תביעת נכות מעבודה לאחר דחיית קביעת דרגת נכות

ברם רק בשנת 2017 פנה בתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולאחר שההליך בביהמ"ש בירושלים נמחק.

הואיל ותביעתו נדחתה ע"י המלל נטען כי יש לנכות ניכוי רעיוני רק בהקשר לתקופה שבה נקבעה נכות זמנית.

...

באשר למצבו האורטופדי של התובע עומדת בעינה הקביעה הרפואית של מומחה בית המשפט ,ומקובלת עלי טענת הנתבעת שאין מקום להסתמך על קביעות מומחה תעסוקתי החורגות מכך , מה גם שלא הופנתה שאלה מתאימה למומחה בית המשפט לרבות בעניין הקשר הסיבתי בין המגבלות שתוארו לתאונה.

לסיכום לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום לידי ב"כ סך של 57,670 ₪ בצירוף הוצאות בגין אגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 8772 ₪.

ביום 15.8.16 הגישה התובעת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה (נספח ד' לכתב ההגנה) וביקשה לקבוע דרגת נכות בגין PTSD, פיברומיאלגיה, פגיעה בע"ש צוארי וטינטון.

ביום 15.2.17 נשלח מכתב לתובעת והעתק לב"כ (עו"ד מרקמן) בו נדחתה קביעת דרגת נכותה כיוון שלא התייצבה פעמיים לועדה הרפואית ולא שילמה את הקנס שהוטל עליה (נספח ח' לכתב ההגנה).

הכרעה לאחר ששמענו את עדות אבי התובעת, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להיתקבל.

...

ראשית נציין כי לא מצאנו פגם כי אביה של התובעת העיד בתיק.

במכלול הראיות ובשל החשיבות שלא לגרום לתובעת לעוול, אנו קובעים כי דין התביעה להתקבל.

הנתבע ישלם לתובעת 2,000 ₪ שכ"ט עו"ד והוצאות משפט 200 ₪.

ביום 31/1/21 ניתנה החלטת כב' השופטת טרכטינגוט לפיה התיק יועבר להוכחות לפי הפלוגתא – האם בדין נדחה תשלום המשולם בגין קצבת נכות שנקבעה לתובעת בחודש 3/19 בגין פגיעה בעבודה משנת 2004.

התובעת ניהלה הליכים בבית הדין בגין ארועים חריגים בעבודה ממאי ויולי 2004 ולאחר שהתביעות נדחו, הגישה ערעור לבית הדין הארצי ושם בית הדין המליץ למנות מומחה בגין אירוע חריג מיום 25/4/04.

התובעת הגישה תביעה לקביעת דרגת נכות, ביום 30/6/18.

...

לאור האמור התביעה מתקבלת.

" לשלמות התמונה נצטט להלן את הוראת תקנה 8(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – התקנות), שהיא הרלוואנטית לענייננו: "לא שילם הנפגע את סכום ההוצאות שנידרש ממנו כאמור בתקנות משנה (ב) או (ג) או לא מילא אחרי הוראות הוועדה שניתנו לענין קביעת דרגת הנכות כאמור בתקנה 3 בתוך 45 ימים מיום שנידרש לעשות כן, תדחה בקשתו לקביעת דרגת נכות; הנפגע רשאי להגיש בקשה חדשה אם נתן טעם סביר לכך ולאחר ששילם את סכום ההוצאות או מילא אחר הוראות הוועדה, לפי הענין." ביום 26.12.12 הודיע המוסד למערערת, בעקבות פניית האחרונה מיום 4.10.12, כי מאחר ותביעתה נדחתה "עליך להגיש תביעה חדשה". ביום 1.2.16 הגישה המערערת למוסד תביעה נוספת לקיצבת נכות מעבודה.

...

] סעיף 104(א) לחוק קובע כי "נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי סימן ד' והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי סימן זה ונמצא נכה מעבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי סימן זה". בסעיף 104(ג) לחוק נקבע כי מענק ישולם למי שנכותו היציבה "פחותה מ- 20% אך אינה פחותה מ- 9%". שיעור המענק נקבע בסעיף 107(א) לחוק והוא סכום "המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש". מוסיף הסעיף וקובע כי: "הוגשה תביעה לגמלה לפי סימן זה לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור בסעיף 296(ב), ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה." ביחס לסעיף זה נקבע בעניין מיצרי כי: "על יסוד כל האמור לעיל אנו קובעים כי על פי הלכת גור, שאושרה בהלכת שקד, פרק זמן בן 12 חודשים שבין מועד ההכרה בפגיעה בעבודה לבין מועד הגשת התביעה לגמלה, דהיינו תביעה לקביעת דרגת נכות ולגמלה או למענק על פי דרגת הנכות, אינו מובא בחשבון במניין תקופת השיהוי על פי סעיף 296(ב) לחוק, הן לעניין תשלום גמלת נכות חודשית והן לעניין תשלום מענק על פי סעיף 107 לחוק. ככל שהתביעה לגמלה הוגשה לאחר תקופה ארוכה יותר מ- 12 חודשים ממועד ההכרה, במניין תקופת השיהוי יובא רק פרק הזמן שמעל 12 חודשים." לפי קביעת הוועדה, הנכות של המערערת בגין הפיברומיאלגיה החלה ביום 13.6.2010 (תום תקופת אי הכושר האפשרית).

לאמור נוסיף שגם לא מצאנו ממש בטענה הנוגעת לפער הזמן שבין תחילת הנכות שנקבעה לבין הקישור החלקי לפטירת קרובי המשפחה.

סוף דבר – הערעור נדחה.

ההליך וטענות הצדדים המערער הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, לאחר שהמשיב הכיר בארוע מיום 1.1.2018 כתאונת עבודה.

לאחר ששמעה את המערער סיכמה הוועדה כך: " מאחר והתובע העלה טענות על כך שהוועדה עשתה פשע לדברי והחל בחקירת הוועדה כגון שאלות מתי יצאתם לפנסיה.. ולמרות הבקשות לא העלה שום טיעון רפואי ולא הסכים להציג כל מיסמך רפואי שהעלה בפני בית הדין וזאת למרות שהתבקש מספר פעמים להציג מסמכים אלה, אי שת"פ בוועדה ואי המצאת מסמכים כפי שבית הדין הורה, הוועדה דוחה את הערר". משכך, דחתה הוועדה את העירעור על דרגת הנכות.

...

אשר לטענות המערער לעניין הרכב הועדה, מטעים המשיב כי בסופו של דבר לא הוחלף חבר ועדה, שכן כאשר מדובר בועדה חוזרת, מחוייבים להיות אותם חברים במסגרת הוועדה.

סוף דבר – עניינו של המערער יוחזר לועדה בהרכב חדש.