מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת ניצול שואה נגד קיבוץ בגין ניכוי רנטה מגרמניה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

נטען, כי התובע ניצול שואה.
תביעה לתשלום פיצויים מגרמניה בסך 10,000 מרק גרמני ששולמו לנתבעת ב-1969 על ידי ממשלת גרמניה באמצעות הקרן לפיצויים בתנועה הקיבוצית המאוחדת כפיצויים עבור אחות התובע 1 שנרצחה בשואה (המכונה על ידי התובע "סעיף 6; תביעה בסך 767,071 ₪): הנתבעת טוענת בענין תשלום נטען זה משנת 1969 להתיישנות; לגוף הענין טוענת הנתבעת, בין היתר, כי בתקופה הרלוואנטית הקבוץ היה עדיין קבוץ שיתופי, ועל כן תשלום כזה ממילא לא היה יכול להיתקבל על ידי התובע אלא רק על ידי הקבוץ (סעיפים 92-95 לכתב ההגנה). התובע היתייחס ל"סעיף 6" זה בתשובתו, אך אין בפיו כל תשובה לענין מעמד הקבוץ במועדים הרלוואנטיים כקיבוץ שיתופי או טענת הנתבעת בענין משמעותו של מעמד זה באותה תקופה.
ב"סעיף 1" לתביעה טוען התובע כי הנתבעת נמנעת מלשלם לו גמלה פנסיונית לפי תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקבוץ מתחדש), התשס"ו-2005, תוך שהיא מקזזת שלא כדין רנטה שמקבל התובע מגרמניה. לטענת הנתבעת "רנטה" זו היא בעלת אופי פנסיוני ולכן מותרת לנכוי; התובע טוען כי ברוב הקיבוצים לא מנכים רנטה כזו; ולא ניתן לומר בשלב זה כי מדובר בעילה חסרת סכויים.
...
בית הדין האזורי לעבודה קיים ישיבה, הגיע למסקנה כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה והעביר אותה לבית משפט השלום.
תוצאת הבקשה היא כי הבקשה נדחית.
התובע ישלם את המחצית הראשונה של האגרה תוך 14 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2016 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

תביעה זו, של חבר קבוץ בן כ-90, ניצול שואה, נגד קיבוצו, החלה כתביעה שלו ושל אישתו, שבנתיים הלכה לעולמה, בבית דין לעבודה ונתבעה בה שורה של עילות לסעדים כספיים.
התיק עבר לבית משפט זה, ועל-פי כתב התביעה המתוקן (הנוסף) מיום 1.11.2015 (להלן: כתב התביעה המתוקן), התביעה מצטמצמת לטענה אחת והיא: שהקיבוץ ניכה ומנכה, מ"חלף-הפנסיה" של התובע על-פי "מודל התחדשות [רשות בטחון] – קבוץ כפר הנשיא – אפריל 2004" (נספח א' לתצהירים מטעם הקבוץ), רנטה שהוא מקבל מגרמניה.
התובע טען כי "מחלקת הפיצויים בתנועה הקיבוצית המאוחדת ניצלה את האמנה בין גרמניה לישראל שנחתמה בדצמבר 1973 לרכוש פנסיה מוגדלת לתובע.... ממשלת גרמניה משלמת רנטה חודשית מיום אישור זכאות התובע כניצול שואה והבקשה מיועדת להגדיל את הסכום החודשי באמצעות השמוש באמנה משנת 1973.... []כספים התקבלו מגרמניה בשמו של התובע טרם תשלום להגדלת הרנטה" (פס' 23-28 לכתב התביעה המתוקן).
...
אין ללמוד מהטבלה שעוד לפני ענין רכישת הפנסיה מהביטוח הסוציאלי הגרמני התובע נהג לקבל רנטה בסך 717 מ"ג, שכן, כאמור, על פי המכתב שהתובע הגיש, לאחר התשלום הרטרואקטיבי לשם רכישת הפנסיה – ולא לפניו – הוא יקבל תשלום בסך 717 מ"ג. הנתונים בטבלה – מחזקים את המסקנה שהרנטה המתוארת במסמך זה היא הרנטה מהביטוח הסוציאלי הגרמני.
התביעה נדחית.
בנסיבות הענין, לרבות זהותם של הצדדים, הנני קובע כי התובע יישא בשכר טרחת עורכות הדין של הנתבעת בסך 12,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

התביעה שבכותרת נסובה (כיום) על טענת התובע, חבר קבוץ בן למעלה מ-90 שנים, לפיה הקבוץ בו הוא חבר ניכה ומנכה, שלא כדין, רנטה המוענקת לו בידי שילטונות גרמניה בגין היותו ניצול שואה, מהזכויות המגיעות לו מהקיבוץ כמי שהגיע לגיל פרישה.
התשובה לשאלות שהציב בית המשפט המחוזי בפסק הדין בעירעור היא כדלקמן: הקבוץ, שהנטל רבץ על כתפיו להוכיח סכום הניתן לנכוי לפי תקנה 3(ד) לתקנות הערבות ההדדית, לא הוכיח כי מלוא הרנטה שמקבל התובע הוא מהביטוח שנקנה; הקבוץ לא הוכיח (בין בדרך של הוכחה שמלוא הרנטה היא מהביטוח שנרכש, בין בדרך אחרת) שהתובע לא קיבל רנטה עובר לרכישת הביטוח מהמל"ל הגרמני; ועל כן הקבוץ לא הוכיח שהרנטה שמקבל התובע כיום עולה על רנטה שקבל התובע לפני רכישת הביטוח.
אף אם אניח, לטובת הדיון בלבד, כי יש טעם בטענת התובע לגופה, בית משפט זה אינו מוסמך, בסמכות עניינית, לידון בתביעה של חבר נגד קופת גמל כמשמעותם בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.
...
התובע טען כי הוא מקבל את הרנטה מגרמניה לפי מספר הזיהוי שהוענק לו כניצול שואה; טענה זו התקבלה בפסק הדין הראשון, אולם קבעתי כי אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה שאופי הרנטה מושא המחלוקת הוא כתשלום בטחון סוציאלי רגיל, בגינו שולם עבור התובע.
בנסיבות אלה, המסקנה – לאחר שני סבבי הוכחות – היא שהקיבוץ לא הרים את הנטל להוכיח סכום הניתן לניכוי מערך צרכי התובע כחבר בגיל פרישה, ודין תביעת התובע, לכספים שנוכו בטענה שמדובר בכספי ביטוח פנסיה, להתקבל.
סוף דבר סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים המפורטים בסעיפים 68, 69 ו-71 לעיל.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות בגין ההליך כולו בסך של 8000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

הקבוץ התגונן וטען כי ניכוי הסכום בוצע בהתאם למודל ההתחדשות והציג תלושים לפיהם שילם לתובע (ולאישתו המנוחה, בעבר) את הסכומים המתחייבים, (סע' 18 לכתב ההגנה), טען כי הסכום אשר נוכה הנו פנסיה אשר מקבל המשיב מהמוסד לביטוח לאומי בגרמניה אשר הקבוץ רכש עבור המשיב בתחילת שנות השמונים, כפי שרכש לחברים אחרים בקבוץ, זו רנטה בעלת אופי פנסיוני ולכן מותרת בנכוי ועוד הסביר כי "לא גבה כספים המגיעים לתובע מכוח היותו ניצול שואה – וכפי שיפורט להלן, טענות התובע בענין זה מצוצות מן האצבע" (שם סע' 32 ).
אולם, משהוטל הנטל על כתפי הקבוץ ומשום שלא היו בפני בית משפט קמא נתונים בענין שיעור הרכיב אשר אינו ניתן לנכוי התקבלה המסקנה "גם אין בפני בית המשפט נתונים בענין השעור של הרכיב שניתן לנכוי, לטענת הקבוץ, מערך צרכיו של התובע כחבר בגיל פרישה על פי תקנה 3(ד)... אף אין בידי בית המשפט נתונים שיש בהם כדי לקבוע, ולו על דרך אמדנה, מהו החלק מהרנטה שמקבל התובע אשר משתייך לביטוח שנקנה...בנסיבות אלה, המסקנה - לאחר שני סבבי הוכחות – היא שהקיבוץ לא הרים את הנטל להוכיח סכום הניתן לנכוי מערך צרכי התובע כחבר בגיל פרישה, ודין תביעת התובע, לכספים שנוכו בטענה שמדובר בכספי ביטוח פנסיה, להיתקבל" סע' 61 פס"ד השני.
המשיב בתגובה טען כי הוכיח תביעתו, "המערער לא קנה פנסיה לחבריו אלא הטעיה את בית המשפט ביהמ"ש הנכבד בטענות לא מבוססות" (סע' 12 לנימוקי ערעור), כי פס"ד בעירעור הראשון קבע כי פס"ד הראשון ניתן בחוסר סמכות, (סע' 22), המשיב מקבל קצבה מחמת שהנו ניצול שואה על פי מספר זהוי שניתן לו ע"י השלטונות הגרמניים שכן שהנו ניצול שואה ואין לקבוץ אפשרות לנכות סכום זה מתגמול הפנסיה לו זכאי המשיב.
ראה גם : "חברי השופט הנדל מציין בפסק דינו (בפיסקה 7) כי הנטל הועבר מכוח הנסיבות, ניסיון החיים והשכל הישר. אמירה זו משקפת לטעמי את ההלכה לפיה דיני הראיות הולכים אחר המשפט המהותי ונטל השיכנוע להוכחות טענה מסוימת מוטל על הצד שהטענה מקדמת את עניינו במשפט" רעא 296/11 נג'אר נ' עליאן, עמ' 14 (ניתן ביום 23.2.2012) כך גם במקרה שלפנינו, המשיב טען טענה מהותית כנגד הקבוץ ועליו הנטל להוכיחה – בנסיבות, לא עמד בנטל זה. הדרך השניה – הגלגול השני היה בבחינת היזדמנות שניה אשר ניתנה למשיב על ידי בית משפט של ערעור לנסות ולהוכיח טענתו לפיה חלק מהתשלום הנו תוצאה של פיצוי הקודם לרנטה ואשר כלול בתוכה, פיצוי הניתן למי שסיבלו את רדיפות הנאצים.
...
אברהם אברהם, נשיא כב' השופט ערפאת טאהא: מקובלת עליי עמדתם של חבריי כי דין הערעור להתקבל תוך חיוב המשיב בהוצאות כמוצע על ידם.
מקובלת עליי אף קביעתו של חברי כב' השופט גדי צפריר, כי משהוכח על ידי הקיבוץ, כי משתלמת למשיב קצבה ברת ניכוי, הנטל להוכיח כי הקצבה כוללת מרכיב שאינו בר ניכוי מוטל על המשיב.
ברם, מאחר שלטעמנו לא נעשה במסגרת הגלגול הראשון בירור מעמיק באשר לטענת המשיב, כי הקצבה כוללת מרכיב שאינו בר ניכוי, ראינו לנכון להשיב את התיק לפתחו של בית המשפט קמא על מנת שתינתן בידי המשיב הזדמנות נוספת להביא את ראיותיו בעניין זה ולנסות להוכיח את טענותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2013 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

כניצולי שואה היו זכאים במהלך חייהם לשילומים ורנטות מגרמניה אותם העבירו לקופת הקבוץ.
כך שההחלטה שהתקבלה בשנת 59 (נ/8) היא המשך ישיר של עיקרון זה וקובעת כי במקרה של עזיבת חבר את הקבוצה יוחזר הסכום "לאחר ניכוי הוצאות המשק בטיפול "להשגחת הכספים" וכי הקבוץ "לא ישלם במקרים אלה כל ריבית או הפרישי הצמדה לאינדקס עבור השמוש הארעי בכספים אלה". ההחלטה הבאה בעיניין היא מיום 20/6/74 (נספח 5-יג ל-נ/5) בה דנו בהצעות ביחס להחזר השילומים וירושות.
מצער שזוג בני 90, ניצולי שואה, בוחרים לעזוב את הקבוץ שהיו שותפים בהקמתו (מסיבה זו או אחרת וכי לא הסתייע להתפשר מחוץ לכותלי בית המשפט וכי התובעים נאלצו להגיש תביעה נגד הקבוץ שהיה ביתם ומשפחתם שנים ארוכות.
מנגד אין ספק כי היה חייב להיתגונן בפני כל רכיבי התביעה, גם אלו שנמחקו כשנדרשת מומחיות של עורכי דין בתחום זה. ויובהר כי הסעד של החזר הרנטות שנכלל בתביעה משמעו החלטה להחזיר לכל חבר שעוזב את הקבוץ את כל הרנטות שהתקבלו על שמו והועברו לקבוץ כהכנסה שוטפת וככזה בעל השלכות רוחב מרחיקות לכת מבחינה כספית עד כדי אפשרות קריסה כלכלית של הקבוץ.
...
בעניין דמי השכירות אני סבורה כי דין הטענות להידחות.
טענה זו נטענה בעלמא ללא בסיס ראייתי מספיק, מר סהר הצהיר כי אינו יודע איזה נזק גרמה המשאית, מה עלות התיקון, לא צורפה חוות דעת שמאית, ואני דוחה טענה זו. ביחס להחזר התקציב, אני מקבלת את הכרטסת שהציג הקיבוץ לפיה הקיבוץ המשיך לשלם בחודשים אלו תקציב לתובעים בסך 6,450 ₪.
לאחר ששקלתי את הדברים ואיזנתי ביניהם, אני סבורה כי אין מקום לפסוק לקיבוץ הוצאות ריאליות ואני דוחה תביעה זו. ויובהר הנתבע הציג דף שהופק במשרד ב"כ וכותרתו "רשימת חשבונות עסקה". אין פירוט של הפעולות שנעשו במסגרת התביעה, לא צורף הסכם שכר טרחה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו