקה), תביעה במסגרת הליך 61918-06-19 אשר הסתיים, ביום 24.12.19, במתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד המעסיקה (וכנגד נתבעת נוספת באותו הליך) על סך סכום התביעה 24,424 ₪ בתוספת הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום של 1,000 ₪ (להלן – פסק הדין).

עיקר טענות התובע לטענת התובע המקרה דנן הוא מקרה מובהק המצדיק לחייב את המדינה לכנס את ועדת החילוט בצו שפוטי, שכן חוק קבלני כוח אדם נועד, בין היתר, על מנת למנוע פגיעה בזכויות עובדים.

בית הדין אינו ניכנס בשלב זה לנעלי וועדת החילוט וממילא לא ניצבת בפני בית הדין בדונו בהליך של עובד מסויים התמונה המלאה אודות המעסיקה אשר הפקידה את הערובה, לרבות מספר העובדים בה, כמות ההפרות הנטענות ביחס אליה, סכום הערובה שהופקד ביחס לסכום האפשרי של תביעות שיוגשו נגדה וכיוצ"ב. העתרות לבקשת התובע תיפגע אנושות בזכות הטיעון של המעסיקה - זכות יסוד חשובה המגלמת בתוכה את האפשרות להעלות טענותיה בפני ועדת החילוט טרם קבלת החלטה בעיניינה.

...

מטעם זה ועל אף שבשלב זה סבורים אנו כי על פניו ונוכח טענות הצדדים (ובעיקר טענות המדינה בנוגע לרציונל העומד בבסיס הפקדת הערובה לטובת כלל העובדים) סיכויי התובע לקבלת סעד כאמור אינם מהמשופרים, לא מצאנו מקום לסלק על הסף את הסעד שעניינו להורות למדינה לכנס את וועדת החילוט.

נבהיר שאין מקום במסגרת דיון בבקשה לסילוק על הסף ואף לא במסגרת קדם משפט להביא את כלל הראיות הנוגעות לאופן בו פעלה המדינה עד כה. בהליך ההוכחות יתברר, בין השאר, באיזה אופן נהגה המדינה וכיצד פעלה עת הובאה בפניה טענתו של התובע והאם פעילותה בנסיבות הענין הינה סבירה ובהתאם לדין או שמא חורגת היא מהנדרש ומהווה פעולה בחוסר תום לב. בהקשר זה נבהיר למען לא תצא פסיקתנו חסרה – וגם זאת מבלי לקבוע מסמרות בשלב המקדמי – יתכן והסעד שעניינו מתן הוראה למדינה לכנס את ועדת החילוט צריך להיבחן בנקודת הזמן בה הוגשה העתירה לקבלת סעד כאמור, כך שהנימוקים העומדים בבסיס המסקנה ליתן את הסעד או לדחותו לא יושפעו מחלוף הזמן אשר אורך ניהול ההליך בבית הדין.

סוף דבר – הבקשה מתקבלת בחלקה.