מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נפגעת איבה לפיצוי בגין הוצאות רפואיות והטבות

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בעניינינו כלל לא מדובר בתביעה לפיצויים בגין "נזק שניגרם על ידי צד שלישי", כתוצאה מהפרת "חובת רגולציה", או "סמכות פקוח והסדרה", שבה חבה הרשות, אלא בנזק שניגרם לחברי הקבוצה על-ידי הרשות עצמה, לכאורה כתוצאה מהתנהלותה הלקויה של הרשות, שהמשיכה להחזיק שלא כדין כספים שגבתה ואותם היתה צריכה להעביר למבוטחים הזכאים.
יוער כי בעיניין צורף הנ"ל התובענה הייצוגית נמחקה לאחר שהמל"ל "השיב לזכאים, נפגעי פעולות האיבה, את ההטבה המגיעה להם בגין דמי ביטוח בריאות, שבגינה הוגשה התובענה, וזאת לתקופה רטרואקטיבית של 7 שנים" (חרף טענה דומה לזו שהעלה המל"ל בפנינו, לפיה לא מדובר כלל בתביעת השבה לפי פרט 11 לתוספת השנייה, שבעטיה ביקש לדחות את התובענה על הסף), והכל תוך פסיקת גמול לתובעת (בסך 50,000 ש"ח) ושכר-טירחה לבא-כוח המייצג (בסך 292,500 ש"ח כולל מע"מ).
(עיינו בהקשר זה גם בדברי פרופ' קלמנט, במאמריו: "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (תשע"א): "... יש מקרים שבהם הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית הביאה לשינוי בהתנהגותו של הנתבע ואף גרמה לו לפצות את מי שניפגע ממעשיו או מחדליו נשוא הבקשה. במקרים כאלה אין בדרך כלל הצדקה לאישור תובענה ייצוגית, אלא אם יש צורך בקביעת מעשה פסוק בנידון. דוקא משום כך יש לתגמל את התובע המייצג ואת עורך הדין, שבהגשת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית הביאו את הנתבע לשנות את היתנהגותו ולפצות עבור הנזקים שגרם. כאשר הבקשה הביאה לשינוי בהתנהגות הנתבע ולפצוי הנפגעים, התובע ועורך הדין זכאים לגמול ושכר טירחה עבור זמנם, הוצאותיהם והיוזמה לפעולה כנגד הנתבע. אלה צריכים להיות משולמים להם לפי הקריטריונים הקבועים בסעיפים 22 ו-23 לחוק, בהקש מההסדר הקבוע בסעיף 9 לחוק, כשרשות של המדינה חדלה מגבייה אסורה בעקבות הגשתה של בקשה לאישור תובענה ייצוגית" (שם, בעמ' 88)).
...
לאור האמור, הנני דוחה את הבקשה למחיקה או לסילוק על הסף של הבקשה לאישור תובענה יצוגית" (ת"צ (מינהליים ת"א) 31733-01-10, מיום 15.07.2010.
סוף דבר, התוצאה היא שההליכים בין הצדדים בעניין התובענה הייצוגית הסתיימו, וכך או כך – אין מקום לפסוק גמול למשיבה ושכר טרחה לעורך דין כבתובענה ייצוגית.
בד בבד, סבורני כי נוכח תרומת המשיבה לשיפור המצב במכלול, לרבות התשלומים ששילם המוסד לביטוח לאומי, ותוך ראייה רחבה של ההליך כולו שכן מוסכם כי ראוי ששיקול זה ייעשה בידי בית משפט זה ולא בית משפט קמא – הייתי מחייב את המוסד לביטוח לאומי לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורכי דינה של ההסתדרות בסך של 75,000 ש"ח. הוחלט כאמור בחוות דעתם של השופטים: נ' הנדל ו-י' עמית, כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיאה (בדימ') ח' מלצר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת הרשות הפלסטינאית (להלן: הנתבעת) להורות למשרד ראש הממשלה להמציא לה תעודת עובד ציבור אליה יצורפו מלוא תיקיו של התובע במשרד ראש הממשלה (שירות הבטחון הכללי, להלן: השב"כ) לרבות תעוד כללי, הערכות, מיסמכי פניות ותביעות, תעוד רפואי, מימצאי בדיקות רפואיות, חוות דעת רפואיות שעמדו בפני השב"כ פרוטוקולים של וועדות רפואיות, או כל וועדה אחרת, תיכתובת, תעוד ורישומים אודות פעולותיו ועיסוקיו בשב"כ או מטעם השב"כ ופירוט תשלומים וטובות הנאה ששולמו או נתנו לתובע.
הרקע לבקשה התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בעת שנכלא שלא כדין ועונה על ידי הנתבעת לאחר ששיתף פעולה עם ישראל וסייע בסיכול פעולות טירור.
הנתבעת טוענת כי על מנת לברר את שאלת החבות יש לקבל מידע אודות עיסוקיו ופעולותיו של התובע כמשתף פעולה עם ישראל וכן שעל מנת לאמוד את נזקיו, יש לקבל מידע אודות ההטבות והסכומים ששולמו לתובע מאת השב"כ כדי לנכות מסכום הנזק את ההטבות ששולמו לתובע מאת השב"כ. השב"כ טוען כי מדובר במידע שחל עליו חיסיון מוחלט, אין לגלותו ולבית המשפט אין שיקול דעת באם להתיר את גילויו.
בגילוי סוג התקבולים כגון, שכר דירה או הוצאות רפואיות, אין כדי לחשוף שיטות פעולה של השב"כ או את אופיים של המגוייסים, ומנגד יש בכך כדי לסייע בחקר האמת.
אולם כפי שצויין לעיל, בעוד שהקריטריונים עשויים לחשוף את זהות משתפי הפעולה, את שיטות הגיוס ואופי המגוייסים, סוגי התקבולים לעומת זאת, אינם חושפים מידע העשוי לפגוע בפעולת השב"כ. ראיה לכך ניתן למצוא בעיניין פלונים עצמו, שבו פירט בית המשפט העליון את הסיוע שמעניק השב"כ למשתפי פעולה כגון: שכר דירה, מימון לימודים, שפוץ דירה, לווי ויעוץ בתחומים שונים, מימון לימודי עברית ומתן תמיכה נפשית.
...
לכן אני סבורה כי אין צורך במידע המבוקש על ידי הנתבעת על מנת להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לשאלת החבות.
סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כך שעל השב"כ לגלות את סוגי התקבולים הוא מעניק למשתפי פעולה עם ישראל.
הבקשה לגילוי מידע נוסף - נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2021 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובע נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתו, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעת להוכיח הן את עובדות הארוע, הן את הנזק שניגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו ארוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.
התובעת ובעלה חתמו, בין היתר על "טופס רישום וגילוי נאות הסדרת תשלום ותנאים כללים", ובו נרשם כך: "דמי ביטול לשיט: דמי ביטול יחולו על הלקוח בכל מקרה של ביטול יזום על ידו ו/או נבמצרות של הלקוח לצאת לשייט מכל סיבה שהיא, דמי הביטול חלים גם על התוספת וההטבות שנרכשו בעת הרישום או לאחריו:
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן – "חוק החוזים תרופות"), שכותרתו: פטור בשל אונס או סיכול החוזה, קובע כך: היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ושלא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.
במקרים האמורים בסעיף קטן (א) רשאי בית המשפט, בין אם בוטל החוזה ובין אם לאו, לחייב כל צד להשיב לצד השני מה שקבל על פי החוזה או, על פי בחירה כאמור בסעיף 9, לשלם לו את שוויו, ולחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב בהן באופן סביר לשם קיום החוזה, והכל אם נראה לבית המשפט צודק לעשות כן בנסיבות הענין ובמידה שנראה לו".
בעניינינו, יש לציין, כי בטופס שכותרתו "טופס רישום וגילוי נאות, הסדרת תשלום ותנאים כלליים" (להלן: "טופס רישום וגילוי נאות") עליו חתמה התובעת ו/או בעלה צויין, בסעיף לג' כך: "מסלולי השיט עלולים להיקלע למזג אויר משתנה, טרופי, גשמים, רוחות חזקות, ים סוער ואף הוריקן. חברת השיט ואף חברתנו אינן יכולות ליטול אחריות כלשהיא למזג אוויר ו/או שינוי במסלול או שירותים אחרים כלשהם שלא ניתנים לאספקה כתוצאה מנסיבות אלו ("כוח עליון": כל ארוע שהספק הרלוואנטי לא יכול לצפות או להמנע גם לאחר נקיטה באמצעי זהירות סבירים, כולל: מילחמה, טירור, או איום בו, מהומות, מרי אזרחי, שביתה, אסון טבע או גרעיני, סכוני בריאות או מגפות ונסיבות שמחוץ לשליטתו)".
...
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות (על נספחיהם) ושמעתי את הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי.
בת"ק 67385-02-20 טננבאום ואח' נגד קרוז תור בע"מ, דן בית המשפט בשאלה דומה – ביטול חבילת שייט לאנשים מבוגרים על רקע פרוץ מגפת הקורונה, וכך קבע כבוד השופט גיא הימן בסעיף 7: "סבורני כי יש מקום לקבוע כי, עבור אנשים מבוגרים המצויים במה שלמדנו לכנות "קבוצת-סיכון", עשה המשבר הזה התקשרות כמו זו המתוארת לעיל – בלתי אפשרית.
אחר כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעת 30% מן הסכום ששולם לה, 5,078 דולר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע יליד 1971, הגיש תביעה מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: "החוק") בשל שלוש תאונות דרכים בהן נפגע לטענתו ואשר הותירו בו נזקים.
הוצאות רפואיות התובע עותר לפצוי בגין הוצאות רפואיות שמעבר להישתתפות של קופת החולים וכן להוצאות בגין טיפולים נפשיים.
אין בידי לקבל את הטענה כי לתובע מגיע פיצוי בגין אובדן תשלום השמוש ברכב על ידי החברה לאחר פיטוריו שכן הטבה זו הובאה בחשבון במסגרת שיעור השכר שנלקח בחשבון.
...
דין טענת הנתבעת 2 להידחות והיה מקום לחייבה בהוצאות נוספות בשל העלאת טענה שאין בה ממש.
לאחר מכן ובמיוחד לאחר ההחמרה במצבו מקובלת עלי הטענה כי בשל מצבו הנפשי הוא מסוגל לסייע פחות בניהול הבית.
ניכויים בכל הנוגע לעבר אין לנכות דמי פגיעה ככל ששולמו שכן לא הבאתי בחשבון פיצוי לתקופה זו. באשר ליתרת התקופה שמ – 1.1.13 אין בידי לקבל כי יש לבצע ניכוי רעיוני.
סוף דבר ראיתי לקבל את תביעת התובע בגין כל אחת מן התאונות.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

יצוין כי בהודעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביום 10.5.2015, הודיעו התובעים כי אין בכוונתם להגיש חוות דעת רפואיות בדבר נזקיהם בגין הפיגוע, שכן תביעתם נסבה על פיצויים בגין נזק לא ממוני (כאב וסבל) ועל פיצויים עונשיים בלבד.
בהתאם, חוק מישפחות חיילים מעניק לבני משפחתו של חייל אשר נספה במערכה תגמולים חודשיים; מימון לצרכים מיוחדים; הטבות לשם סיוע בשיקום תעסוקתי, בטיפולים רפואיים ונפשיים, ובאירועים כגון לידה, נישואין והגעה לגיל מצוות; מלווים ומענקים הנוגעים להוצאות ניידות, טלפון ולימודים; הטבות הנוגעות להנצחת הנספה; קצובת הבראה ונופש; סיוע בפיתרון מצוקות וכיסוי חובות; ועוד כיוצא באלה.
חלף זאת, נראה כי תקנה 3א לתקנות האגרות נועדה להקל על נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם בהגשת תביעות לפיצויים עונשיים, וזאת כאשר "בזמן אמת" היו תביעות מעין אלה תלויות ועומדות בפני בתי המשפט (וראו: פרוטוקול ישיבה מס' 527 של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת ה-18, 3-2 (10.1.2012)).
...
סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור על החלטת החבות, לקבל את הערעור בחלקו, וכן לקבל באופן חלקי את הערעור שכנגד – הכול כפי שבואר לעיל.
מסקנה זו כשלעצמה אינה פשוטה כלל.
במקרה דנן, אני נכון להצטרף למסקנה של חברתי כי לנוכח הממצאים שבעובדה שנקבעו על ידי בית המשפט קמא באשר לתרומתה של הרשות לביצוע הפיגוע, יש מקום להטיל עליה חבות "ביחד ולחוד". השופטת ע' ברון: אני מסכימה עם פסק דינה של חברתי השופטת י' וילנר ולהערותיו של חברי השופט י' עמית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו