מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת עו"ד לשכר טרחה בגין הסכמי שכר טרחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

בשים לב לתכתובות בין הצדדים בואטצאפ, עולה כי היה קיים מרדף מצד התובעת אחר הנתבע לשלם ואין מחלוקת שיעבדה על התיקים ללא הסכם שכ"ט וההסכם המאוחר בא לעגן את הסכמות הצדדים שהיו אמורפיות ותוך כדי תנועה, וזאת גם לאחר שהעביר תיק למשרד עו"ד אחר וגם לאחר ההתפטרות הנטענת בתיק מגדל שהתנהל בבית המשפט ברחובות, ולא בכדי תומחר האחרון תוך הדגשה שעניינו רק הבקשה לביטול עיקולים בלבד משהוא עצמו טען בתכתובות שהופחתו רכיבים שבסופו של יום לא נדרשה אליהם כפי שתוכנן (עת דרשה 60 אלף) כאשר גם בתכתובת ביניהם מצוין כי כבר שילם לעו"ד חימי גם על ההגנה וגם על הכנת התביעה ומציע לה, חרף זאת, להיקשר בהסכם, ובהמשך מסביר לה ששיש רק בקשה לביטול עיקול ולא צריך כתב הגנה וכתב תביעה שהם לדבריו רוב העבודה ואומר ששניים מתוך שלוש פעולות ירדו בתיק של בית המשפט ברחובות ונשאר רק בקשה לביטול עיקול ומטיח בה על כך שמבקשת את כל שכר הטירחה רק עבור הבקשה לביטול, ולכן יש להתייחס לכך בהתאמה במסגרת שכר הטירחה ואכן הסכום הועמד, לאחר מספר חודשים מאותה התפטרות, על 35000 ₪ פלוס מע"מ (היינו, 40900 ₪).
כיצד היא טוענת שלא שילם לה שקל – אם כן שילם על החשבון של ההסכם השני 15600 ₪ ונניח הם כוללים את ה-5500 ₪ של התיק הראשון של מגדל, כיצד יכולה היא לייחס את ה-10100 ₪ הנותרים לתיקים האחרים ולא לתיק זה באופן שטענה שלא קיבל שקל? זאת, באופן דומה לכך שלא ברור כיצד טענה שלא שילם עבור ההסכם הראשון עת הסכומים מראים שכיסה את התמורה בהסכם הראשון וניתן להסיק כי היא היא זו שחילקה אחרת וה-6450 ₪ ששולמו לאחר ההסכם הראשון ייחסה לתיק אחר משעבדה במקביל ללא הסכם, כאשר אין כל תעוד לכך שהיא שיקפה לו זאת ולכן ניכר בתכתובת ביניהם שהוא כל פעם מופתע מהמחיר שהיא טוענת שנשאר לו לשלם ומדגיש כי שכר הטירחה אינו מציאותי מששכר הטירחה נקבע על ידה מעת לעת בע"פ משלא היה הסכם שבאחריותה היה לערוך והוא הפך תלוי בה ולמוצא פיה, עד כי מוצא עצמו "לקוח שבוי". כך למשל, עת ביום 18.12.18 היא התפטרה 3 שעות לפני הדיון ולאחר מכן, משבוטל הדיון הרי נחשף גם להוצאות בגין זאת שהיא ביטלה את התייצבותה לדיון דבר שגם שימש כמנוף לחץ כשבסמיכות נחתם ההסכם, כאשר היא לא לקחה על כל אחריות מול בית המשפט אלא הוא היה צריך להמציא אישור להעדרותו בהנחייתה), כאשר גם לא ברור מדוע ייצגה אותו במקביל ביתר התיקים עוד קודם להסכם שכר הטירחה השני ובחרה להתפטר רק מהתיק זה מרגע לרגע כי לא שולם לה עת גם באחרים לא שולם ומדוע ביקשה ממנו לכתוב לה שהוא משחרר אותה מייצוג כשהיא מודה שהיא זו שהתפטרה? אם המשיכה לייצגו בידיעה שלא שילם כי טוען שלא מגיע לה כי עזבה באמצע, תשובתה בחקירתה עוד יותר תמוהה עת עומתה עם כך שלא שילם לדבריה, מדוע לקחה תיקים נוספים שלו, השיבה "כי אני בן אדם טוב והאמנתי לך שבסוף...יהיה לך כסף. לא בכדי הסכם 2 בא מאוחר יותר שגם לי תהיה אפשרות לתבוע אותך אם לא תשלם בגין ההסכם הזה". ברם, הוא כבר שילם כ-22500 ₪ עוד לפני ההסכם השני שהגיע אז מדוע אומרת שלא שילם והאמינה שישלם? ואם לטענתה רצתה הסכם נוסף לצורך תביעה (שדוקא מסרבל את ההליך כי לא מבהיר את היחס להסכם הראשון, כמו גם לקחה על עצמה עוד 3 תיקים באופן שיותר מסתכנת) – הרי כבר הייתה לה אפשרות לתבוע לפי ההסכם הראשון אם לא שילם וכי מדוע תיקח על עצמה עוד תיקים? כל שכן, טענה שלא שילם לה שקל עבור תיק אחר שהתנהל ברחובות שהוא היה לאחר התיק בבית הדין לעבודה שעבורו כן שילם אולם היא טוענת גם בהקשר זה כי לא שילם הכל – אז מדוע המשיכה? אך בכך לא סגי.
...
גם אם שמטה זאת בתצהיר בסיומו במסגרת פירוט העבודה, מעבר לכך שלא חלק על כך שכן טיפלה בבקשה לביטול עיקול (עת לדבריה בסופו של יום הסכום הופחת משני מיליון למיליון) היא לא נחקרה בנקודה זו שלא ציינה בפירוט עבודתה, והנתבע זנח את הגשת הסיכומים חרף האורכות שניתנו לו. סיכומו של דבר, אין חולק כי החלה עבודה ורק לאחר מספר חודשים נחתם ההסכם השני ואין מדובר בהסכם פתיחת עבודה ותחימתה אלא הסכם מסכם עבודה.
סוף דבר.
הנתבע ישלם לתובעת סך של 29665 ₪ הנושאים ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל וכן 2000 שכ"ט עו"ד נוכח כך שכאמור התובעת תרמה לאי הבהירות ותולדתה של התביעה (מעבר לכך שברור הוא כי באחריות הנתבע לשלם) וכן 1000 ₪ הוצאות משפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע טען בין היתר, שהוא מודע לכך שהנתבעת טרם קיבלה הכסף מהתביעה הנזיקית אך הוא תובע 11% על פי המדריגות הקבועות בהסכמי שכר הטירחה והסכום הנ"ל משולם לו גם אם היה מעורב עוד עו"ד. כלומר, התיקרה מבחינת הנתבעת היא של 11% ולא מעבר, ולכן בעל הדין האמיתי הוא עוה"ד של הנתבעת 2 בתביעה הנזיקית (ראה עמוד 2 לפרוטוקול שורות 1-6).
כן ראה בעיניין זה ע"א 136/92 בייניש עדיאל עו"ד נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, לפיה: "קביעת השכר הראוי בגין טירחת עו"ד צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, שיעורו של השכר הראוי אינו בגדר ידיעה שיפוטית ואין בית המשפט מוסמך לקובעו על פי שיקול דעתו בלי שקביעותיו תתבססנה על ראיות שהובאו בפניו" (עמ' 125 סעיף 14 לפסק הדין).
...
בחקירתו הנגדית נשאל עוה"ד רוזנבלט: "אתה אמרת לבית המשפט שאני בכתב התביעה ביקשתי מינוי של אורתופד בלבד אני אומר לך שאני הגשתי את התביעה אספתי את כל החומר שהיא הביאה לי אני מפנה את אדוני לת4 בכתב התביעה, אם תסתכל בבקשה למינוי מומחים, תראה שאני לא ביקשתי מה שאתה אמרת רק אורתופד, ביקשתי אורתופד, נוירולוג, אאג ופלסטיקאי ובסופו של דבר לאחר שהעברתי קרוב ל-100 עמודים של חומר בית המשפט הסכים למנות אך ורק אורתופד, האם אתה חוזר בך על מה שאמרת שאני ביקשתי רק אורתופד כאשר אני מראה לך את כתב התביעה ששם ביקשתי לפחות 5 מומחים לגברת?" עוה"ד רוזנבלט השיב: "אני לא ראיתי את הבקשה. אני לא זכרתי את המסמך. לתובעת 1 הוא ביקש אאג, אורתופד ופלסטיקה ולתובעת 2 הוא ביקש רק אורתופד. יש שתי נתבעות בתיק. אחת לא נמצאת כאן בכלל והוא לא דאג להביא אותה..." (עמוד 15 לפרוטוקול, שורות 17-26).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כלל הראיות – הן עדויות נציגי האגודה ועו"ד הררי, והן הראיות המובהקות לעיל שצורפו לתצהיר התשובה של עו"ד הררי במסגרת התביעה שכנגד - מלמדות על קיומו של הסכם שכ"ט נוסף וממילא מלמדות על טפול נפרד ואינטנסיבי בהליכי המשפט בתיק מקורות, על הטירחה הרבה ועל כך שממילא עו"ד הררי זכאי לשכ"ט בגין טירחתו זו. שכ"ט בסך של 20 א' ₪ + מע"מ הוא הרבה יותר משמרני בנסיבות העניין, וממילא לא יכול להיות ספק שהשכר הראוי אף גבוה מכך.
...
מהמקובץ לעיל ברור, כי עו"ד הררי גבה שכר טרחה ביתר בגין התביעה לפי סעיף 197, בכך שנמנע מלהפחית משכרו את שכר השמאי זאב כהן; והוא חייב להשיב סכום זה לאגודה.
בעקבות זאת, חתמו חברי הועד החדש על המסמכים לפתיחת חשבון להפקדת הסך של 183,000 ₪, אך משדרש הבנק חתימות נוספות, נמנעו מלעשות כן. בהתאם לכך, הטענות בנוגע לעיכוב כספים וביחס לקיזוז סך של 183,000 ₪ נדחות מכל וכל שכן בראש ובראשונה, חברי ועד האגודה הסכימו והסמיכו את עו"ד הררי לשמור את הכספים הללו עבור האגודה, בעקבות פסק הדין בפשרה.
התוצאה היא שעל עו"ד הררי להשיב לאגודה את הסך של 183,000 ₪ שקיזז שלא כדין וזאת כאשר הסך הנ"ל צמוד ונושא ריבית חוקית מיום הקיזוז ועל לתשלומו המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

רקע הדברים וההליכים ביום 15.10.19 נכרת בין התובע לבין הנתבע הסכם שכר טירחה בעקבות תביעה כספית בסך 168,000 ₪ שהוגשה נגד הנתבע (הסכם שכר הטירחה צורף כנספח 1 לתצהיר התובע).
לא מצאתי ממש באיזה מבין הטענות; כאמור לעיל, בהסכם שכר הטירחה אשר נחתם בין הצדדים הובהר לנתבע, במפורש, כי לא ניתן להעריך בשלב זה את הקף שעות העבודה שיידרשו לצורך ניהול התיק, וכי על אף האמור, עוה"ד מעריך כי הקף השעות שיידרש לבצוע כל אחד מן השלבים המפורטים בהסכם עשוי לעלות על עשרות רבות של שעות עבודה.
...
דיון והכרעה בטרם אתייחס להלן לכל אחת מטענות ההגנה של הנתבע אקדים מסקנה לניתוח ואציין כי אני מוצאת שאין בפי הנתבע כל טענת הגנה מפני התביעה וכי הלכה למעשה, אין המדובר אלא בניסיון שלא בתום לב להתחמק מתשלום שכר טרחה שהתחייב הנתבע לשלם לתובע בגין שירותיו.
סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו