תביעת עובד זר לתשלום זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבניה

תיק זה עניינו תביעה לתשלום שכר עבודה וזכויות נוספות בגין עבודת התובע באתר בנייה אשר בו על פי הנטען ביצעה הנתבעת פרויקט בנייה.

לטענתו, לא שולם לו שכר עבודה עבור עבודתו והוא עותר לתשלום שכרו בצרוף פצויי הלנת שכר וכן זכויות סוציאליות שונות מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה.

זאת ועוד, בבג"ץ עדאלה (בג"ץ 7016/16 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שרת המשפטים ואח' (17.9.18)) נפסק, כי בצד הנחיה כללית בתקנה לחייב תובע זר בהפקדת ערובה מוקנה לבית הדין לעבודה "שיקול דעת רחב לפטור מהפקדת ערובה במקרה מתאים". לאור המפורט לעיל, מצאתי, כי יהיה נכון וצודק שלא לחייב בערובה במקרה זה. לסיכום, שעה שאין מחלוקת לגבי עצם הצבת התובע באתר עבודה של הנתבעת, ובהיתחשב בעובדה כי מדובר בתביעה לשכר עבודה (בין היתר), אני סבורה כי אין זה צודק להקשות על זכות הגישה של התובע לערכאות.

...

למעלה מהדרוש, אף אם ניתן להגיע למסקנה משפטית שונה בכל הנוגע לקיומה של ראשית ראייה, דעתי היא, כי בנסיבות כגון אלה מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים לסטות מהכלל בדבר חיוב בהפקדת ערובה.

אני סבורה כי יהיה זה בלתי צודק להקשות את דרכו של התובע לבית הדין ולפגוע בזכותו לגישה לערכאות.

זאת ועוד, בבג"ץ עדאלה (בג"ץ 7016/16 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל ואח' נ' שרת המשפטים ואח' (17.9.18)) נפסק, כי בצד הנחיה כללית בתקנה לחייב תובע זר בהפקדת ערובה מוקנה לבית הדין לעבודה "שיקול דעת רחב לפטור מהפקדת ערובה במקרה מתאים". לאור המפורט לעיל, מצאתי, כי יהיה נכון וצודק שלא לחייב בערובה במקרה זה. לסיכום, שעה שאין מחלוקת לגבי עצם הצבת התובע באתר עבודה של הנתבעת, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתביעה לשכר עבודה (בין היתר), אני סבורה כי אין זה צודק להקשות על זכות הגישה של התובע לערכאות.

השופטת סיגל דוידוב-מוטולה לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האיזורי תל אביב (השופטת שרון אלקיים ונציגי הציבור מר יהונתן דקל ומר זאב בירנבוים; סע"ש 5449-06-16), בו חויבה המבקשת, יחד ולחוד עם המשיבה הפורמלית, לשלם למשיב זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו עבור תקופת עבודתו וסיומה, לרבות זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה (להלן - צו ההרחבה).

הבקשה וטענות הצדדים: המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין המכוון כלפי קביעות בית הדין קמא בעיניין זהות המעסיק, בדבר תחולת צו ההרחבה בענף הבנייה, לרבות הסעדים הנובעים מכך, נסיבות סיום עבודתו של המשיב וזכאותו לפצויי פיטורים וחלף הודעה מוקדמת, זכאותו לגמול עבודה בשעות נוספות, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, אי קזוז תשלומים ששולמו כמקדמות על חשבון זכויות סוציאליות מהכספים שנפסקו, וכן החיוב בהוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. מספר ימים לאחר הגשת העירעור, הגישה המבקשת את הבקשה שלפני לעיכוב ביצוע פסק הדין - בהתייחס לכלל הרכיבים.

אשר לזהות המעסיק, נטען בבקשה ובהודעת העירעור, בין היתר, כי שגה בית הדין קמא עת יצא מנקודת מוצא הפוכה לפיה אם לא הוכח אחרת, יש לראות במזמין השרות כמעסיק האמתי, למרות שהמבקשת מעולם לא העסיקה את המשיב וגם אין לראות בה בדיעבד כמעסיקתו, ובודאי שלא בתשעת חודשי העסקתו הראשונים; פסק הדין סותר פסיקות קודמות בהן הוכרע שטוטאל היא חברת כוח אדם שהתקשרה בהתקשרות לגיטימית ואותנטית לאספקת שירותי כוח אדם; כבר נפסק כי יש להחיל בנסיבות אלה את צו ההרחבה בענף אספקת כ"א ולא את צו ההרחבה בענף הבנייה; הוכח שהמשיב לא הועסק בעבודות בנייה אלא בעבודות ניקיון בלבד, וכבר נפסק כי אין להחיל את צו ההרחבה בענף הבנייה על עובדים מסוג זה; בסכומים שנפסקו בגין רכיבי התביעה השונים נפלו פגמים מהותיים; תלושי השכר שיקפו נאמנה את הסכומים ששולמו למשיב ותאמו את שעות עבודתו המפורטות בדו"חות.

לטענת המבקשת, ככל שיבוצע פסק הדין באופן מיידי ולאחר מכן יתקבל העירעור, לא ניתן יהיה להפרע מהמשיב, בשל היותו עובד זר מבקש מקלט בארץ, ללא כל נכסים בישראל.

...

בשקלול מסקנה זו עם האמור לעיל לגבי מאזן הנוחות, שוכנעתי כי יש לעכב סך של 15,000 ₪ (קרן) מתוך הסכום שנפסק לזכות המשיב, וזאת בכפוף להפקדת סכום זה (כאשר הוא משוערך בהתאם להוראות פסק הדין) בקופת בית הדין תוך 21 יום.

את יתרת הסכום שנפסק שוכנעתי כי אין הצדקה לעכב.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט בסעיף 11 לעיל, ללא צו להוצאות.

לפנינו תביעה לתשלום זכויות מכוח צו ההרחבה בענף הבניה.

יובהר, כי בנגוד לסעד המבוקש בכתב התביעה, התובע אינו זכאי לתשלום פיצוי חלף הפקדות לפקדון, אלא על הנתבעת 1 להפקיד את הסכום האמור לפקדון עובדים זרים עבור התובע, בהתאם להוראות חוק עובדים זרים ולתקנות עובדים זרים (פקדון לעובדים זרים), תשע"ו-2016.

...

שי לחג – כמפורט לעיל, דין תביעה זו להידחות.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת באופן חלקי, ועל הנתבעת 1 לשלם את הסכומים הבאים: הנתבעת 1 תפקיד עבור התובע סך 15,840 ₪ לפיקדון עובדים זרים בהתאם להוראות חוק עובדים זרים.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים התובע, תושב הרשות הפלסטינאית, הגיש תביעה כנגד הנתבעת לחיובה בתשלום פצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ורכיבי פיצוי למיניהם בגין תקופת העבודה הנטענת וסיומה, סכומים הנתבעים, בין היתר, מכח צו ההרחבה בענף הבניה, בסכום כולל של 102,895 ₪.

התובע אינו תושב מדינת ישראל או אזרח מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג כך שהכלל בעיניינו הוא, שיש לחייבו בהפקדת ערובה, למעט בהתקיים אחד החריגים המפורטים לעיל.

...

בשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך ומבלי שיהא בדבריי כדי להביע עמדה כלשהי בנוגע לסיכויי התביעה לגופה, אציין, כי לא שוכנעתי שהתובע הציג 'ראשית ראיה' להוכחת התביעה.

לכך אוסיף, כי התובע לא הוכיח יכולת פירעון ממנו ככל שהתביעה תידחה ואף לא שוכנעתי בקיומם של חריגים נוספים לכלל הקבוע בתקנות – באופן המצדיק חיוב התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת בהליך.

סוף דבר על יסוד האמור – הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה בתיק מתקבלת.

לפנינו תביעה לתשלום זכויות לעובד זר מכוח צו ההרחבה בענף הבניין.

תחולת צו ההרחבה בענף הבניין, תקופת העבודה ושכרו הקובע של התובע כמפורט לעיל, אין מחלוקת כי הנתבעת 1 היא חברה העוסקת בבנייה, וקבענו לעיל כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 באתר בנייה בלהבים.

בהתאם לסעיף 1יא1(א) לחוק עובדים זרים, על מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן להפקיד בעדו לפקדון עובדים זרים סכום השווה ל- 16% משכר עבודתו של העובד בעד החודש שבעדו משולם הפקדון, והעובד הזר זכאי לקבל את כספי הפקדון במועד עזיבתו את ישראל.

...

לאור האמור, אנו מקבלים את תביעת התובע לפיצוי בסך 5,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה לעובד ולפיצוי בסך 5,000 ₪ נוספים בגין אי הנפקת תלושי שכר.

סוף דבר לאור כל המפורט לעיל, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת, ועל הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים הבאים: על הנתבעת 1 להפקיד לפיקדון עובדים זרים עבור התובע סך של 32,000 ₪.

מאחר שקבענו כי התובע הועסק על ידי הנתבעת 1 ולא על ידי הנתבעות 2 ו-3, התביעה כנגד הנתבעות 2 ו- 3 נדחית.