תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים עצמית בשל בור בכביש

לפני תביעה בסדר דין מהיר שעניינה ניזקי רכוש בתאונת דרכים עצמית שאירעה ביום 20/1/10 ברכב המבוטח על-ידי התובעת.

בכתב התביעה טענה התובעת כי התאונה התרחשה בשל בור שהיה בכביש והנתבעת כמי שאמונה על תקינות הכבישים באיזור אחראית לקרות התאונה.

...

דיון והכרעה בחנתי את הראיות ואני קובעת שעל פי מאזן ההסתברויות הוכיחה התובעת, כי התאונה ארעה לאחר שהנהג מטעמה סונוור על ידי משאית סטה ימינה, נכנס לבור שהיה בצד הכביש וכתוצאה מכך איבד שליטה והתנגש בעץ.

הנתבעת תשלם לתובעת 30% מסכום זה, דהיינו 8,926 ₪ בצירוף הצמדה מיום התשלום למבוטח, כן תשא בשכר העדים כפי שנפסק (לגבי עד התובעת השכר רק בגין הישיבה האחרונה), אגרה כפי ששולמה ושכ"ט בסך 1500 ₪.

לפניי תביעה כספית מיום 11.9.16 ע"ס 19,632 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים עצמית (נטענת) מיום 11.8.15, שבה ניזוק רכב מבוטח התובעת מבור בכביש הנמצא באחריות הנתבעת.

...

אך מאחר שלטעמי מדובר במקרה פשוט ומובהק שבו התובעת לא הוכיחה את העובדה הבסיסית הנטענת בכתב התביעה, בדבר התרחשות התאונה הנטענת, על נסיבותיה הנטענות, הרי שדין התביעה להידחות אך בשל כך, ומתייתר הצורך לבחון את שלל העניינים האחרים, מה גם שהצדדים (ובעיקר התובעת) ממילא נמנעו מלהציג טיעונים מסודרים ורציניים בסיכומיהם לגבי שאר העניינים (התובעת לא הפנתה ולו לדבר חקיקה או פסיקה אחד בכל סיכומיה, משל הייתה לפנינו מחלוקת עובדתית טהורה בלבד).

· האירוע והמפגע הנטענים לא דווחו לנתבעת בזמן אמת או בסמוך למועד ההתרחשות הנטענת של האירוע (וגם לא מוכרים לה ממקורות מידע אחרים), ועובדה זו מחזקת גם היא את המסקנה שהאירוע והמפגע הנטענים לא היו קיימים במציאות, שאחרת יש להניח שהם היו מובאים לידיעתה, בדרך ובזמן כאלו ואחרים.

סיכום התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.

תביעה בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים מיום 02.01.2020 באיזור התעשייה בהרטוב.

עוד לקחתי בחשבון כי בטופס ההודעה על התאונה מטעם התובעות (מיום 06.01.20) נהג התובעות לא פירט ולא ציין את העובדה כי היה בכביש בור שאילץ אותו לסטות שמאלה, כך גם לא הזכיר את העובדה שלטענתו נהג הנתבעות נסע במהירות גבוהה, וכי היה רכב שחנה בצד ימין שמנע ממנו לעקוף הבור מימין.

אמנם נראה כאמור כי נהג התובעות החל לעבור למסלול הנגדי ולו באופן חלקי בשל הבור בכביש, אך כל עוד לא פינה לגמרי את נתיב הנסיעה היה על נהג הנתבעות לשמור מרחק ולא להתקרב לרכב התובעות עד שזה יצא לגמרי מנתיב הנסיעה.

לתובעת מס' 2 נגרמו לטענת התובעת הפסדים בסך של 22,622 ₪ הכוללים: הישתתפות עצמית בסך 4,000 ₪, דמי כינון בסך 763 ₪ וירידת ערך בסך 17,859 ₪.

...

בשים לב לבור שבכביש, הרי ששוכנעתי כי אכן התנהגות נהג התובעות בנסיבות המקרה, הייתה סבירה שעה שביקש לעקוף את הבור בכביש, כפי שגם הוכח שעושים רכבים אחרים והגם שרכב התובעות, אינו רכב פרטי רגיל (רכב התובעות הוא רכב "שברולט סילברדו" המוגדר כ"טנדר" או רכב משא).

לאור כל האמור, אין בידי לקבל את מסקנות המומחה מטעם התובעות לפיה מדובר במקרה של "תאונת חזית אחור קלאסית". זאת ועוד מהתמונות ומהסרטון ניתן לראות כי במקביל לשער הכניסה למפעל (שבצד ימין) קיימת גם פניה שמאלה ולכן הסברה של נהג הנתבעות, כי נהג התובעות מתכוון לפנות שמאלה אינה משוללת יסוד.

לאחר שעיינתי בחוות הדעת של השמאי מטעם התובעות, לא מצאתי לסטות ממסקנות השמאי.

התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעות את הסכומים הבאים: 38,028 ₪ – 70% מסכום התביעה.

בפניי תביעת כספית מיום 24.7.12 ע"ס 14,303 ₪ בגין ניזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים.

מקום היתרחשות התאונה כביש דו-סיטרי בכפר דיר חנא.

· לחובת הנתבעים נזקפת העובדה, שבעל הטנדר בחר, במודע, שלא להגיש עד היום תביעה בגין ניזקו העצמי (גם לא תביעה שכנגד במסגרת תיק זה), למרות שטרח והזמין בגינו חוות דעת שמאי בתשלום שניתנה עוד ביום 3.8.11.

אוסיף ואציין בהקשר זה כי אני מודע לשתי מסקנות אפשריות העולה מהתמונות, האחת לטובת התובעת והשנייה לרעתה: מסקנה לטובת התובעת – לפיה לו אכן הפרטית הייתה סוטה לעבר הטנדר סביר יותר היה לצפות לנזק גם בפינה הקדמית-שמאלית של הפרטית, שזהו לכאורה החלק הראשון של הפרטית שאמור לבור במגע בזמן סטייה מסוג זה; ומסקנה לרעת התובעת – צורת הסטייה המיוחסת לטנדר אינה רגילה ואינה אינטואיטיבית לכאורה: עפ"י צורה זו, הטנדר סטה למעשה ימינה (כלומר ניסה להיתרחק מהפרטית שנמצאה במסלול הנגדי), ובעקבות זאת הפינה האחורית שמאלית של הטנדר הוסטה שמאלה וננעצה בחלק השמאלי של דופן שמאל של הפרטית.

...

אוסיף ואציין בהקשר זה כי אני מודע לשתי מסקנות אפשריות העולה מהתמונות, האחת לטובת התובעת והשנייה לרעתה: מסקנה לטובת התובעת – לפיה לו אכן הפרטית הייתה סוטה לעבר הטנדר סביר יותר היה לצפות לנזק גם בפינה הקדמית-שמאלית של הפרטית, שזהו לכאורה החלק הראשון של הפרטית שאמור לבור במגע בזמן סטייה מסוג זה; ומסקנה לרעת התובעת – צורת הסטייה המיוחסת לטנדר אינה רגילה ואינה אינטואיטיבית לכאורה: עפ"י צורה זו, הטנדר סטה למעשה ימינה (כלומר ניסה להתרחק מהפרטית שנמצאה במסלול הנגדי), ובעקבות זאת הפינה האחורית שמאלית של הטנדר הוסטה שמאלה וננעצה בחלק השמאלי של דופן שמאל של הפרטית.

אודה על האמת, כי התלבטתי בנקודה זו, שפועלת כאמור לכאורה לחובת התובעת, והחלטתי בסופו של דבר שבכל זאת יש להעדיף את גרסת התובעת בנסיבות ונוכח מכלול הראיות והעדויות.

סיכום התביעה מתקבלת במלואה.

רקע וטענות הצדדים: לפניי תביעה, שעניינה פיצויים בגין ניזקי רכוש, אשר נגרמו בתאונת דרכים מיום 14/12/20, בשעה 19:02 לערך (להלן: "התאונה").

כעולה מכתב התביעה, ביום התאונה, רכב התובעים (להלן: "התובעים") נסע כדין בכביש 806 בעת הנסיעה הוצף הכביש במי גשמים אשר לא נקלטו במערכת הנקוז במקום ורכב התובעים נפגע על ידי בור נקוז שהיה בנתיב ופגע בו. התאונה התרחשה עת רכב התובעים נסע כדין כאשר נפגע מבור שנוצר בכביש ולא תוקן על ידי הנתבעת.

הנזק ברכבו בגלגל ולאורך כל הצד הימני וההשתתפות העצמית ששילם היא כ-2,000 ₪ לערך.

...

על יסוד מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקחת בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, האחד כנגד משנהו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, סבורני כי התובעת הצליחה להרים את הנטל הנדרש עליה להוכיח כי האחריות לטיפול בשוחות ובפתחי הביוב, הוא באחריות הנתבעת ולא באחריות המועצה ו/או התאגיד.

בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם הנתבעת חבה בנזיקין כלפי התובעת, בעניין זה מצאתי כי דין התביעה להידחות.

בנסיבות האמורות, אני מורה על דחיית התביעה.