מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת סבל בגין פריצות דיסק כתוצאה מתנאי עבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

להלן נביא את הדברים כפי שהובעו בפסק הדין מיום 28.10.12 - "יש לומר שאין חולק כי התובע במסגרת עבודתו אכן ביצע עבודה פיזית קשה, אשר יתכן ועלולה הייתה לגרום לליקוי ממנו סובל בגבו. אולם, עצם העובדה כי סוג עבודתו של התובע התאפיינה במטלות קשות אלו או אחרות אין בה כשלעצמה כדי ללמד בהכרח כי הליקוי ממנו הוא סובל לטענתו, הנו תוצאה של תנאי העבודה. בהתאם להלכה הפסוקה, התשובה לשאלה המשפטית בדבר הקשר הסיבתי בין הפגימה לבין הפגיעה הנטענת, מחייבת את בית הדין, החסר ידע רפואי, למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר ישמש כ"זרועו הארוכה" לעניינים שברפואה.
להלן השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו עליהן – בחוות דעתך המשלימה שניתנה בדרך של מתן מענה לשאלת ההבהרה שהופנתה אליך, ציינת כי "בסוף שנת 2006, עבר בירור ולא נמנצאו דברים חריגים...בשנת 2009, אז עבר התובע בירור קליני והדמיתי, ללא בעיות חריגות...החל מתאריך 27.02.11, גם הפעם, כאבי גב תחתון לא נלוו בבעיות חריגות". הנך מופנה לרישום הרפואי מיום 06.12.09 שבו נרשם: "מעקב אחרי כאבי גב תחתון, עבר בדיקת CT ע"ש מותני, הודגם בקע דיסק L4-5 עם לחץ על השק, במיפוי עצמות הודגמה קליטה בחוליות L1-2", וראה גם הרישום הרפואי מיום 15.12.09, שבו נרשם: "מעקב אחרי כאבי גב תחתון, מציין על החמרת מצב, הכאבים התגברו, כמו כן מתלונן על רדימות ברגליים...". ברשום הרפואי מיום 02.03.10 נרשם: "מעקב אחרי כאבי גב תחתון על רקע L4-5 HNP עדיין סובל מכאבי גב תחתון, ללא תגובה לטפול, ללא שינוי במצב נורולוגי", וברישום הרפואי מיום 16.03.10 נרשם: "החולה מטופל אצלי עקב פריצת דיסק מותני L4-5 עם סציאטיקה...". אנא הבהר - הכיצד מתיישבת קביעתך הנ"ל, ולפיה בשנת 2009 ובשנת 2011 לא אובחנו אצל התובע בעיות חריגות בגב, עם האבחנות שברישומים הרפואיים האמורים? אנא נמק.
להלן שאלות ההבהרה שהופנו למומחה – האם לדעתך, מעבר לתלונותיו של התובע על כאבי גב בשנת 2006, הרי שעד למועד גילוי האבחנה ("בקע דיסק בגובה L4-5"), התובע לא סבל מליקוי כלשהוא בגב? אם כן, ובהיתחשב בתנאי עבודתו של התובע, לרבות קביעתך לפיה "אין בתעוד הרפואי שהוצג בפני, תעוד על כאבי גב תחתון לאורך השנים", האם יתכן לומר כי תנאי העבודה גרמו להחמרה במצבו הרפואי של התובע? אנא נמק את תשובתך.
לחלופין, ביקש ב"כ תובע למנות מומחה רפואי רביעי נוסף אשר מתמחה בתחום עמוד השדרה, וזאת לטענתו בהיתחשב בכך שדר' לאנה הנו מומחה לכף יד. ב"כ התובע סיכם לבסוף את טענותיו, ולאמור – "התובע יטען כי הוא מודע לעובדה שכבר מונו בתיק שלושה מומחים, אך יחד עם זאת, בחוו"ד של המומחה הראשון נפלו אנספור טעויות שהצדיקו פסילתו, המומחה השני לא הבין את מטרת המינוי, ואילו המומחה השלישי אינו מומחה בתחום ע"ש ואף קבע קביעות שאינן מתיישבות עם האסכולה הרפואית אשר העלו שני המומחים הקודמים". דיון והכרעה - המחלוקת שנותר להכריע בה בתביעה שבפנינו, נוגעת לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בעמוד שידרה מותני לבין תנאי עבודתו כהגדרתן לעיל.
...
