תביעת עובד בגין אי תשלום שעות נוספות והפרת חוק הגנת השכר

בהעדר דוחות נוכחות והסכם עבודה ומשלא הוגש כל תחשיב נגדי בכתב ההגנה או בתצהיר הנתבעת ובהעדר זמונו של העד שערך את תלושי השכר עבור הנתבעת, מתקבל התחשיב שהציג התובע בכתב התביעה ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכום שנתבע בגין אי תשלום גמול שעות נוספות בסך 6,190 ₪.

התובע עתר לתשלום בסך 3,800 ₪ בגין הפרת הוראות חוק הגנת השכר ולפיכך מתקבלת תביעתו ברכיב זה. דמי חופשה התובע טוען כי במהלך תקופת עבודתו צבר 14 ימי חופשה וכי הוא זכאי בגינם לסך של 3,360 ₪ (לפי תעריף של 240 ₪ ליום ולפי תעריף בסיס של 30 ש"ח).

...

משכך אין בידי לקבל את הטענה כי מדובר במתווה שכר מיטיב לאור העובדה שהנתבעת מסכימה לשלם לתובע את הסכום שתבע כפקדון.

לא זו אף זו, תחשיבי הנתבעת המלמדים לכאורה על תשלום שכר ביתר כלל לא פורטו בכתב ההגנה או בתצהיר שהוגש מטעם הנתבעת וטענותיה אלה פורטו לראשונה בסיכומי הנתבעת באופן שלא ניתנה לתובע האפשרות לחקור את נציג הנתבעת ביחס אליהם בחקירתו הנגדת וגם מטעם זה דינן להידחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל ביחס לרכיבים המפורטים להלן ועל הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל: 69.1 הפרשי שכר וגמול שעות נוספות 6,190 ₪ 69.2 פיצויי הלנה 2,000 ₪ 69.3 פיצוי בגין מסירת תלושי שכר שאינם ערוכים כחוק 3,800 ₪ 69.4 תשלום עבור פדיון ימי חופשה 3,360 ₪ בנוסף לכך על הנתבעת להפקיד סך של 16,200 ₪ בפיקדון עובדים זרים.

בהתאם לפסיקה (עע (ארצי) 20880-07-20 Tesfaselase Desale Zerezgi - קפלן את לוי בע"מ, 20.6.22 (להלן – פס"ד קפלן את לוי): "בסעיף 2 לחוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002 (להלן: חוק הודעה לעובד) הטיל המחוקק על המעסיק חובה למסור לעובד הודעה על תנאי העסקתו או שינוי בהם, ואף הגדיר באופן מפורט את תוכן ההודעה על תנאי העבודה. בהמשך אף הותקנו תקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002, שבהן נקבעה בתוספת צורת ההודעה באופן מפורט. על פי סעיף 5א לחוק הודעה לעובד, ככל שהמעסיק לא מסר לעובד הודעה בהתאם להוראות החוק בנושא שיש לכלול בהודעה לעובד, ואותו נושא שנוי במחלוקת, חובת ההוכחה היא על המעסיק, בכפוף לכך שהעובד העיד על טענתו באותו עניין בתצהיר". "בתיקון 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 [ס"ח תשס"ח 2162, ע' 612] שדרג המחוקק את החובות הרישומיות והעלה אותן לדרגת חקיקה ראשית, הוסיף חובות רישומיות, וכן קבע את השלכות הפרת החובות הרישומיות. בסעיף 26ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: חוק הגנת השכר) נקבע כי בתביעה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה, הרי שבהיעדר תעוד על שעות העבודה כמתחייב מהוראות החוק, נטל ההוכחה כי העובד לא עמד לרשות העבודה בשעות שבמחלוקת מוטל על המעסיק, וזאת בכפוף לתקרה הקבועה בסעיף 26ב(ב) לחוק. עוד יש לציין את הוראת סעיף 26ב(ג) לחוק הגנת השכר, שלפיה ככל שהמעסיק לא מסר לעובד תלושי שכר, או לא מסר תלוש שכר שבו נכללו הרכיבים גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית; דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה; דמי הבראה או דמי נסיעות - חזקה היא כי נקבע לעובד שכר כולל על פי סעיף 5 לחוק הגנת השכר, ועל המעסיק נטל ההוכחה כי רכיבים אלה שולמו לעובד". גרסת התובע לפיה עבד החל מחודש 4/18 לא נסתרה והתובע אף לא נחקר ע"י הנתבעת לגבי מועד תחילת ההעסקה במסגרת עדותו המוקדמת.

בנסיבות אלו, לנוכח אי המצאת תלושי השכר ובהיתחשב בהוראות סעיפים 24 ו-26א' לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 500 ₪ עבור כל חודש בו לא הונפק לתובע תלוש שכר ובסה"כ 10,000 ₪ (20 חודשים * 500 ₪).

...

פדיון חופשה שנתית כאמור בפסק דין קפלן את לוי "בכל הנוגע לתביעות לדמי חופשה/תמורת חופשה/פדיון חופשה, נטל ההוכחה בדבר יתרת החופשה הוא על המעסיק. נפסק, כי מחובתו של המעסיק לדעת כמה ימי חופשה הוא חייב לעובדו, וכמה נתן למעשה, ולנהל פנקס חופשה ולרשום בו את הפרטים הדרושים, כאמור בסעיף 26 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: חוק חופשה שנתית) ובתקנות חופשה שנתית (פנקס חופשה), התשי"ז-1957 [דב"ע (ארצי) לא/22 - 3 ציק ליפוט - חיים קסטנר, פד"ע ג 215, 219 [פורסם בנבו] (1972)]". לנוכח האמור טענות הנתבעת בסיכומיה לפיהן התובע לא ציין בתצהירו מהם ימי החופשה להם הוא זכאי ושינה את טענותיו לעניין מכסת ימי החופשה וסכום הזכאות, נדחות.

בנסיבות אלו וכאשר לא ניתן היה לחקור את התובע על גרסתו, יש לדחות את תביעת התובע.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע סכומים כדלקמן: פיצויי פיטורים בסך 10,351 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.11.19 ועד לתשלום המלא בפועל.

בפני בית הדין תביעת התובעת לתשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה, פיצוי בגין תלושי שכר שאינם מפורטים כדין, תשלום הפרשות לפנסיה, פצויי פיטורים, פיצוי בשל עוגמת נפש ובשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, משכורת 13, הפרישי שכר ושעות נוספות, בסכום כולל של 196,771.36 ₪.

האם התובעת התפטרה כמי שזכאית לזכויות כמפוטרת בין היתר עקב הרעת תנאים? האם היו מקרי אלימות שבגינם התפטרה התובעת, האם הנתבעים אחראים למקרי האלימות? האם התובעת ביקשה לעבור סניף? האם התובעת זכאית לפצויי פיטורים? האם התובעת קיבלה הודעה על תנאי העסקה או הסכם עבודה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין הפרת חוק הגנה השכר? האם התובעת זכאית לתשלום בגין הפרשות לפנסיה? האם התובעת זכאית לפצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית? האם התובעת זכאית לתשלום עבור הפרישי שכר ושעות נוספות? הכרעת הדין תקופת העבודה התובעת טענה כי הועסקה עד ליום 29.1.20, והגישה תלושי שכר שנמסרו לה ומעידים על העסקה גם בכל שנת 2019.

...

הנתבעים טענו כי נחתם עם התובעת הסכם העסקה, התובעת התפטרה בשל נסיבותיה שלה וללא קשר לטענות בדבר הרעת תנאים, שכרה ותנאי עבודתה שולמו כדין, התובעת זכתה ליחס הוגן ומכבד, קיבלה ביגוד, ודין התביעה להידחות.

התביעה נדחית בגין הרכיבים הבאים: פיצוי בגין עוגמת נפש בשל העסקה פוגענית, דמי ביגוד, והפרשי שכר חודשיים.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, בגין הרכיבים כדלקמן: משכורת 13 בסך 14,589 ₪.

הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 8,500 ₪.

האם זכאי התובע לפצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, לתשלום בגין פצויי פיטורין, הפרישי שכר, אי הפרשות לפנסיה, קרן הישתלמות, פדיון חופשה ודמי הבראה, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות.

פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר ותלושים לקויים.

חוק הגנת השכר קובע בסעיף 26ב' כי "(א) בתובענה של עובד לתשלום שכר עבודה, לרבות גמול שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה שבועית, שבה שנויות במחלוקת שעות העבודה בעדן נתבע השכר, תהא חובת ההוכחה על המעסיק כי העובד לא עמד לרשות העבודה במשך שעות העבודה השנויות במחלוקת, אם המעסיק לא הציג רשומי נוכחות מתוך פנקס שעות העבודה ככל שהוא חייב לנהלו". בס"ק (ב) נקבע כי חובת ההוכחה על המעסיק, כי רק על מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או 60 חודשיות (ראה עע 47715-09-14 עוזי ריעני נ' אליאסי שיווק בע"מ (פורסם בנבו)).

...

סוף דבר תביעת התובע מתקבלת, הוכח כי הנתבעים פעלו ביחד ולחוד תוך ערבוב נכסים מלא וכי יש לחייב את שניהם יחד ולחוד בחובות וברכיבים אשר נפסקו לטובת התובע.

טענת הנתבעים כי התובע מעל בכספי החברה נדחית מכל וכל.

כן ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד שכ"ט ב"כ התובע בסך 15,000 ₪.

תביעתו סבה על תשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה על תנאי עבודה, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר ערוכים כדין, גמול שעות נוספות, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, ביטוח פנסיוני (תגמולים ופיצויים), קרן הישתלמות ופיצויי הלנת שכר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את צוות קרקע לשלם לתובע, בתוך 60 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב בדבר פירוט תנאי העסקה בסך 2,500 ש"ח; פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך 5,000 ש"ח; גמול עבודה בשעות נוספות בסך 24,300 ש"ח בתוספת הפרישי ריבית והצמדה מיום 1.10.19.

...

אשר על כן, נדחית התביעה לתשלום פיצויי הלנת שכר.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את צוות קרקע לשלם לתובע, בתוך 60 ימים מעת שיומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה בכתב בדבר פירוט תנאי העסקה בסך 2,500 ש"ח; פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר בסך 5,000 ש"ח; גמול עבודה בשעות נוספות בסך 24,300 ש"ח בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.10.19.

לא מצאנו מקום לפסיקת הוצאות משפט לתובע, בין היתר מאחר שלא מילא אחר החלטת בית הדין מיום 21.3.23 ולא הגיש לתיק בית הדין עותק נייר של תצהירי העדות הראשית בדרך שהורה לו בית הדין.