לפניי תביעה לפצוי בגין ניזקי רכוש לרכב עקב תאונת דרכים ביום 23.9.20 בין רכב פרטי לאוטובוס.
אוטובוס של " 19 טון " המכונה על ידי נהג האוטובוס "קיר בטון " לא יכול לסכן נוסעיו ונוסעי רכב אחר, ולכן הגם שעיקרה של האחריות בעצם התימרון באמצע הנתיבים בזוית והנסיעה לאחור בחוסר זהירות רבתי, הנה של התובע, הרי שלו הייתה נסיעתו של נהג האוטובוס זהירה ושקולה, צופה פני תימרון של רכב העומד בצורה מעוררת ספק, היה עוצר מספיק זמן ומספיק מרחק ביחס לתנועת הרכב שמולו, כדי לאפשר הבנת כוונת התובע בעל המונית שתמרונו לא בהכרח צפוי לאשורו, ומאפשר לו באדיבות נסיעה לאחור או כל תימרון נידרש.
נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598 - בכל הנוגע למאזן ההסתברויות כי נחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51%.
...
הוראות סעיף 68 לפקודת הנזיקין הקובע כדלקמן:
"(א) סבל אדם נזק, מקצתו עקב אשמו שלו ומקצתו עקב אשמו של אחר, לא תיכשל תביעת פיצויים בעד הנזק מחמת אשמו של הניזוק, אלא שהפיצויים שייפרעו יופחתו בשיעור שבית המשפט ימצא לנכון ולצודק תוך התחשבות במידת אחריותו של התובע לנזק; ..."
לאחר שעיינתי בעדויות הצדדים, בתמונות, ובחנתי הגרסאות היטב החלטתי לקבוע כי האחריות לקרות התאונה ונזקיה תחולק באופן הבא : 85% על התובע ו15% על נהג האוטובוס וזאת מנימוקים הבאים:
גרסת נהג האוטובוס הועדפה בכל הנוגע לנסיעת התובע לאחור, והגעתו בזווית אל מול נתיב האוטובוס, גרסה זו עולה בקנה אחד עם מכלול הראיות ובכללן העדויות ומכלול המובא בפני בית המשפט, ובשיקול ההסתברות במאזן ההסתברות בדין האזרחי .
(ש 18, 24 עמ' 1 לפרוטוקול ) אני קובע כי אין מדובר רק בתחילה אלא בתמרון מהיר לאחר שחלף נהג המונית התובע על פני הפנייה המבוקשת להורדת התלמיד .
לאור האמור :
· הנתבעת תשלם לתובע סך של 2,863 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד פסיקתם.
· נוסף לאמור תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, הוצאות חוות דעת מומחה בסך 1,170 ₪ וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה.
