תביעת עו"ד לפרעון שיקים כנגד טענת מרמה והונאה

ביום 20.11.18 לאחר שנפרעו שני תשלומים עפ"י הסכם השתוף בסך כולל של 135,000 ₪ חולל השיק שמועד פרעונו ליום 18.11.2018 עקב הודעת סרוב של שראל לכבדו.

עסקינן בתביעה כספית על סך 5,800,000 ש"ח ועניינה מעשי הטעה, מירמה והונאה שנעשו ע"י המבקשים נגד שראל.

במיוחד כשמדובר בתביעה הנוגעת לטענות מירמה בה להתרשמות הערכאה הדיונית מהצדדים עצמם וממידת אמינותם ישנה חשיבות מכרעת.

יש לזכור, כי בשלב הדיון בסעדים זמניים, בימ"ש אינו מכריע בגורל התביעה אלא קביעותיו הן לכאוריות לצורך הכרעה בסעד הזמני (ראה: רע"א 5223/15 מזרחי נ' עו"ד ורסנו לוי (18.8.15)).

...

לא מצאתי הצדקה להתערב במסקנה זו. צירוף חוות דעת השמאים לכתב התביעה שכנגד והסתמכות עליהם אינו עולה לכדי חוסר תום לב. בימ"ש קמא בהחלט הבהיר בהחלטתו מדוע מצא לנכון לצמצם את סכום העיקול לסך של 4.4 מיליון ₪.

לאור מכלול הנסיבות, לא מצאתי כי בנסיבות העניין החלטת בימ"ש קמא להטיל צו עיקול זמני על נכסי מקרקעין ומניות עד לסכום של 4,400,000 ₪ איננה נכונה ולפיכך יש לדחות את בקשת רשות הערעור והחלטת בימ"ש קמא תיוותר על כנה.

לסיכום: לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בית משפט השלום בצפת ת"א 16908-05-18 ח'וטבא נ' נבין חברה לעבודות קבלניות בע"מ תיק חצוני: 5285570318 בפני כבוד השופט רונן פיין תובע מוחמד ח'וטבא ע"י ב"כ עו"ד ח'אלד יאסין נתבעת נבין חברה לעבודות קבלניות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מאזן פראג' פסק דין

ביום 29/01/17 הגיש חמודי בשם הנתבעת תלונה במשטרת צפת אודות גניבה, זיוף בנסיבות מחמירות, מירמה והונאה ביחס לשבע ההמחאות.

חאלד הצהיר כי העביר ליחיא את כל הכספים שקבל מהחלפנים בגין אותן המחאות לרבות מלוא תמורת השטר מושא התביעה, ולאחר שנודע לו כי ניתנה הוראה לביטול ההמחאות, הוא החזיר לידי ספא את ההמחאה האחרונה שלא נימסרה לפרעון.

התלונה במישטרה כנגד חאלד לטענת הנתבעת, כאשר נפתרה "תעלומת" ההמחאות האבודות עת התבקשה לאשר פרעון המחאה מס' 4, מיד הוגשה לבנק הוראה לביטול ההמחאות וכן תלונה כנגד חאלד במישטרה, בגין גניבה, זיוף ומרמה.

...

טרם אחתום, מצאתי לנכון לברר העדויות שוב בניסיון להגיע למסקנה מה עלה בגורל שאר ההמחאות שנעלמו משולחנה של ספא במשרדי הנתבעת.

סוף דבר נוכח המסקנות לעיל, ההתנגדות לביצוע השטר מתקבלת והתביעה נדחית.

אני מורה על ביטול ההליכים כנגד הנתבעת בתיק ההוצל"פ מס' 528557-03-18 ומורה על סגירתו.

בית משפט השלום בפתח תקווה ת"א 23247-12-18 ליברזון נ' ורשבסקי ואח' תיק חצוני: תיק עזר בפני כבוד השופט אמיר לוקשינסקי-גל תובעת מרינה ליברזון נתבעים 1. אולג קוקורניקוב (אלן ורשבסקי) - [הליכים כלפיו מעוכבים בשל הליכי חידלות פרעון] 2. טטיאנה קוקרניקוב ב"כ התובעת: עוה"ד יורה לסקו ואילנה לייטמן ב"כ הנתבעת 2: עו"ד ליאור סטופל פסק דין

בתביעה נגד הנתבעת 2 תביעה כספית על סך 600,000 ₪, בגין טענה ל"פרשיית מירמה והונאה חסרת תקדים" שביצע הנתבע 1 כלפי התובעת, בשיתוף פעולה כביכול של בת זוגו הנתבעת 2.

זאת ועוד; בחקירתה הנגדית של התובעת, התובעת נישאלה ישירות מה טענותיה נגד הנתבעת, והיא לא ייחס לנתבעת טענה למעשה כלשהוא, פרט להפקדת מספר שיקים בחשבונה: "ש. הנתבעת כאן הציגה את עצמה כסוכנת מוסד, ק.ג.ב, שטאזי, משהו [טענות מהסוג שיוחסו לאולג – א' ל' ג']

העובדה שהנתבעת אישרה לבן זוגה אולג להלוות כספים מהקופה המשותפת לתובעת, וכי כנגד זאת היא הפקידה בחשבונה הפרטי כ- 33,600 ₪ מהשיקים שמסרה התובעת לאולג (שסכומם הכולל היה כ- 98,000 ₪) אינה מלמדת על מעורבות אישית של הנתבעת במעשי המירמה שהתובעת ייחסה לבעלה (ולמעשה התובעת אף לא טענה זאת בסיכומיה באופן מפורש).

...

נדרש להפנות מהם המסמכים ומהם המספרים שהתובעת הצביעה עליהם, ולבסס את המסקנה, ולא רק לטעון את "השורה התחתונה" שלה.

עולה מהמקובץ, כי התובעת לא הוכיחה את הטענה שעליה התבססה התביעה נגד הנתבעת, בדבר מעורבות אישית של הנתבעת במעשים שהתובעת ייחסה לאולג, ואף לא הוכיחה מקור אחר לחיוב הנתבעת בחובו הנטען של אולג כלפיה.

סוף דבר: התביעה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 22716-02-20 אליהו נ' אלמגיד ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופט אבי כהן תובע שמעון רונן אליהו ע"י ב"כ עוה"ד ניסים שופן נתבעים 1. עותמאן עבד אלמגיד 2. זיאד אבו סנינה שניהם ע"י ב"כ עוה"ד עלאא אברהים (משרד מאג'ד ג'נאים ושות') 3. רינת תעשיות נעליים בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד מיטל שחר פסק דין (חלקי)

על גב כל השיקים ניתן להבחין בחתימה נוספת (כנראה), גם היא בכתב יד. על אף אחד מהשיקים לא משורטט ולא כתוב דבר מה המונע סחרות השיקים או המחייב גבייתם באמצעות הפקדתם בחשבון בנק דוקא, דוגמאת "למוטב בלבד". עילות התביעה נגד הנתבעים עפ"י כתב התביעה: עילת התביעה נגד הנתבע 1: רשלנות בנזיקין, בכך ששלח בווטספ לנתבע 2 תצלום של השיקים ללא שם נפרע בהם, ביודעו את דרכיו הפסולות והמסוכנות הנטענות של הנתבע 2, ובכך אפשר לנתבע 2 לזייף/לשכפל השיקים.

עילת התביעה נגד הנתבע 2: מירמה והונאה, בכך שהדפיס את תצלום השיקים שקבל מהנתבע 1 במטרה לגרום לתובע להאמין (באמצעות איש הקש וליד עטייה) שתדפיס/תצלום זה של השיקים מהוה שיקים אותנטיים/מקוריים של הנתבעת 3.

...

בנסיבות אלו אני קובע כי ההליכים המקדמיים בין התובע לבין הנתבעים 2+1 מוצו והסתיימו ולא תידון עוד כל בקשה בעניין הליכים אלו.

אשר על כן ונוכח מסקנתי מעלה בדבר קבלת בקשת הסף מטעם הנתבעת 3, אני מורה על מחיקת התביעה נגד הנתבעת 3.

בית משפט השלום בקריות ת"א 69488-11-19 גור נ' עבוד תיק חצוני: בפני כבוד השופטת לובנה שלאעטה חלאילה תובע יהודה גור ע"י ב"כ עוה"ד א. מחאג'נה נתבע אדוארד עבוד ע"י ב"כ עוה"ד פ. מטאנס ואח' פסק דין

בזאת אני מוותר על כל תביעה או טענה או דרישה מכל סוג כלשהוא נגד אדוארד עבוד ונגד מרכז הפרחים בסיטונות (ח.פ..

בתביעתו טוען התובע כי אליאס הסביר שמצבו הרפואי והכלכלי של אביו קשה מאוד והוא אינו מתפקד בכלל ולכן לא יכול להמשיך לעבוד ולשלם את החוב שהוא חייב ולפרוע את השיקים שמשך לפקודתו והציע לשלם סכום מופחת לצורך סילוק החוב, אחרת ואם הוא לא יסכים לסכום שהוצע לו, לא יוכל לגבות דבר מהנתבע וכל השיקים שנמסרו לו יוחזרו מבלי שיכובדו.

לטענת התובע, לאחר החתימה על ההסכם הסתבר כי המצג שהציג בנו של הנתבע בפניו בדבר מחלתו הקשה של הנתבע ואי מסוגלות להמשיך לעבוד ולהסדיר את חובותיו ולכסות את השיקים שמשך, ובדבר מצבו הכלכלי של הנתבע, אשר לא נכח במעמד החתימה על ההסכם, היה מצג שוא שנעשה בחוסר תום לב משווע ובכוונת מירמה והונאה על מנת לגזול מהתובע כספים המגיעים לו כחוק בתמורה לסחורה שסיפק, כאשר בדיעבד הסתבר כי מצבו הרפואי של הנתבע לא היה ואינו כזה חמור שמונע ממנו לעבוד וכי מצבו הכלכלי אינו בכי רע כפי שהציג בנו, אלא שהוא המשיך לעבוד כרגיל ולנהל את העסק.

...

העובדה שהחנות של הנתבע לא נסגרה אינה מובילה למסקנה כי מלכתחילה נמסרו לתובע עובדות לא נכונות, ו'חוכמתו' של התובע אינה אלא 'חוכמה' לאחר מעשה.

לאור המקובץ, לא הוכח כי הנתבע הטעה את התובע או הציג בפניו מצג שווא, ולא נפלה בנסיבות טעות המצדיקה את ביטולו של ההסכם.

סוף דבר אני מורה על דחיית התביעה.