תביעת נזקי רטיבות שנגרמו עקב התקנת מערכת מיזוג אוויר

סופר גלאקסי הנדסה ואספקות בע"מ – ניתן פסק דין ב.ק. אפיק הנדסת מיזוג אויר בע"מ – שולחת הודעה – ניתן פסק דין אפי הנדסת מיזוג אויר בע"מ – ניתן פסק דין דנון מהנדסים בע"מ שם פרטי צד ג רם אדרת הנדסה אזרחית בע"מ סופר גלאקסי הנדסה ואספקות בע"מ שדמה סוכנות לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין שם פרטי צד גשמוליק אשר – ניתן פסק דין מגדל חברה לביטוח בע"מ – ניתן פסק דין דנון מהנדסים בע"מ - ניתן פסק דין פסק דין לפני בימ"ש תובענה בה ביקשה התובעת לחייב קבלן ומתכנן בגין נזקים נטענים שנגרמו לה עקב כשל נטען במערכת מיזוג האויר בבניין בו שכנה מרפאה ואשר בו בוצעו עבודות שפוץ.

התובעת טענה כי פנתה מספר רב של פעמים אל רם אדרת ודרשה כי תתקן את המערכת הפגומה, אולם "הנתבעת, בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכם היתחמקה בתירוצים שונים ממילוי התחייבויותיה כלפי התובעת." התובעת טענה כי קילקולי המערכת והשבתתה לעיתים תכופות גרמו לכך שצוות עובדי המרפאה נאלצו לעבוד ולקבל לקוחות במרפאה שאינה ממוזגת כיאות - דבר שבא לידי ביטוי קצוני בימי הקיץ - תוך שהמערכת רועשת וגורמת לרעידות, נזילות וכתמי רטיבות.

אפי הוסיפה וטענה כי המליצה על קבלן חשמל מיזוג אוויר וקבלן צנרת וקבלן התקנות מזגנים לצורך ביצוע המיזם, אך מעולם לא תחזקה את מערכת מיזוג האויר וזה לא היה תפקידה מתחילת ההיתקשרות עם רם אדרת ואף רם אדרת עצמה מדגישה זאת בכתב בהודעה ששלחה לאפי.

העובדה שהקבלן לא ניסה למנוע מימוש הערבות, זמן רב לאחר שכשל במסירת המערכת ולאחר שניכשל בתיקונה מלמדת, כי הטענה לנזק הייתה מהשפה לחוץ וכי הקבלן השלים עם כך שהסכום יהיה חלק מהפצוי שיושת עליו עקב הפרת התחייבותו למסור מערכת תקינה במועד, והטענה לנזק שניגרם עקב מימוש הערבות, הועלתה כמשקל נגד לתובענה שהוגשו נגדו כשנה לאחר מימוש הערבות.

...

ההודעה ששלחה רם אדרת נגד המתכנן נדחית ועל שולחת ההודעה לשלם למקבלת ההודעה שכ"ט ב"כ בסך של 10,000 ₪.

התביעה של מכבי נגד המתכנן נדחית ומכבי תשלם למתכנן שכ"ט ב"כ בסך של 25,000 ₪ וכן החזר כנגד הצגת קבלות, של תשלומי המתכנן למומחה מטעמו ומטעם בימ"ש, תשלומי שכר עדות, וכן חלק מההוצאות שנפסקו נגד המתכנן בפסק דין זה בגין שליחת הודעה לגלקסי בסך של 5,000 ₪.

ההודעות ששלח המתכנן נגד גלקסי והקבלן נדחות והמתכנן ישלם לגלקסי הסך של 10,000 ₪ ושכ"ט ב"כ הקבלן בסך של 5,000 ₪ שניתן לשלם לקבלן על דרך קיזוז.

במסגרת כתב התביעה טוענת התובעת כי פנתה לנציגי נתבעות 3 ו-4 על מנת שיפעלו לכסוי הנזק שניגרם לה, אולם שתי הנתבעות היתנערו מאחריות, כאשר כל נתבעת משליכה את האחריות לנזק לפתחה של הנתבעת השנייה.

בתמצית טענות נתבעים 1-3 בנוגע לשאלת האחריות, המומחה ציין בחוות דעתו כי התבקעותו של הצנור נגרמה בשל בלאי סביר, עקב גילו של הצנור – 20 שנים לערך.

סעיף 2ג' להסכם הניהול מגדיר את המונח "שירותים" אשר יתקבלו מאת הצד השלישי, כך: "ניהול, הפעלה, תיקון, החזקה, חידוש, ניקיון, בדק, שמירה...מיתקני מיזוג אויר...". כמו כן, סעיף 8ו' להסכם הניהול מיפרט את התחייבויות המחזיק, כי עליו להתקין מערכת מיזוג אויר ולהפעילה בהתאם להוראות חברת הניהול.