לדעתו, התובע סבל מגבו עוד בטרם עבד כמלקט סחורה ברשת הריבוע הכחול, תוך שהדגיש כי "גם אם הייתה השפעה כלשהי של עבודתו התובע על התהליך היא הייתה שולית ביותר". קביעותיו של המומחה, מנומקות כדבעי, מקיפות וענייניות, ולא ראינו כל סתירה בדבריו ובקביעותיו, ולא שוכנענו כי המומחה, כטענת ב"כ התובע, חרג מהבסיס העובדתי שהונח לפניו.
כמו כן, לא מצאנו ממש בטענת ב"כ התובע, לפיה חוות דעת המומחה מבוססת על פרשנות תיאורטיות.
כמו כן, לא מצאנו כל ממש בטענת ב"כ התובע, לפיה נטען כי "עצם העובדה שהממצאים בגב הופיעו במהלך העבודה – מלמדת על הקש"ס בין מצבו בגב לבין תנאי עבודתו". שכן, עצם העובדה כי התובע ביצע עבודה מאומצת ו/או שמחלה מסוימת בגופו הופיעה במהלך ביצוע העבודה אינה בהכרח מלמדת כי אותה מחלה או ליקוי, הינם תוצאה של תנאי העבודה.
טענות ב"כ התובע בהקשר זה הינן טענות רפואיות –מקצועיות, ולא שוכנענו כי יש לקבל את גישתו ולהעדיפה על פני מסקנותיהם של המומחים שמונו מטעם בית הדין.
סיכומו של דבר - סבורים אנו שקריאת שלושת חוות הדעת של המומחים כמכלול, מעידות על כך שהנם סבורים שהתובע סובל מבקע דיסק בגובה L4-L5 שאינו מתאים לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

אנא הבהר משמעות ממצא זה, לאור קביעתך כי לא ארעה לתובע "פריצת דיסק". האם יכול להיות שבקע דיסק שאובחן בצוארו של התובע נוצר כתוצאה מתנאי עבודתו? אנא הבהר את עמדתך.
ביום 2/11/15 נימסרה תשובת המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והיא כדלקמן: "8. לסיכום סובל מכאבים, ירידה חלקית בתחושה (סובייקטיבי) ללא ממצא ברור בהדמיה. במידה והיתה פריצת דיסק ברורה אזי ניתן להגיד שיש קשר סיבתי בין הרמת משאות לפריצת הדיסק, מכיוון שאינני מוצא עדות ברורה לבעיה צוארית פרט לתלונות החולה אז לא נראה לי שיש קשר בין העבודה לבין תלונותיו של החולה.
הכרעה קביעת קיומו של קשר סיבתי בין הארוע בעבודתו של תובע לפגיעה ממנה הוא סובל הינה קביעה משפטית המושתתת על חומר הראיות.
...
לפי התיק הרפואי מתלונן על כאבי צוואר והקרנות ליד ב- CT עמ"ש צווארי – לא נצפה ממצא ב- MRI עמ"ש צווארי – בקע מרכזי C4-5 עם לחץ מינימלי על השק הדורלי ב- EMG – בספק פגיעה קלה ב C4- - C5 משמאל ללא עדות לCTS לסיכום סובל מכאבים, ירידה חלקית בתחושה (סובייקטיבי) ללא ממצא ברור בהדמיה.
ביום 2/11/15 נמסרה תשובת המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה שהופנו אליו והיא כדלקמן: "8. לסיכום סובל מכאבים, ירידה חלקית בתחושה (סובייקטיבי) ללא ממצא ברור בהדמיה. במידה והיתה פריצת דיסק ברורה אזי ניתן להגיד שיש קשר סיבתי בין הרמת משאות לפריצת הדיסק, מכיוון שאינני מוצא עדות ברורה לבעיה צווארית פרט לתלונות החולה אז לא נראה לי שיש קשר בין העבודה לבין תלונותיו של החולה.
על רקע האמור, ניתן לטעמינו להסתפק בנסיונו המקצועי של המומחה וביכולתו להעריך את עצמת הפגימה בגב, ואת הקשר בינה לבין הפעילות של התובע בעבודתו.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה ממנה סובל הוא בגבו , כתאונת עבודה על פי תורת המקרוטראומה, לאור תנאי עבודתו.
ביום 25.5.18 ניתנה חוות דעת המומחה במסגרתה נקבעו הדברים הבאים: "א. התובע סבל מכאבי גב תחתון. בבדיקת MRI נראה בלט בדיסק L5S1 ושנויים ניוונים ניכרים עם הצרות מוצא השורשים. (בדיקת CT ציינה פריצת דיסק זה).
לאור תשובות המומחה לשאלות ההבהרה במידה והמערער מבצע מעל ל- 50 הרמות כל יום, במשקל הנע בין 20-25 ק"ג תרומת הנזקים כתוצאה מתנאי העבודה עולה על 20% על כן, יש לקבוע כי מדובר בתאונת עבודה ולהורות על קבלת התביעה.
...
משחוות דעת המומחה ברורה ומנומקת על פיה השפעת תנאי העבודה פחותה מ 20% , התוצאה היא דין התביעה להידחות תוך אימוץ קביעות המומחה בחוות דעתו.
דיון והכרעה: לאחר עיון במסמכי התיק, בעדויות ובראיות אשר נפרשו לפניי, לרבות החלטת המינוי וחוות דעת המומחה לא מצאתי מקום לקבל את טיעוני התובע ובהתאם לכך דין התביעה להידחות, להלן יפורטו נימוקיי.
ניתוח נסיבות מקרה זה כעולה מתצהיר התובע עדותו והעובדות המוסכמות אשר הועברו אל המומחה , מוביל למסקנה לפיה בהתאם לתשתית העובדתית אשר הועברה אל המומחה , יש לאמץ את חוות דעת המומחה ממנה עולה מפורשות כי תרומת הנזקים שנגרמו בעבודה הינה פחותה מ 20% יחסית להשפעת גורמים אחרים.
בהתאם לכך, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תביעת התובע להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה, כמשמעותה לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), על פי תורת המקרוטראומה נדחתה.
ידוע כי פריצות דיסק יכולות להגרם כתוצאה מבעיות גנטיות, שינויים נווניים ועוד ולאו דוקא בגין עבודה/מקרוטראומה.
ביום 22.7.21 הועברו למומחה שאלות הבהרה וביום 15.8.21 ניתנו תשובותיו כדלקמן: האם הנך מסכים כי אצל אדם בעל גורמי הסיכון מהם סובל התובע והעובד בתנאי עבודתו כמפורט בהחלטת ביה"ד, סביר כי יופיעו הליקויים מהם סובל התובע במועד מוקדם יותר לעומת אדם בעל גורמי סיכון זהים שאינו עובד בתנאי עבודת התובע? ככל שתשובתך לשאלה הקודמת הנה בחיוב וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקויו של התובע, הינך מתבקש להשיב האם לעבודת התובע השפעה משמעותית, בשיעור של 20% לפחות, על ליקויו, זאת ביחס לגורמים אחרים.
בכל מקרה לטענת המומחה, מאחר והתובע סבל מפריצת דיסק בגיל 19 ו-CT הדגים פריצת דיסק בגובה L4-L5, הרי שהדבר מחשיד בעיה קונסטיטוציונאלית, ומאזן ההשפעות מסיט את מרכז הכובד מסביבת העבודה למרכיב הגנטי בצורה ברורה, וניתן לקבוע כי השפעת העבודה אצל התובע פחותה מ- 20%.
...
לאחר שבחנתי את חוות הדעת לרבות התשובה לשאלת ההבהרה, דין התביעה להידחות.
טענות התובע כי מדובר במחלת מקצוע דינן להידחות ולו מן הטעם שהתובע לא טען וממילא לא הוכיח כי מחלתו מופיעה ברשימת מחלות המקצוע שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954 וכי הוא עובד בעבודה, מקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצדה.
משכך, דין התביעה להידחות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני בית הדין תביעת התובע להכיר בפגימות והליקויים מהם הוא סובל ככאלה שנוצרו מתנאי עבודתו כנהג הסעות וככאלה המקימים תשתית עובדתית בעילת מקרוטראומה.
לפי תיקו הרפואי, ניתן להבין שהתובע סובל מכאבי צואר בגין פריצות דיסקים עם לחץ על חוט השידרה ושינויים נווניים בנכויות.
תוצאת שינויים אלו בסופו של דבר היא פגיעה בקומפלקס התלת-מפרקי (THREE JOINT COMPLEX) עם פגיעה במפרקי החוליות, בלט או פריצת דיסק, הצרות המרווח הדיסקאלי, הסתיידות של הדיסק והליגמנט האחורי הארוך הposterior longitudinal… ).
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
כאמור לעיל לא מצאנו כל הצדקה משפטית או עובדתית לסטות מחוות הדעת אותה בחנו היטב.
הנתבע ישלם שכר טרחת ב"כ התובע בסך 4,500 ₪ תוך 30 יום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו