תביעת נזקי רכוש בגין פגיעה בכבל חשמל בעבודות חפירה

בית משפט השלום ברחובות תא"מ 15846-03-19 בע"מ ח.פ. 520000472 נ' אינסטלאציה ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת אושרית הובר היימן תובעים חברת חשמל בע"מ ח.פ. 520000472 נתבעים 1. חנן אינסטלאציה 2. א.ס. חליל בע"מ פסק דין

ביחס לטיב הפגיעה אמר "..שיש פגיעה בכבל אתה לא רואה סימנים של שיניים, אתה רואה כבל מקולף, מישהו עשה את עם פטיש או איזמל או מחפרון אני לא יודע". עם זאת, לדברי העד ולמיטב ידיעתו, מכבש מסוג "בומג" אינו יכול לגרום לנזק שנצפה ברכוש התובעת (עמ' 7, ש' 8-17).

בהמשך חקירתו הנגדית, השיב מר קטנה, כי הוא הגורם אשר הודיע לתובעת על קרות הנזק; כי הכלי שהושכר מהנתבעת 2 הנו מחפרון ולא מכבש כפי טענת הנתבעת 2; לטענתו, החשבונית אשר צורפה לכתב התביעה, המציינת את סוג הכלי, איננה מוכרת לו ומעולם לא הוצגה לו. כאשר נישאל, האם שילם לחליל, העובד שהגיע למקום לדבריו מטעם הנתבעת 2, השיב "הוא אומר שיש תשלום, אני צריך להוציא את זה מישראכרט. הבחור שהיה איתי שילם על זה". לדברי מר קטנה, לצורך ביצוע עבודות החפירה קודם לעבודות האינסטלציה אין צורך במכבש; וכן לטענתו, האחראית לקרות הנזק היא הנתבעת 2.

...

מן הנימוקים האמורים, אני קובעת כי הוכחה אחריותה הבלעדית של הנתבעת 1 לנזקי התובעת, וכי לא הוכח כי רובצת אחריות כלשהי על הנתבעת 2.

סוף דבר: אשר על כן, התביעה כנגד הנתבעת 1 מתקבלת.

התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

לפני תביעה בגין ניזקי רכוש.

נציגי התובעת אשר הגיעו למקום גילו כי בעקבות ביצוע עבודות חפירה באמצעות מחפרון ע"י הנתבע 1, נהג המחפרון, מטעם הנתבעת 2 ועבור הנתבעת 3, נפגע כבל תת קרקעי במתח נמוך ונגרם נזק לתכולת קופסת הנתיכים השייכת לתובעת.

משכך, טוענת התובעת כי הנתבעים חבים כולם יחד ולחוד בתשלום הנזק אשר נגרם לה. התובעת טוענת כי נטל הראיה מוטל על הנתבעים וכי הנתבעים התרשלו כלפיה כאשר עבדו בצורה מסוכנת רשלנית ובלתי מיומנת, נהגו בפזיזות ובצורה שאינה בטיחותית, חרגו מינהלי העבודה או עבדו בצורה לא מקצועית, לא התחשבו בתשתית הקיימת, השתמשו בציוד מיושן ולא מתאים לצורך ביצוע העבודה, הפעילו את המחפרון בחוסר מיומנות, לא הבחינו בכבל החשמל מבעוד מועד, לא דאגו לבצע חפירות גישוש לצורך גילוי כבלי חשמל במקום, לא דאגו לבצע בסביבת הכבל חפירה ידנית, פעלו בנגוד לפקודת הבטיחות בעבודה וככלל לא נהגו כשם שהיה על בעלי תפקיד סבירים וזהירים לנהוג בנסיבות העניין.

כמו כן, התובעת לא הגישה את מפת אתר העבודות הנטענות וגם לכתב התביעה לא צורפה מפה עם סימוני כבלי החשמל במקום בו נזוקו, לטענת התובעת.

בהקשר זה מדגישה הנתבעת 3, את סעיף 75 להסכם, על סעיפיו השונים במסגרתם נקבע כי הנתבעת 2 תהא אחראית אחריות מלאה ומוחלטת בגין כל תאונה, חבלה או נזק שייגרמו לרכוש בשל מעשה או מחדל רשלני של הנתבעת 2 או עובדיה, וכן הנתבעת 2 תפצה את המזמין (הנתבעת 3) בכל דמי הנזק שיגיעו לניזוק וכי הנתבעת 2 אף אחראית כלפי צדדי ג' ואף מחויבת לערוך על חשבונה את הביטוחים המפורטים בחוזה ורלוונטיים לתביעה, מכאן שהאחריות לקרות האירועים מוטלת על הנתבעים 1-2 בלבד.

...

לאור כל האמור, מבקשים הצדדים השלישיים לדחות את ההודעה כנגדם ולחייב את המודיעה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי טענותיהם, אני מחייבת את הנתבעים 1-2 ו- 4 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 3000 ₪.

ההודעה לצדדים השלישיים נדחית.

ביום 23.11.2014 הבחינה התובעת כי מתקנים בבעלותה נפגעו ובשל כך נגרם לה נזק בסך 8,780 ₪.

טענות התובעת: לטענת התובעת ביום 23.11.14 נודע לה כי אגב ביצוע עבודות חפירה ע"י הנתבעת, בגבעת האנטנה בישוב אריאל, נפגעו וניזוקו מיתקני התובעת וביניהם כבל מ"ג. לאחר הארוע, פנתה הנתבעת אל התובעת בדוא"ל ואישרה את הנזקים הנטענים וכן את התשלום עבורם.

מטענות הנתבעת עולה כי מבירור שערכה, הרי שביום 24.11.14 בעת שמר שימוניס שהה במקום הארוע פנו אליו נציגי התובעת וטענו כי יום קודם לכן, 23.11.14 טרקטור שעבד במקום פגע בכבל חשמל.

בדברי ההסבר להצעת חוק הנזיקים האזרחיים היתייחס המחוקק למטרת החיקוק ואלו דבריו: "בתוקף פקודת הנזיקים האזרחיים, 1944, ופקודת המשפטים הממשלתיים, ניתנת למדינה חסינות מפני תביעות בדיני נזיקין. לפיכך אי אפשר, למשל, להגיש משפטים נגד המדינה על ניזקי גוף או ניזקי רכוש שנגרמו על ידי עובדיה, ובכלל זה חיילים, תוך מילוי תפקידם. אמנם למעשה נתרככה חומרתו של דין זה, שכן במקרים מוצדקים נוהגת הממשלה לשלם תשלומי חסד לניזוקים, וזאת בהתאם להמלצות של שתי ועדות בינמשרדיות (אחת לעובדי המדינה ואחת לחיילים) אשר להן הוענק מעמד של ועדת חקירה (עיין צוי המינוי בילקוט הפרסומים 153 מיום ו׳ בניסן תשי״א 51.124, עמי 849, וכן הודעת מזכיר הממשלה באותו ענין בילקוט הפרסומים 172 מיום א׳ בתמוז תשי״א (51.7.5) , (עמי 1105 .( החוק המוצע בא להנהיג שינוי יסודי במצב החוקי הקיים, בהטילו על המדינה אותה מידה של אחריות למעשי זולתה שבה נושא אדם רגיל לרבות גוף משפטי. הקף האחריות הזאת נקבע בסעיפים 11 ו־12 לפקודת הנזיקים האזרחיים, 1944'. לפי סעיף 12 אחראי מעביד (״אדון בלשון הפקודה) למעשי עובדו (״משמש״ בלשון הפקודה) שהמעביד הרשם או אישרם, וכן, בדרך כלל, לכל אותם המעשים שנעשו במהלך עבודתו של העובד (ראה ה"ח כנסת וממשלה)". מהעולה מהצעת החוק ברור כי חוק הנזיקים האזרחיים בא במטרה להוסיף על חבותה של המדינה למקרי נזק, ולמנוע מצב בו ניזוקים נאלצים להיזדקק ל"מתנת חסד" שעה שאין ביכולתם לתבוע תשלומים המגיעים להם בשל נזק שארע להם בשל פעילות כוחות הבטחון, ובעיקר כאשר המניעה נובעת בשל חוסר מעמד חוקי בשטחי מדינת ישראל.

מעיוני בהודעת הדוא"ל מצאתי כי, מר שימוניס הגורם שביצע את העבודות מטעם הנתבעת בשטח, הכיר בנזק ולקח אחריות כבר במועד קרות הארוע כשכתב: "אתמול בוצע ע"י איזור אריאל תיקון כבל תת"ק ליד מוצב אנטנה. אבקש להוציא אלי את שובר חשבון לתשלום כחשבון עע"א - נא לשלוח את השובר גם לרחל אספיר וגם עותק אליי..." – ר' נספח ב' לכתב התביעה.

...

הונחה לפני תביעה למתן פסק דין כספי בסך 8,780 בגין שיבוב, נזקי פח. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים החלטתי לקבל את התביעה, ואסביר.

הנתבעת לא הביאה ראיות לסתור את טענות התביעה לעניין גובה הנזק ולכן הנני מקבלת את טענות התביעה לעניין זה. סוף דבר- התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 8,780 ₪, הוא סכום התביעה.

כן בהתאם לסמכותי מכח תקנות 152-153 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט 2018 הנני מחייבת את הנתבעת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪.

עובדות המקרה לטענת המשיבה בכתב התביעה, ביום 23.11.2016 המשיבה קיבלה קריאה לפיה ארון מונים נפגע עקב פגיעה בכבל.

בדוח תחת הכותרת "אישור בדבר גרימת הנזק", המבקש אישר בכתב ובחתימתו את – פרטי הארוע, כי גרם לנזק, ואת התחייבותו לשאת בהוצאות תיקון הנזק שניגרם: "אני הח"מ פכמאוי מוחמד ת"ז 305296048 מאשר בזה כי ביום 23.11.2016 גרמתי לנזק למיתקן החשמל לעיל ואני מתחייב לשאת בהוצאות תיקון הנזק שניגרם. הערות: בזמן חפירת בור נקוז בכפר טורעאן ליד עמוד 736 נפגע כבל...". בדוח אף נכתב כי הנתבעת 2 מנורה חברה לביטוח בע"מ היא המבטחת של המחפר.

המשיבה טענה בין היתר כי המבקש הנושא באחריות, לא פעל באופן סביר, התרשל, הפר חובה חקוקה, עבד בצורה מסוכנת, הסיר שכבת קרקע בעומק ניכר מבלי להיתחשב בתשתית הקיימת, לא דאג לבצע חפירות גישוש לאיתור כבלים, השתמש בציוד שאינו מתאים, לא הבחין בכבל, פעל בנגוד להיתר לחפירה או לא הוציא היתר חפירה כנדרש.

לטענת המשיבה הרכוש שניפגע כלל כבל תת-קרקעי ותכולת ארון חשמל.

...

רק מפאת זאת נראה שניתן לדחות את הבקשה, ולכל הפחות כאמור בכך יש ראיה כנגד המבקש שבשילוב עם הנספח שצירף המשיב – עולה כי יש לדחות את הבקשה.

הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה נוכח קביעתי כי הבקשה לביטול פסק הדין נידחת – גם הבקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה נדחית.

סוף דבר דין בקשותיו של המבקש להידחות.

לפני תביעה בסך 10,835 ₪, לפצוי התובעת בגין נזק שניגרם לכבל רשת תת קרקעי, כתוצאה מפגיעה בו תוך כדי חפירה, שביצע מי מטעם הנתבעת (להלן: "התאונה").

כן נטען שהתובעת לא הוכיחה שהטמינה את הכבל בעומק של 90 ס"מ לפחות כנדרש בתקנות הנ"ל. עוד נטען, שהתובעת לא עמדה בהנחיות בתי המשפט, בתביעות בהן היתה מעורבת, ולא הגישה שומת נזק ערוכה ע"י שמאי רכוש.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא ניתן לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לתובעת בשל הפגיעה בכבל, יהיה גובהם אשר יהא.

עוד באתי למסקנה, שלא עלה בידי התובעת להוכיח, ולו במאזן ההסתברות, שעבודת הנתבעת נעשתה ברשלנות או בחוסר זהירות, או כי היה עליה לדעת שהיא עשויה לפגוע בכבל החשמל האמור.

...

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא ניתן לחייב את הנתבעת בנזקים שנגרמו לתובעת בשל הפגיעה בכבל, יהיה גובהם אשר יהא.

עוד באתי למסקנה, שלא עלה בידי התובעת להוכיח, ולו במאזן ההסתברות, שעבודת הנתבעת נעשתה ברשלנות או בחוסר זהירות, או כי היה עליה לדעת שהיא עשויה לפגוע בכבל החשמל האמור.

לאור כל האמור, התביעה נדחית.