מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת סילוק יד: תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 11.2.2022 הגישה המשיבה לבית המשפט לעינייני מישפחה תביעה לסילוק יד ולפינוי של המבקש וקרוב מישפחה נוסף (אחיין של המשיבה) מהמגרש – היא התביעה העומדת ביסוד ההליך דנן.
b.16) ל[תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט](http://www.nevo.co.il/law/157751)-2018 (להלן: התקנות החדשות), מסמיכה את בית המשפט, במפורש, ליתן פסק דין, כבר בשלב זה, אם מצא שכתב ההגנה אינו מגלה הגנה כלל.
...
המבקש מצדו טען בכתב הגנתו, בין היתר, כי הגיש ערר על ההחלטה מיום 22.3.2021, ועל כן חלוקת המקרקעין טרם נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ויש לדחות את התביעה.
עוד טען המבקש כי פסק הדין בעניין פירוק השיתוף כפוף לאישור התכנית בוועדה לתכנון ולבנייה, ועל כן, לגישתו לא ניתן להיעתר לתביעה לסילוק ידו מהמגרש.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, באתי לכלל מסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענת המערער נפלה שגגה מעם כב' הרשם, באשר בסעיפים 31-34 לבקשת הביטול (אם כי לא לתצהיר שתמך בה) סקר המערער את טענותיו כנגד תביעת המשיב לסילוק יד. המערער מציין כי טען שהמשיבה היא אשר הפרה את תנאי הסכם השכירות, בכך שלא עמדה בהתחייבותה לתת לו גישה מלאה וחופשית לנכס, ולא סיפקה גדר בצידו הצפוני של הנכס ורצפת בטון.
דיון תקנה 206 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי המשיב בתובענה שהוגשה בסדר דין מקוצר יוכל להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו התובענה ("ההזמנה" בלשון התקנה).
במאמר מוסגר יצויין, כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, העתידות להכנס לתוקף, ככל הנראה בתוך מספר חודשים, ביטלו את מוסד סדר הדין המקוצר, ולא בכדי.
...
באשר למחדלי המערער בקשר עם הגשת כתב בי הדין ומועד הגשתו, אני סבור כי מדובר במחדלים דיוניים קלי משקל יחסית, שהיה ניתן לרפאם בהוצאות.
מטעמים אלה מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
סוף דבר, הערעור מתקבל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע נידרש ביום 13.8.19 הגישה המשיבה (להלן גם: "עמידר") תביעה לסילוק יד ופינוי ממקרקעין ברחוב הרצל 93 בתל אביב.
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל העירעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) כיוון שערעור הוגש בטעות במקום בקשת רשות ערעור ותקנות סד"א החדשות מאפשרות היום תיקון הטעות לפי תקנה 149(4) בשונה מהמצב המשפטי לפי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984, מצאתי לנכון להאריך המועד להגשת בקשת רשות העירעור.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולקבל הערעור לגופו מהנימוקים כדלקמן: א) כיוון שערעור הוגש בטעות במקום בקשת רשות ערעור ותקנות סד"א החדשות מאפשרות היום תיקון הטעות לפי תקנה 149(4) בשונה מהמצב המשפטי לפי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984, מצאתי לנכון להאריך המועד להגשת בקשת רשות הערעור.
דין הערעור להתקבל לגופו.
. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום עפולה נפסק כדקלמן:

משכך, מצאתי לדחות את גרסת הנתבעת 2 בהקשר זה, בפרט לנוכח העובדה שהנתבעת 2 עזבה את הדירה רק לאחר שהוגשה נגדה תביעה לפינוי ולסילוק יד. הנתבעת 2 אינה מכחישה למעשה כי לא שילמה דמי שימוש ראויים לאורך התקופה הנטענת, והטענה לפיה עשתה כן בהסתמך על המלצה בעל-פה אותה קיבלה לכאורה מנאמן לא הוכחה.
בקשה שהגיש ב"כ הנתבעת 2 להוצאת חוות-הדעת מהתיק נדחתה, וצוין בהחלטת בית-המשפט מיום 1.11.21 כי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לא היו בתוקף בשעת הגשת התביעה, וכי בהליך תדון שאלת משקלה של חוות-הדעת.
...
מכך נובעת המסקנה לפיה משק הבית המשותף של הנתבעים המשיך להתנהל בדירה עד למועד זה. למעלה מן הצורך אציין כי לא ברור מדוע הנתבעים, אשר בסופו של דבר המשיכו לקיים משק בית משותף ונותרו נשואים זה לזו כפי שהצהירו הנתבעים בדיון בפניי, בחרו לנהל הגנתם בהליך זה בנפרד, שכן המשמעות של פיצול תקופות החיוב בין שני הנתבעים הנה לכל היותר פורמלית, וממילא נושא משק הבית המשותף בנטל התשלום ביחס למלוא סכום התביעה, וזאת גם אם הייתי נכונה לקבל את טענות הנתבע 1 בדבר העדר חזקה בדירה לחלק מהתקופה.
אני קובעת אפוא כי התחשיב שצורף לתצהירי התובעת בנוגע לדמי השימוש הראויים לתקופת החזקה של הנתבעים בדירה, הנו תחשיב סביר ומידתי המשקף עלות ראויה של דמי שימוש לתקופה הנטענת, וזאת בהתחשב במכלול הראיות שבפניי.
סיכום לנוכח המפורט לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה, ומחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך 30,844 ₪ בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 4,700 ₪ (כולל מע"מ), אשר ישולמו בתוך 30 ימים מיום שיתקבל בידיהם פסק-הדין, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מאותו מועד ועד ליום התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מיוחד (תא"ח) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בג"צ 891/05 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' הרשות המוסכמת למתן רשיונות יבוא-משרד התעשיה והמסחר מיום 30.6.2005 (להלן: "בג"צ תנובה") קובע: "שעה שפוסק בית המשפט הוצאות תוך קביעת סכומן (תקנה 512) נקבע אמנם רף מינימום - שגם ממנו יכול הוא לסטות - והוא שכר הטירחה המינימאלי הקבוע בכללי לישכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי), התשל"ז-1977... כעניין שבעיקרון, וכנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה בדינו הוצאות ריאליות, כלומר ההוצאות שהוציא בפועל או שהתחייב להוציא. יחד עם זאת, זוהי נקודת מוצא בלבד. אין היא נקודת סיום, שכן על היושב בדין לבחון את שיעור ההוצאות הנטען ולבדוק אם המדובר בהוצאות סבירות, מידתיות והכרחיות לניהול ההליך בהיתחשב בכלל נסיבות העניין. שכר הטירחה וההוצאות שהוצאו בפועל הן איפוא נתון רלבאנטי במסגרת פסיקת ההוצאות אולם לא נתון בלעדי ...ההוצאות צריכות להיות פרופורציונאליות להליך עצמו ומהותו שכן בכך יש כדי למנוע הטלת עלות יתר על המפסיד להליך כמו גם עדוד ניהול הליך ראוי על ידי הזוכה (השוו Lownds v Home Office, [2002] 1 W.L.R. 2450, הלורד Woolf). פסיקת ההוצאות ושכר הטירחה מבוססת היא איפוא על הפעלת שיקול דעת אובייקטיבי בכל מקרה על פי נסיבותיו. ..... הפועל היוצא מפסיקה זו, ומהחלשת מעמדו של התעריף המינימאלי, הינה כי נקודת המוצא בפסיקת הוצאות צריך שתהא ההוצאות שהוצאו בפועל על ידי בעל הדין - שלא יצא בחיסרון כיס.." כללים נוספים נקבעו: "ניתן למצוא קווים מנחים ושיקולים שניתן לשקול, בין יתר השיקולים, במסגרת הבחינה האובייקטיבית של סבירות הוצאות המשפט הריאליות של בעל הדין שזכה, ואלו הם: ראשית, התעריף המינימאלי אינו משמש בדרך כלל כאמת מידה לקביעת הוצאות משפט. מהוה הוא רף תחתון. ... שנית, היתנהגות הצדדים להליך ובכלל זה דרך ניהול ההליך ... שלישית, הסעד המבוקש או הקף הסכום השנוי במחלוקת ... צריך שיתקיים יחס פרופורציונאלי בין הסעד שנתבקש - והסעד שנתקבל - ובין שכר הטירחה וההוצאות ... רביעית, ניתן לשקול את מורכבות התיק והזמן שהושקע בהכנתו (ראו ע"א 762/76 כץ נ' חברת מנחם אמיר בע"מ, פ"ד לב (2) 500, 502). בצדק צוין איפוא כי שכר הטירחה הוא בגין הטירחה שנטרחה ואינו בגדר פיצוי ...לבסוף, חשיבות העניין עבור בעלי הדין. ככל שמדובר בעיניין שחשיבותו האובייקטיבית עבור בעל הדין היא עליונה יותר ואף קריטית, כך טבעי הוא כי יבקש להשקיע יותר משאבים בהתדיינות והשקעה זו תהא סבירה יותר... אכן, אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים. יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. " כללים אלו קבלו משנה תוקף בפרק יח בתקנות סד"א החדשות משנת 2018 ונקבע בהן כי בפסק דין בהיעדר הגנה יפסק שכר הטירחה המינימאלי המומלץ (תקנה 154) וכי תכלית קביעתן נועדה לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך בהיתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין [151(א)].
מעיון בתעריף המינימאלי המומלץ עולה כי בתביעת פינוי פריט 3(א)(1) שכר הטירחה המינימאלי שנקבע בו בגין תביעה להחזרת חזקה, לפינוי או לסילוק יד, לגבי נכסי דלא ניידי הוא 2% מערך הנכס לפי שווי הנכס כשהוא פנוי אך לא פחות מ 5,766 ₪.
...
בסופו של דבר, טענה המבקשת, הוסכם כי המבקשת תפנה את הדירה ביום 1.2.2017 בכפוף למספר תנאים מצד המשיבה שלא פורטו.
הנני דוחה את טענת ב"כ המשיבה לפיה ניתן להסיק מתצהיר שכתבה במרץ 2022 והגישה בהוצאה לפועל, כי המבקשת ידעה על קיומו של פסק הדין.
סוף דבר הוא כי קיים ספק בדבר ההמצאה שאינו ניתן להכרעה בשל חלוף הזמן.
מכל האמור לעיל עולה כי דין פסק הדין להתבטל וזאת מכוח שיקול הדעת של בית המשפט וכך הנני מורה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו