עניינה של התביעה ניזקי רכוש בגין תאונת דרכים בין רכב התובע, הונדה סיוויק, מ.ר. 58-990-51 (להלן: "רכב התובע") לבין משאית דאף, מ.ר. 71-383-67, (להלן: "המשאית").
התאונה אירעה ביום 24/4/16 במיתחם חניון שער הכרמל.
...
פסק הדין לא ניתן רק בשל העדר ההתייצבות, אלא נומק, ואפנה בקצרה לבסיס החיוב נגדו:
"אני קובעת כי הנתבע מס' 1 אחראי כלפי התובע, כבעלים רשום של המשאית בזמן התאונה, ובהעדר הוכחה אחרת מטעמו. סעיף 162(ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 קובע: "כל מקום שהוראות חלק זה מטילות אחריות על נוהג ברכב תחול האחריות גם על בעל הרכב; זולת אם הוכיח בעל הרכב שהעבירה נעשתה בלי ידיעתו והסכמתו או שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביצועה".
לאחר שבוטל פסק הדין, וניתנה לנתבע הזדמנות נוספת להביא את העניין לדיון מלא, אני קובעת כי הוא נמנע מהבאת ראיות, והדבר פועל לחובתו.
אני קובעת כי התובע הוכיח את תביעתו, ועל הנתבע היה להוכיח את טענתו כי בניגוד לרישום במשרד הרישוי אינו בעל הרכב, ולכן אין חלה עליו האחריות, הקבועה בתקנות התעבורה.
כאמור ניתנה לו הזדמנות מלאה, ואף הנחיות ברורות, כמתבקש בבית המשפט לתביעות קטנות, אך הוא נמנע מלעשות כן.
אני קובעת כי אי הבאת הראיות מעידה כי אין בחזקתו ראיות לטענתו, דוחה את טענותיו, ומחייבת אותו במלוא סכום התביעה, 6,632 ₪ (עלות תיקון הנזק לפי חוות דעת שמאי ושכר טרחת שמאי), ואגרת המשפט בסך 66 ₪.
