ביום 24.1.21 הגישו הנתבעות בקשה לדחיית התביעה, הואיל ולטענתן לגבי ארוע התאונה נשוא תובענה זו ניתן זה מכבר פסק דין בבית משפט השלום בירושלים, במסגרת תא"מ 21781-05-19 איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' עריית ירושלים (10.1.21), בו נקבע לגבי סיבת קרות התאונה נשוא תובענה דנא, כי : "במקרה הנידון ולנוכח העדויות שהוצגו בפניי, עולה כי רכב התובעות נקלע לתאונה בשל כתם שמן על הכביש, וכי מדובר בגורם זר מיתערב" (להלן : "ההליך בירושלים").
"
מפסק הדין שניתן בהליך שהתקיים בירושלים, נראה שעניינה של התביעה שם הנה תביעה לפצוי בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים, כאשר הטענה היא כי כתם השמן על הכביש גרם לתאונה רבת משתתפים.
למקרא פסק הדין שם, נראה כי משמעותו שכתם השמן נוצר בהעדר צפיות מטעם הערייה לגביו ומשכך נדחתה התביעה כנגדה, אך קביעה זו אינה רלבאנטית למישור היחסים בין התובע לנתבעות כאן, ובכלל זה שרכב התובע נפגע מרכב הנתבעות, ועל הנתבעות הנטל להוכיח שזה מה שגרם לסטיית או להחלקת רכבן, ולא עלה בידיהן להוכיח זאת.
...
הטענה לרשלנות העירייה מצד התובעות שם הינה, שהעירייה התרשלה בתחזוקה של הכביש וזאת בין היתר, בהינתן כי לא סילקה את המפגע, לא הציבה מחסום וכיוצ"ב, אך זה לא קשור לכך בענייננו, שנהג שנוסע צריך להוכיח שהחליק על כתם שמן זה ובאיזה מהירות נסע, וזאת כאמור לא עלה בידי הנתבעות כאן להוכיח , כי רכבן בכלל החליק מכתם השמן וכי הוא נסע במהירות סבירה, כאשר כאמור לעיל לא שוכנעתי כי אביגדור נסע במהירות סבירה.
בענייננו, לא מצאתי לנכון להשית על התובע לא אשם תורם ובטח ובטח שלא אשם תורם מקים אחריות, הואיל ושוכנעתי שמתוקף תפקידו הוא עצר את הרכב בצורה בטוחה עם מהבהבים אדומים, והגם אם העמיד את רכבו באמצע הכביש בכדי ליתן עזרה לפצועים, הרי שהוא עצר במקום היחיד בו יכל לעצור ובצורה בטיחותית.
בסיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע, ביחד ולחוד, סך של 15,831 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 4,500 ₪ ואגרות משפט.
