תביעת נזקי רכוש: פשרה בקדם משפט מורחב בין שכנים

בתביעה זו טען סוקולובסקי שלל טענות בנוגע להתנהלות הראל בחברה, שלדידו גרמה לו נזק בסכום של 2,369,701 ₪.

בקדם המשפט המורחב שהתקיים ביום 31.5.2021 היתקיים דיון במהלכו הוצע על ידי בית המשפט מתוה לסיום המחלוקת בין הצדדים.

מוסכם כי ההסכמות שהושגו הן לסילוק מלא סופי ומוחלט של כל התביעות וכן כל הטענות ההדדיות בין הצדדים שהעלו במסגרת התביעות מושא הליך זה, ובפרט בכל הנוגע להתנהלותם בחברת טי.קי.פ פיתוח מוצרים ופתרונות ייצור בע"מ, לרבות השקעות הצדדים בה וכל עניין נושא שהוא הקשורים לחברה הנ"ל. עוד מוסכם כי המוסכם בין הצדדים לוקח בחשבון גם את אחת התביעות שהגיש בנק לאומי נגד הראל, שבגינה מיתנהל הליך ולפי הצהרת הראל, הוא הגיע להסכם פשרה עם בנק לאומי, לפיו ישלם לבנק סך של 150,000 ₪.

נטען כי המשיכות שנעשו על ידי הראל מהחברה היו לצורך החזר הלוואות בעלים לפי המוסכם או הלוואות שהוזרמו לחברה במה שכונה על ידו "back2back"; כי כל ההכנסות מ"הספק הסיני" נרשמו כדין בספרי החברה והמתווה לסילוק התביעה אף כולל הצהרה בעיניין זה; וכי רכוש החברה נמכר בשל צורך תפעולי, הוא נמכר במחיר הוגן והפדיון הוזרם לחשבון החברה.

יצוין כי בתיק היתקיימו חמישה קדמי משפט (התביעות לא הוגשו במועד אחד, אולם גם לאחר שהוגש אחרון כתבי התביעה, שהוגש בתיק 61696-08-19, והתיקים אוחדו, היתקיימו שלושה קדם משפטי).

...

לפיכך, אני מחייב את סוקולובסקי לשלם להראל סך של 520,000 ₪.

הצדדים לא מבססים את בקשתם להחזר אגרה על תקנה 6(ב), אלא על תקנה 6(ד) לתקנות האגרות שקובעת כי – "הסתיים הליך בגישור או הועבר להכרעה בבוררות, ולא חלה בעניין תקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט להורות כי ינוכה מהאגרה ששולמה, כערכה במועד התשלום, סכום כנקוב בפרטים 34 או 35 בתוספת, לפי העניין, כערכו במועד התשלום ותוחזר יתרת האגרה ששולמה, בתוספת הפרשי הצמדה על היתרה כאמור בתקנה 17". לאחר ששקלתי את נסיבות העניין מצאתי להיעתר לבקשה להחזר האגרה באופן חלקי כפי שיפורט להלן.

בנסיבות אלו, אני סבור כי ניתן ליישם את תקנה 6(ד) לתקנות (השוו: רע"א 1928/12 ‏גרנאווי יזמות מבחר וניהול נ' מנהל מקרקעי ישראל (פורסם בנבו, 14.8.2012).

לפיכך, אני מורה למזכירות להחזיר את האגרות ששולמו בתיק זה. מכל סכום אגרה ששולם בת"א 15258-01-18 ובת"א 14876-09-18 יש לנכות 2,500 ₪ (סה"כ 5,000 ₪), ומהאגרה ששולמה בת"א 61960-08-19 יש לנכות 7,500 ₪.

בהליך, הנמשך כאמור מחודש מאי 2015, היתקיימו שמונה דיוני קדם משפט הישיבה האחרונה היתקיימה לפני לאחר שהטיפול בתיק הועבר אלי ממותב אחר.

בנוסף נטען על-ידי הצדדים כי המדריגות שנקבעו בענין רייכרט הנ"ל, אומצו בהליך של תביעה נגזרת בתנ"ג 10466-09-12 חברת השקעות דיסקונט בע"מ נגד נוחי דנקנר [11.2.2018], כאשר בהליך שם שולמו סכומים אלה מתוך הפצוי ששולם על ידי הנתבעים; ת.צ. (מרכז) 15731-10-11 נירם, חומרי גלם וציוד לדפוס בע"מ נ' פזומט מקבוצת פז בע"מ [26.12.2017], שם אושרו גמול ושכ"ט מצטברים בהקף של 24.8% משווי ההטבה לציבור כאשר הגמול ושכר הטירחה הסתכמו בהקף של 8 מיליון ₪; ת"צ (מרכז) 53368-02-11 ניצנים עיצוב גנים בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ [נבו, 19.2.2017], שם אושרו גמול ושכ"ט אשר היוו במצטבר בין 22.72% ל – 25.25% מסך ההטבה לציבור (בהיתחשב בצורת חישובה) כאשר שכה"ט עמד על סך של 9,000,000 ₪ בתוספת מע"מ והגמול עמד על סך של 1,000,000 ₪;ת"צ (מרכז) 20119-08-11 סולמי לביא משרד נ' דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ [18.4.2018], שם נפסק שכ"ט בסך של 7,800,000 ₪ בתוספת מע"מ וגמול בסך של 863,300 ₪, אשר היוו במצטבר 26% מהקף ההטבה לציבור; בת"צ 55792-06-15 ירון ואח' נגד דלק מוטורס ואח' [14.3.2018], בו נכרת הסדר פשרה בטרם היתקיים דיון בבקשת האישור, נפסק שכ"ט בסך של 10,105,156 ₪ בתוספת מע"מ וגמול מיצטבר למבקשים בהקף של 600,000 ₪, כאשר לא נקבע בפסק הדין הקף ההטבה לציבור; ת.צ. 58064-12-12 רונית כהן ואח' נ' Facebook [5.5.2016], שם אושרו גמול ושכ"ט מצטברים בהקף של כ – 31% משווי ההטבה לציבור; ת.צ. (מרכז) 53033-12-12‏‏ מיכאל לוי נ' דפי זהב, זאפ גרופ בע"מ [7.1.2018], שם אושרו גמול ושכ"ט מצטברים בהקף של 30% משווי ההטבה לציבור; הצדדים טוענים כי בהתאם לפסיקת בתי המשפט, בעת חישוב התועלת שהניבה התובענה לקבוצה (לצורך קביעת הגמול ושכר הטירחה הראויים), יש לקחת בחשבון גם את התועלת העתידית שהניבה התובענה לחברי הקבוצה לאור מניעת נזקים עתידיים.

מקדם הפשרה בהסדר – 50% הוסכם בהמלצת המגשר לאחר הליך גילוי מסמכים מקיף שבוצע לפני הגישור ובמסגרת הגישור; לאחר מיצוי הליכי הביניים; כתוצאה מהליך גישור מורכב, מעמיק, וממצה שבגדרו הוצגו בפני המגשר דוגמאות ונתונים; ואף נערכו בדיקות מדגמיות שונות, על פי הנחיות המגשר, בתביעות רכוש אשר הוגשו למשיבה, זאת, הן לצורך בחינת אופן היתנהלות המשיבה בתביעות בהן הנזק לא תוקן, והן לצורך עריכת אומדן ראשוני של הנזק הנטען והמוכחש.

...

ראו בהקשר זה: ת"צ 48536-12-17 חורב נ' פועלים אי.בי.אי. - ניהול וחיתום בע"מ (19.5.2021) פטור ממינוי בודק מצאתי כי בנסיבות העניין יש מקום להיעתר לבקשת הצדדים ואין מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות.

סוף דבר אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

אני ממנה את רו"ח אריה רפפורט כמומחה לצורך ביצוע הסדר זה. ב"כ הצדדים ימציאו למומחה את פסק הדין, ויוודאו כי הוא פנוי וחפץ בביצוע המשימות שהוטלו עליו בהסדר כמומחה.

ביום 16.4.18, כשנתיים וחודשיים לאחר שהוגש כתב התביעה ומבלי שניתנו איזה שהן הוראות, הגישו המבקשים תחשיב נזק מטעמם וביום 23.4.18 ביקשו כי בית משפט קמא יקצוב למשיבה מועדים לצורך הגשת תחשיב נזק מטעמה.

משלא הגיעו הצדדים לפשרה, היתקיים ביום 4.7.19 דיון ובו קבע בית משפט קמא כי תם שלב קדם המשפט וניתנו הוראות להגשת הראיות.

בית משפט קמא היתייחס לשהוי שבהגשת הבקשה וכפי שציין זאת: "עסקינן בתביעת עזבון... המתנהלת בבית משפט זה כארבע וחצי שנים לערך. במעמד הדיון מיום 4.7.19 (לפני כשנה) קבעתי בהחלטתי כי "תם קדם המשפט והתיק נקבע להגשת ראיות מטעם הצדדים. ביום 20.5.20, היתקיימה ישיבה מסכמת לאחר הגשת ראיות הצדדים והתיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 4.2.2021." בית משפט קמא היתייחס לעיתוי של הגשת הבקשה ולכך כי מקורה של הבקשה בהתנגדויות שהגישה המשיבה לראיות המבקשים.

בתצהירי העדות הראשית מופיעה בפעם הראשונה טענה כי גם המבקשת 6 מוכרת כבעלת צרכים מיוחדים וכי בשלב הגשת התצהירים עדיין תלויה ועומדת בקשה למתן צו אפוטרופסות על רכושה וגופה בבית משפט לעינייני מישפחה.

...

סוף דבר נדמה כי בניהולו של תיק זה נפלו טעויות על ידי כל הצדדים המעורבים.

מנגד אם הייתה מתקבלת הבקשה יש להניח שניתן היה להגיע למועד ההוכחות שנקבע לאחר הגשת חוות דעת מומחה.

על כן הערעור מתקבל.

ישיבת קדם משפט היתקיימה ביום 9.8.2020, במהלכה הומלץ לצדדים לבוא בדברים בניסיון להגיע להסכמות.

(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה; (ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן; (ג) השלב שבו נמצא ההליך; (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5); (ה) הסיכונים והסכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה; (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהוה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר".

בחינת הסדר הפשרה הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה: "לקוחות המשיבה שרכשו את שירות האחריות המורחבת החל מחודש מאי 2018 בתשלום עבור 12 חודשים מראש, ואשר השרות הוארך מבלי שתתקבל לכך מטעמם הסכמה פוזיטיבית". הסעדים שנתבעו בבקשת האישור: סעדים כספיים - פיצוי כספי בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪; סכום התביעה האישית של המבקש הועמד על סך של 300 ₪ (100 ₪ נזק ממוני ו- 200 ₪ נזק שאינו ממוני); צוי מניעה – המורים למשיבה לנהוג כפי שנהגה על פי המתואר בבקשת האישור.

...

בשלב זה, המשיבה תשלם למבקש גמול בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ, וכן תשלם למבקש את סכומי האגרה שבהם נשא במסגרת הליך זה (לרבות המחצית השנייה).

כמו כן, המשיבה תשלם שכר טרחה לבאי כוח המבקש בסך של 70,000 ₪ בתוספת מע"מ. מחצית מסכומי הגמול ושכר הטרחה וכן השבת האגרה ששולמה, ישולמו בתוך 30 ימים ממועד פסק הדין, והיתרה של סכומי הגמול ושכ"ט תשולם לאחר שהמשיבה תגיש הודעה ערוכה בתצהיר כדין בדבר מימוש הוראות פסק הדין עד ליום 7.1.2024, ובכפוף להחלטה משלימה של בית המשפט.

בהתאם להוראת סעיף 25(א)(4) בחוק, אני מורה על פרסום הודעה על הסדר פשרה זה בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה.

נטען כי הנתבעים הפיקו רווח ו/או הטבת נזקים בסך המוערך על ידם לצורכי אגרה ב-1,421,000 ₪: בהתאם לסיכום עם ב"כ הקבלן, קיבלו הנתבעים דירת 3 חדרים אשר שוויה מוערך, על הצד הנמוך, בסך של כ- 1,200,000 ₪.

הן בהסכם שכ"ט והן בייפוי הכח מדובר אך ורק בהגשת היתנגדות, ולא הוזכר ולו ברמז טפול משפטי בנושא פינוי הקבלן או ליקויי הבניה, עליו מושתת תביעה זו. הזכויות בדירה נשוא הסיכסוך היו ועדיין הנן מוצמדות לרכוש המשותף (ללא קשר לפעילות התובעים) ועל כך אין מחלוקת, על כן יש לראות בדרישתם של התובעים לקבלת 20% משווי הדירה, וזאת אך ורק בגין פינוי המטלטלין של הקבלן (ללא שינוי זכויות), דרישה בחוסר תום לב. לאחר סיום ההיתקשרות עם התובעים נחתם ביום 23.3.14 הסכם פשרה מול הקבלן.

בקדם המשפט נקבע שבשלב הראשון של ההיתדיינות אין צורך להתייחס לערך השמאי של הדירה שפונתה, ובמידת הצורך ימונה שמאי ע"י ביהמ"ש לאחר קביעה לעניין זכאות התובעים ל-20% משווי הדירה או כל קביעה אחרת לעניין זכאותם לשכ"ט כנגזרת של שווי הדירה או ערך השמוש בה. הצדדים הגישו תצהירים מטעמם: תצהירי התובעים ותצהיר לורק.

ברם, עקב נסיגתם של הדיירים מחתימה על ההסכם שהוצע להם ע"י התובעים בעקבות המו"מ עם ב"כ הקבלן, הרי שלא היתקבל בפועל ולא נפסק לטובתם סכום כזה או אחר, ולא הועברו אל הרכוש המשותף זכויות שלא היו רשומות קודם לכן על שם הדיירים.

...

נטען כי הנתבעים הפיקו רווח ו/או הטבת נזקים בסך המוערך על ידם לצורכי אגרה ב-1,421,000 ₪: בהתאם לסיכום עם ב"כ הקבלן, קיבלו הנתבעים דירת 3 חדרים אשר שוויה מוערך, על הצד הנמוך, בסך של כ- 1,200,000 ₪.

לפיכך אני קובעת כי הסכם שכ"ט אינו נהיר, לא התקבלה לגביו הסכמה מודעת של הדיירים ושכ"ט שנגזר באחוזים אינו ניתן לחישוב לפי הנתונים שבפני בית המשפט.

לאחר ששקלתי את היקף העבודה שהושקעה, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו ע"י התובעים, ופרק הזמן של כשלושה חודשים בו בוצעה העבודה, אני מחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעים סך של 30,000 ₪ + מע"מ. התביעה נגד הנתבע 2 נדחית ללא צו להוצאות.