כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת סילוק יד ודמי שימוש ראויים בין קרובי משפחה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

עסקינן בתביעה לפירוק שתוף במקרקעין, לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים.
נטען, כי יזהר פנה לבני המשפחה, לרבות התובעת, וקיבל את הסכמת כולם כי יעבור לגור בבית ובתמורה, ישלם את החובות הרובים על כנס, יפנה את הנכס מפולשים, ישפץ אותו ויתחזק אותו, וכי עשה כפי שסוכם.
...
סוף דבר 33.
אני מורה על מחיקת התביעה, בעילה של פירוק השיתוף במקרקעין.
בשים לב למכלול הנתונים, ומאחר ובסופו של יום, התביעה התקבלה בחלקה ונדחתה בחלקה, אני קובעת כי כל צד ישא בהוצאותיו.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לסילוק יד ולדמי שימוש ראויים, אשר הגישה חברת הימנותא בע"מ, נגד 27 נתבעים, ביחס למקרקעין הידועים כגוש 17494 חלקה 10, ביישוב זרזיר (להלן: "המקרקעין" או "החלקה" לפי העניין).
הנתבעים הם בני מישפחה אחת, אשר על פי הנטען, פלשו לחלקה, מתגוררים ומשתמשים בה, שלא כדין.
ראו אף ס' 2 לסיכומיהם: "הנתבעים יטענו כי בנגוד מוגמר לטענות התובעת, כי הנתבעים ולפניהם הוריהם חיו וחיים באותו מקום, באותו בית (אשר ברבות הימים שופץ והוגדל לשם מתן מענה להתרחבות המשפחה)..." אלא, שעיון בסעיף 6 לכתב התביעה שהגישו בהליך הראשון מעלה, כי הנתבעים עצמם טענו בגדריו כי על החלקה ניבנו כ-10 בתי אבן אשר הנתבעים מתגוררים בהם ועושים בהם שימוש, כטענת התובעת.
...
לנוכח כל האמור לעיל, דין התביעה, ככל שהינה נוגעת לסילוק ידם של הנתבעים מן המקרקעין - להתקבל.
סוף דבר ניתן בזאת פסק דין חלקי, המורה לנתבעים לסלק את ידם מן המקרקעין הידועים כגוש 17494 חלקה 10 ביישוב זרזיר, והחזרתם לידי התובעת כשהם פנויים מכל אדם וחפץ, בתוך 90 ימים מהיום.
אני מורה לנתבעים, ביחד ולחוד, להרוס את המבנים, המחוברים והנטועים במקרקעין, בתוך 90 ימים מהיום.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

בנוסף מבקשים המשיבים היתר לפיצול סעדים, על מנת שבהמשך יותר להם לתבוע דמי שימוש ראויים בגין הפלישה וכן לתבוע פיצוי בגין נזקיהם הממוניים והבלתי-ממוניים כתוצאה ממנה.
מכאן שהסמכות לידון בתובענה נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה בחדרה; מה גם שבפני אותו בית משפט נדונות מספר תובענות שבין בני המשפחה, ובמסגרתן קיבלו הצדדים את הצעתו של כב' השופט טל פפרני להעביר את המחלוקות לבוררות.
כן הטעימו, כי חלקם במקרקעין גדול באופן משמעותי מזה של המבקש, כאשר הם בעליהם של קרוב ל - 4,000 מ"ר ואילו הוא בעליהם של 23 מ"ר בלבד בחלקה 25, כאשר את חלקו בחלקה 24 מכר לצד שלישי.
על מנת שתביעה לסילוק יד ממקרקעין תהא ראויה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר יש להציג ראיות בכתב, המצביעות על בעלותו של התובע במקרקעין ממנו מבוקש לפנות את הנתבע (רע"א 43982-05-10 בן עזרא ואח' נ' מדינת ישראל [13.2.2011].
...
אשר על כן, נוכח הצגת נסחי הרישום המצביעים על בעלותם של המשיבים במקרקעין נשוא התביעה, הרי שהתביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, ודין טענתו של המבקש בעניין זה להידחות.
יחד עם זאת, כאשר אין חולק כי לא נערך הסכם שיתוף או הסכם חלוקה כלשהו בין השותפים, וכי מדובר בבעלות ובחזקה שבמושע, אני סבורה כי יש לאפשר למבקש לברר את טענותיו לגופן ולקיים בירור בשאלות העובדתיות הנוגעות לזכותו להחזיק בקרקע.
לאור התוצאה אליה הגעתי, כאשר חלק מטענות המבקש נדחו וחלק התקבלו, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו בגין הבקשה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

נטען כי אביו המנוח של הנתבע בנה בית גדול ממדים בכפר יאסיף ובשל יחסי הקרבה בינו לבין המנוחה עפיפה הסכים כי המנוחה עפיפה ואחותה מרים יעברו להתגורר בבית הגדול ואילו התובע ביקש ממנו להשתמש בנכס מושא המחלוקת ולאור הקרבה המשפחתית והחיסים בין התובע לבין הנתבע, הסכים הנתבע לבקשת התובע.
בית משפט השלום היה מודע לגבולות סמכותו העניינית, ולפיכך קבע הוא (בעמ' 7 לפסק הדין) שהוא מכריע בתביעת סילוק יד ודמי השמוש הראויים וכי כל קביעה מעבר לשאלות אלו היא קביעה שבגררא.
הנתבע עמד על המחלוקת עם המנוחה עפיפה, שפרצה בשנת 2012 כאשר רצה להשכיר את הבית הגדול ורכש עבור עפיפה ואחותה דירת מגורים על מנת שיגורו בה, אלא שהמנוחה עפיפה בסיוע התובע ובני משפחתו , סירבו לפנות את הבית ואף גרשו את הנתבע מן הבית הגדול (ראו לעניין זה עדותו של הנתבע בעמוד 34 שורות 17-26 לפרוטוקול) דבר שהוביל לאחר מכן להגשת תביעת פינוי שהתקבלה.
...
מסקנה: אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכם המתנה התייחס לבית בקומת הקרקע על כך ניתן ללמוד מעדותו של עו"ד מטאנס, וכן מן המש"ח (הצהרה לרשויות מיסוי מקרקעין) ממנה עולה כי הבית מורכב משתי קומות וכי מושא המתנה היא קומת הקרקע.
אני מקבל תביעת הנתבע ונותן בזאת פסק דין הצהרתי לפיו הנתבע קיבל את מלוא הזכויות בקומת הקרקע ללא יוצא מן הכלל (כולל שטח האדמה שמסביב לקומת הקרקע) עפ"י הסכם המתנה וכי זכויות אלה תרשמנה בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבע ועל שמו בלבד.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ .
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר.
בתביעה הנדונה, מדובר בתביעה לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש, שהגישה רשות מקרקעי ישראל נגד נתבעים כי נטען שפלשו למקרקעי ציבור ועשו שימוש מנוגד לייעוד הקרקע.
בנסיבות אלה, הפרדה של הדיון בין שני הסכסוכים איננה ראויה.
אכן, בבחינת זהות בני המשפחה לפי חוק בית המשפט לעינייני מישפחה, נכלל גם בן זוג בעבר, אולם לצורך בחינת הדומינאנטיות של הסיכסוך המשפחתי למחלוקת האזרחית, נראה כי הדבר מצמצם במידה רבה את העילה ה"משפחתית".
...
נוכח כל האמור לעיל, מצאתי כי בית משפט זה מוסמך לדון גם בהודעה לצד שלישי.
סיכומו של דבר כאמור לעיל, סילוק על הסף מחמת העדר עילה אינו דבר שבשגרה.
בענייננו, כאשר נוסף לשיקולים שפורטו לעיל גם רכיב השיהוי המשמעותי, ודאי שאין להעתר לבקשה, ודין הבקשה לסילוק ההודעה לצד ג' על הסף, להידחות.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו