תביעת נזקי רכוש לרכב עקב עבודות בכביש

מבוא 1 הרקע העובדתי שאינו במחלוקת 2 תמצית הטענות העיקריות 2 הראיות 2 סקירת תמצית העדויות 2 ההכרעה 4 הנימוקים להכרעה: 4 ו(1) הפן העובדתי - 4 ו(2) הפן המשפטי הדיוני – על הניסוח ועל החובה לכתוב את החיקוק שהפרתו מהוה עילה לתובענה 5 ו(3)הפן הראייתי 6 ו(4) הפן המשפטי המהותי – הכללי לצורך בחינת האחריות: 7 ז.מן הכלל אל הפרט - 8 ז(1) האשם העקרי הוא על הנתבע שנסע לאחור בטנדר ביציאה מהחניה הפנימית 8 ז(2) אשם מסוים אך מופחת קיים לתובעת שנסעה לאחור בכניסה לחניה שבמקביל לדרך הראשית 11 הנזק 11 סוף דבר 11 מבוא תביעה לפצוי עקב נזק רכוש לרכב שניגרם בתאונת דרכים, הממחישה ומחדדת מצב של"אסימטריה" בין שני כלי רכב שנסעו אחורנית.

את טענתו שהתובעת נכנסה באין כניסה, נימק בטענה שהעירייה חסמה באותה שעה את הכניסה לכביש החד סיטרי בשל עבודות (ע' 17 ש' 6-7).

...

מבוא 1 הרקע העובדתי שאינו במחלוקת 2 תמצית הטענות העיקריות 2 הראיות 2 סקירת תמצית העדויות 2 ההכרעה 4 הנימוקים להכרעה: 4 ו(1) הפן העובדתי - 4 ו(2) הפן המשפטי הדיוני – על הניסוח ועל החובה לכתוב את החיקוק שהפרתו מהווה עילה לתובענה 5 ו(3)הפן הראייתי 6 ו(4) הפן המשפטי המהותי – הכללי לצורך בחינת האחריות: 7 ז.מן הכלל אל הפרט - 8 ז(1) האשם העיקרי הוא על הנתבע שנסע לאחור בטנדר ביציאה מהחניה הפנימית 8 ז(2) אשם מסוים אך מופחת קיים לתובעת שנסעה לאחור בכניסה לחניה שבמקביל לדרך הראשית 11 הנזק 11 סוף דבר 11 מבוא תביעה לפיצוי עקב נזק רכוש לרכב שנגרם בתאונת דרכים, הממחישה ומחדדת מצב של"אסימטריה" בין שני כלי רכב שנסעו אחורנית.

יוער כי הואיל ומעבר לתנועת כלי רכב מובהקים, מנעד המשתמשים בדרך כולל, לא אחת, תנועת הולכי רגל בגילאים שונים, ותנועת אמצעים אחרים, מגוונים ולעיתים זריזים כמו אופניים ואופניים חשמליים, קורקינטים וכיוצ"ב. לצורך המסקנה בתיק זה די בכך שנפוצה תנועת כלי רכב בנסיעה אחרונית גם בכביש חד סטרי .

ז(2) אשם מסוים אך מופחת קיים לתובעת שנסעה לאחור בכניסה לחניה שבמקביל לדרך הראשית כאמור שוכנעתי שהתובעת לא נכנסה ברחוב חד סטרי בניגוד לכיוון התנועה, אולם היא נסעה לאחור כדי להיכנס לחניה, ובעת פעולה זאת היה עליה כמובן להתנהל לפי תקנה 45(א) על מבחניה ושלביה השונים, החל ממבחן הצורך, דרך מבחן אמצעי הזהירות שיש לנקוט.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

זוהי תביעה בגין ניזקי רכוש (רכב) שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 29.6.2021 בה היו מעורבים רכב התובעת מ.ר. 44-028-12 (להלן: "רכב התובעת") ורכב מ.ר. 10-515-39 אשר נהגו הנו הנתבע 2 (להלן: "המשאית").

רקע עובדתי ותמציתי וההליך המשפטי שבפני לטענת התובעת ביום 29.6.2021, כאשר מר אמין נהג ברכב התובעת, בכביש 6 ובהיותו נוסע במסלול השמאלי, הרכב הפוגע מסוג משאית אשר נסעה במסלול הימני, סטתה באופן פיתאומי לעבר רכב התובעת ופגעה ברכב והסבה לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי.

אומנם העיד הוא, כי לא צילם בזירת הארוע, אך בעיניין זה אוסיף ואומר כי אי העדת מר עבד פועלת לחובתו שכן הגם אם לא צילם הנתבע 2 את המשאית, הרי מר עבד הגיע למקום לדבריו לאחר התאונה והוא יכל לאשש או לסתור את טענתו לעניין הנזקים שנגרמו למשאית.

...

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לעצם קרות התאונה, אלא המחלוקת היא בנוגע למי אחראי לה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול החומר המצוי בתיק ולאחר ששמעתי את העדים ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך עדותם, ובכלל זה לאחר עיון בתמונות, אני קובעת כי מלוא האחריות לקרות התאונה מוטלת על הנתבע 2.

בשקלול כל האמור לעיל, אני לא מאמינה לנתבע 2, כי רכב התובעת סטה לעבר המשאית.

בנסיבות האמורות, לא שוכנעתי שיש מקום להשית על הנהג ברכב התובעת אשם תורם ו/או אשם תורם מקים אחריות, שעה שלא שוכנעתי כי היה ביכולתו למנוע את התאונה.

בסיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 33,250 ₪, בצירוף אגרות משפט (אגרת פתיחה ומחצית שניה), הוצאות העד בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,300 ₪.

עוד טענה התובעת כי הכלב היה בבעלותה של הנתבעת , כי הנתבעת החזיקה את הכלב ללא רצועה, כי הכלב חצה את הכביש ללא פקוח של הנתבעת וללא שמירה שלה וזאת בנגוד להוראות הדין וכי כתוצאה מהפגיעה, לרכב התובעת נגרם נזק והרכב הוכרז "אובדן גמור". התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי מתאריך 5.4.2020 לפיה רכב התובעת הוכרז כאובדן כללי והוערך בסכום של 21,048 ₪ וכן, צורפה חשבונית שכר טירחת שמאי בסכום של 1,000 ₪.

זוהי תביעה בדיון מהיר ואין חולק כי מדובר ב"תביעת רכב" בהתאם להגדרתה בתקנות להלן: " תביעת רכב" – תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;". שכן מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזק רכוש לרכב התובעת שאירע עקב שימוש ברכב התובעת עת נסעה ברכבה בדרך לעבודה (עמ' 1 שורה 15).

...

על כן, אני מקבלת את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת.

באשר למועד ולנסיבות קרות האירוע: לאחר שמיעת העדויות בפני הגעתי למסקנה כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה את קרות האירוע, את מועד האירוע ואת נסיבותיו ואנמק: התובעת נחקרה בדיון והעידה כי היא הייתה בנסיעה בדרך לעבודה בכביש היציאה מהכפר בין שניר לע'גר, לא בכביש הראשי (עמ' 1 שורה 18-23) אלא כביש ישר לפני הצומת של לעלות לשניר או לרמת הגולן (עמ' 2 שורה 29-31).

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

עוד טענה התובעת כי הכלב היה בבעלותה של הנתבעת , כי הנתבעת החזיקה את הכלב ללא רצועה, כי הכלב חצה את הכביש ללא פקוח של הנתבעת וללא שמירה שלה וזאת בנגוד להוראות הדין וכי כתוצאה מהפגיעה, לרכב התובעת נגרם נזק והרכב הוכרז "אובדן גמור". התובעת צרפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי מתאריך 5.4.2020 לפיה רכב התובעת הוכרז כאובדן כללי והוערך בסכום של 21,048 ₪ וכן, צורפה חשבונית שכר טירחת שמאי בסכום של 1,000 ₪.

זוהי תביעה בדיון מהיר ואין חולק כי מדובר ב"תביעת רכב" בהתאם להגדרתה בתקנות להלן: " תביעת רכב" – תובענה לפיצויים בשל נזק שניגרם לרכוש עקב שימוש ברכב מנועי;". שכן מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזק רכוש לרכב התובעת שאירע עקב שימוש ברכב התובעת עת נסעה ברכבה בדרך לעבודה (עמ' 1 שורה 15).

...

על כן, אני מקבלת את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת.

באשר למועד ולנסיבות קרות האירוע: לאחר שמיעת העדויות בפני הגעתי למסקנה כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה את קרות האירוע, את מועד האירוע ואת נסיבותיו ואנמק: התובעת נחקרה בדיון והעידה כי היא הייתה בנסיעה בדרך לעבודה בכביש היציאה מהכפר בין שניר לע'גר, לא בכביש הראשי (עמ' 1 שורה 18-23) אלא כביש ישר לפני הצומת של לעלות לשניר או לרמת הגולן (עמ' 2 שורה 29-31).

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

תביעה לפיצויים בגין נזק רכוש שניגרם לרכב המבוטח על ידי התובעת, אשר ניכנס לבור בטון בכביש שבו בוצעו עבודות תשתית ידי הנתבעת, חברה קבלנית.

באשר לאחריות צד ג', הרי שגם כאן ובמכלול השיקולים מצאתי להטיל אחריות מסוימת על הצד השלישי בשיעור של 40%, שכן הנתבעת שילמה למשטרת ישראל שכר עבור הקצאת שוטר, שהיה במקום והכווין חלק מהתנועה אך זה לא סימן בצורה מפורשת כי אסורה הפניה ימינה בשל העבודות בכביש.

...

דיון והכרעה לאחר שהתרשמתי מעדויות הצדדים ובחנתי את מכלול חומר הראיות, מצאתי לקבל את התביעה וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: הנתבעת וצד ג' הפנו לתמונה שבה נראה שילוט על גבי נגרר, המלמד על כך שמבוצעות עבודות בכביש ברחוב קק"ל, אלא שאותו שלט הוצב בתחילת הרחוב, וזאת לפני הפניה ימינה כפי שניתן לראות בתמונה נספח 11 (התמונות הוצגו בדיון והוגשו ביון 11.2.2024) אלה שאין כל שילוט האוסר על כניסה לאותו הרחוב או להמשך הרחוב, ולא הייתה מחלוקת כי כל העת מותר היה לרכבים להכנס לרחוב קק"ל גם לאחר אותו שלט, כי הכביש לא נסגר לתנועת כלי רכב, וכי נאסרה רק הפנייה ימינה, היכן שנתקע רכב התובעת בבור בטון.

הנתבעת או צד ג' לא הפריכו את מסקנות השמאי מטעם התובעת, לאחר שעיינתי בחוות הדעת עולה כי זו תואמת את הנזקים כפי שניתן להתרשם מתמונות הנזק, כאשר הבדיקה נעשתה על ידי השמאי בסמוך לאחר התאונה (ביום 21.10.2018 כאשר ה תאונה הייתה ביום 14.10.20218) התוצאה: אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 19,500 ₪ - סכום התביעה.