תביעת עובד בניין לזכויות לפי צו הרחבה בענף הבנייה

הנתבעת 1 לא שילמה לתובע את זכויותיו עפ"י צו ההרחבה בענף כ"א או בענף הבניה.

על פי הודאת הנתבע 2 בעצמו הוא קבלן שלד, לכן ברי כי מדובר בתחום עיסוק בענף הבניין וחלה חובת להפריש כספים לפנסיה על פי צו ההרחבה בענף הבנייה.

הנתבע 2 ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 200 ₪ למרות שהתביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה, לא מצאנו מקום לפסוק לזכותה של הנתבעת 1 הוצאות משפט בשל חריגתה מהקף הסיכומים שנקבע.

...

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית.

סוף דבר: על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר בסך של 1,500 ₪.

הנתבע 2 ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 200 ₪ למרות שהתביעה כנגד הנתבעת 1 נדחתה, לא מצאנו מקום לפסוק לזכותה של הנתבעת 1 הוצאות משפט בשל חריגתה מהיקף הסיכומים שנקבע.

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת הנתבעת, חברת נח רפפורט (1990) בע"מ (להלן: "הנתבעת"), הנה חברת בנייה עליה חלות הוראות צו ההרחבה בענף הבנייה.

במסגרת התביעה, התובע עותר לתשלום הפרישי שכר מינימום בענף הבניין, תשלום שעות נוספות ותשלום זכויות סוציאליות שונות הנובעות מתקופת עבודתו בנתבעת ומסיומה.

] לאמור נוסיף, כי בפסק הדין של כב' השופטת יעל אנגלברג שהם מיום 10.12.19 בתיק ס"ע 27233-08-18 (פסק הדין אליו הפניתה הנתבעת בסיכומיה) ואשר דן בתביעה שהגיש פועל ביניין תושב שטחים נוסף, אשר היתר העבודה שלו הונפק על שם הנתבעת כמעסיקה, צויין שמר סמי העיד באותו עניין כי "היתקשר באופן אישי בהסכם קבלנות עם מר איבראהים רגוב לבניית ביתו באשקלון כאשר מר רגוב קיבל תמורה לפי שלבי העבודה" וכי "בין הנתבעת למר רגוב הוסכם שהנתבעת תידאג לאישורי העבודה ועל כן הפיקה הנתבעת את התלושים והעבירה דיווחים לשירות התעסוקה, אך יחסי עובד- מעסיק שררו בין התובע לבין מר רגוב בלבד" (ראו פסקה 6 לפסק הדין).

...

ונוסיף, העובדה כי הנתבעת קיימה את אותו דפוס "העסקה" גם בעניינו של מר עמלה, מחזקת את המסקנה כי הנתבעת לא רומתה על ידי "קבלן המשנה", מר אברהים רג'וב, אלא הייתה שותפה פעילה בהנפקת ההיתרים על שמה.

] על אף שלא מצאנו כאמור, לחייב את התובע בתשלום הוצאות לזכות הנתבעת, שוכנענו כי מקרה חריג זה מצדיק פסיקת הוצאות לטובת אוצר המדינה.

בנסיבות העניין, התובע ישלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בסכום של 1,500 ₪ וזאת תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיו.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים סע"ש 26019-10-16 26 אפריל 2020 לפני: כב' השופט אייל אברהמי, נשיא התובע מוחמד אלהרש ע"י ב"כ: עו"ד תאופיק חאג' עאמר הנתבעת א. ושאחי הנדסה ובניה בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד סעיד גאליה פסק דין

בשלושת השנים האחרונות והשנה השוטפת, דהיינו בשנים 2013-2014-2015 והרבעון הראשון של שנת 2016, מספר הימים להם היה זכאי לפי ויתקו - כעובד שהחל את שנתו העשירית , כמפורט בצו ההרחבה בענף הבניין (בס' 37 בהתייחס לעובד שעבד 5 ימים בשבוע).

התובע תבע שיעור של 6% אך לפי צו ההרחבה שהיה בתוקף אותה שעה, זכאי היה להפרשות מעביד בשיעור של 5% וזהו איפוא השעור הנכון שאפסוק לו מתוך הפרישי שכר המינימום הענפי.

...

כיוון שכך יהיה התובע זכאי להפרשות בסכום גבוה יותר מזה שהופרש לו למת"ש. טענתו זו של התובע מקובלת עלי, התובע זכאי להפרשים שנגזרים מהסכום שפחת משכר המינימום הענפי.

סוף דבר תביעתו של התובע מתקבלת על כל רכיביה, אף שהחישובים נעשו כמפורט לעיל.

הנתבעת תשלם אפוא לתובע תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין את התשלומים הבאים: הפרש פיצויי פיטורים בסך של 2,288 ₪.

כמו כן תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 7,000 ₪.

התובע הגיש תביעה לתשלום השלמת פצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, גמול שעות נוספות, הפרישי שכר מינימום ענפי וזכויות סוציאליות מכוח צו ההרחבה בענף הבניין.

דיון והכרעה השכר הקובע – האם התובע זכאי להפרשי שכר מינימום ענפי? לטענת התובע, הדיווחים לשירות התעסוקה היו חלקיים וחסרים, ובנגוד מוחלט לצוו ההרחבה בענף הבנייה החל על הצדדים, אשר יש בו כדי לשלול את קבלת זכויותיו של התובע במלואן.

...

בנסיבות אלה, מצאנו כי יש לחייב את הנתבעת בסך של 2,000 ₪ כפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין, כדלקמן: א. הפרשי שכר בסך 9,882 ₪.

כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע סך של 4,000 ₪ בגין הוצאות משפט, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

לטענת התובע הוא הועסק כעובד שיפוצים החל מיום 11.9.2016 ועד ליום 30.7.2019 וכי לא שולמו לו זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה, לרבות זכויות לפי צוי ההרחבה וההסכמים הקבוציים בענף הבניה והשיפוצים.

עוד אציין כי בבקשה לגילוי מסמכים טען התובע כי עבד בשיפוצים באתרים של חברות בנייה שונות, וכי במהלך קדם המשפט שהתקיים לפניי ביום 11.6.2020 ציין כי ביצע את עבודות הבאות: "אני עשיתי כל מה שצריך, צבע שפכטל קרמיקה מתי שצריך, עשיתי לשים סלקון ומסטיק. עבדתי בדירות חדשות. מנהל עבודה שלי היה יורי וגנדי. זה דירות חדשות שלא גרו אנשים, אנחנו עשינו עבודות פיניש לפי פרוטוקולים." כידוע, זכאות התובע לזכויות מצו ההרחבה בענף הבניין אינה נגזרת אך מהעבודות שביצע התובע בחברה אלא מההכרעה בשאלה האם עיקר פעילותה של החברה הוא בענף הבנייה והשיפוצים.

עם זאת, ככל שייקבע בסופו של יום כי עיקר עיסוקה של החברה הוא במתן שירותי אחזקה ותפעול לרשתות קמעונאות שאינן כלולות בצו ההרחבה בענף הבניין, עשויה תביעת התובע להחלת צו ההרחבה בענף הבניין להדחות.

...

לאור טענת החברה כי מדובר בכמות גדולה של הזמנות עבודה, ובשים לב לכך שהוריתי על גילוי ההסכמים שנחתמו עם איקאה בתקופה הרלוונטית הרי שסבורני כי די בכך כדי לשפוך אור על טיב העבודות והשירותים שביצעה החברה בתקופה הרלוונטית לאיקאה בשלב זה. לפיכך הבקשה לגילוי הזמנות העבודה של איקאה נדחית.

בנסיבות אלה, ובשים לב לכך שהוריתי על גילוי ההסכמים שנחתמו וכן על הגשת תצהיר הנוגע לחברות שביחס אליהן לא קיימים הסכמים, הבקשה לגילוי החשבוניות נדחית בשלב זה. עם זאת ככל שלאחר הגשת התצהירים ובעקבות הגשתם יתעורר צורך בגילוי חשבוניות בגין עבודות מסוימות רשאי יהיה התובע להגיש בקשה מנומקת בעניין זה למותב אשר יישב בדין ואשר בפניו יתנהל ההליך.

סוף דבר הבקשה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.