בפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שארעה ביום 18.02.15 בשעה 07:15 לערך בכביש אם המושבות לכיוון קניון איילון בפתח תקווה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובעת מספר רשוי 42-433-32 נהוג בידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב נתבע 1 מספר רשוי 86-923-76 נהוג בידי נתבע 1 (להלן: "רכב נתבע 1") המבוטח בנתבעת 2.
עוד הוסיף כי הוא לא הדף את רכב התובעת לעבר הרכב שלפניה ולכן אחראי הוא לנזק שניגרם למוקד אחורי בלבד של רכב התובעת, נזק ששולם לה ואין הוא אחראי לנזק שניגרם לרכב התובעת בחלקו הקידמי (מוקד קדמי), זאת מאחר והתובעת פגעה עם חזית רכבה ברכב שלפניה טרם הצטרף הוא, נתבע 1, לתאונה קיימת וכדבריו: "אני נסעתי אחרי הרכב של התובעת. התנועה היתנהלה באיטיות. אני ראיתי שלפניי תאונת שרשרת ואני לא הספקתי לעצור ופגעתי ברכב האחרון שהיה בין כלי הרכב שהיו מעורבים בתאונת השרשרת שלפניי, כלומר, פגעתי עם חזית הרכב שלי בחלק אחורי של רכב התובעת, שאת מספרו ציינה בעדותה".
בהמשך, בחקירתו הנגדית על ידי התובעת, הסתייג נתבע 1 מדבריו אלו, כפי שנאמרו על ידו בתחילת עדותו בציינו שלמעשה לא היה לו שדה ראייה וכדבריו: "כי בכביש של אם המושבות, אני יוצא מהצומת שם ונוסע בכיוון ופתאום כאילו אני ראיתי שהייתה תאונה לפניי, לא היה לי שדה ראייה, לא יכולתי לבלום באופן פיתאומי. יצאתי מהצומת". (ההדגשה שלי – א.ט.).
...
עתירת התובעת לתשלום סך של - 1,590 ₪ בגין הפסד שלושה ימי עבודה לא הוכחו בראייה ממשית כלשהי ומשכך, עתירה זו דינה להידחות וכך אני מורה.
עתירת התובעת שהועלתה לראשונה בעדותה בבית המשפט, עתירה שאינה כלולה בתביעתה ושעניינה החזר תשלום בסך של – 750 ₪ בגין הפסד כספי שנגרם לה בשל אי השתתפות בנופש שאורגן במקום עבודתה, כמפורט בעדותה, דינה להידחות וכך אני מורה.
כך גם לגופו של עניין – לא הוכחה עתירה זו בראייה ממשית כלשהי, שכן לא צורפו קבלה ו/או אישור המעידים על תשלום סך של – 750 ₪ עבור נופש שהתובעת לא השתתפה בו כתוצאה מהתאונה נשוא הדיון וכדברי התובעת "לא צירפתי קבלה או אישור שהסכום שולם, אבל אני רוצה לומר שזה יורד דרך קופת וועדת תרבות שמשולמת על ידי. אין לי אישור על כך בכתב".
לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח בפניי בסך של 14,262 ₪.