דיון והכרעה: אין חולק כי ביום 09.03.2015 התבקע הצנור של הזנת מים של מערכת מיזוג אויר, וכתוצאה מכך גלשו מים מקומת הקרקע לקומת המרתף, לתוך יחידת עסקים שמשמשת את התובעת, וגרמו נזק לציוד התובעת.

עוד נפסק, שבעל נכס אינו בעל אחריות מוחלטת לכל נזק הנובע מרטיבות היוצאת מצנורות העוברים בתחומו, וחובת הזהירות נוצרת לעיתים רק מרגע שהכשל הפך מכשל סמוי לכשל הנראה לעין (ראה: תא"מ (ת"א) 43630-07-13 אלמוג נ' בן עזרא[פורסם בנבו] (04/01/16).

...

לאור המקובץ לעיל, ראיתי לנכון לייחס לנתבעים 1-3 אחריות בשיעור 70% ולחברת הניהול אחריות בשיעור של 30%.

לאחר שעיינתי בכל אשר הובא בפני, בראי ההליך והפסיקה, נחה דעתי לפסוק פיצוי בערכי שיפוי לתובעת, ואבאר.

אשר על כן יש לפצות את התובעת בסך של 86,000 ₪, בתוספת מע"מ. סוף דבר: לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לייחס את עיקר האחריות לקרות הנזק לנתבעים 1-3 בשיעור של 70%, וכן השתכנעתי שלא לפטור לגמרי מאחריות את חברת הניהול, ועל כן נחה דעתי לייחס לה אחריות בשיעור של 30%.

בפני תביעה לתשלום הסך של 4,921,143 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובעים בעקבות עבודות בניה שביצע הנתבע 1 בביתם.

המומחה העריך את הפעולות הנדרשות לשקום הנזקים: הסרת החיפויים שהותקנו על המעטפת החיצונית של המבנה; שקום הנזקים שנגרמו לקירות החוץ כתוצאה מהתקנת החיפויים וצביעת המעטפת החיצונית בשלמותה; אספקה והנחה של רעפי חרס על כל שטח הגגות; סיתות וסלוק גוש הבטון שנוצק בגג הבניין; סיתות וסלוק יציקות הבטון שנוצקו על תיקרות חדר השינה; אספקה והתקנה מחדש של מערכות המיזוג שניזוקו בעבודות; שקום נזקים שנגרמו לרצפות השיש והחלפת לוחות ריצוף שנוצרו בהם כתמים בלתי ניתנים להסרה עקב הרטיבות שחלחלה לתשתית הריצוף.

חוות הדעת בתחום מיזוג האויר יצחק קדוש קבע כי יציקת הבטון גרמה לחסימת הצנרת, ולהשבתת מערכות מיזוג האויר.

המומחה קבע כי יש להשיב את המצב לקדמותו כדלקמן: פירוק זהיר של פחי הפלצונל ממעטפת המבנה; נקוי חלל הגג והקירות מהמלט שפוזר; תיקונים במעטפת המבנה, ככל שיידרש, הכוללים תיקונים שנגרמו בגין התקנת פחי הפלצונל בקירות ושקום מעטפת המבנה כולל צביעה בצבע שליכט צבעוני, כולל פריימר; חזוק קונסטרוקציית הגג כולל תקוני שיפועים ככל שיידרש (וללא חיוב הנתבע); אספקה והתקנה של בידוד טרמי בחלל הגג אשר ניזוק עקב פיזור שקי המלט; אספקה והתקנה של רעפי חרס כפי שהיו עובר לארוע; התקנת תעלות נקוז ומרזבים כנדרש ובאופן מקצועי.

...

טענות הנתבעים יש לדחות את התביעה נגד הנתבעת מחמת העדר יריבות בין התובעים לבינה.

לאור האמור לא הוכחה עילת התביעה כנגד הנתבעת ויש לדחות את התביעה כנגדה.

סוף דבר על הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: 323,300 ₪ בתוספת מע"מ כחוק (השבת המצב לקדמותו - סעיף 87 לעיל).

בנוסף ישא הנתבע בהוצאות התובעים (אגרת בית משפט כנגזרת מהסכומים שנפסקו, שכ"ט מומחה בית המשפט והמומחים ברגמן וכהן) ובשכ"ט בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

בחודש מרץ 2017 הגישו התובעים כנגד הנתבעת את התביעה הנוכחית, אשר סכומה 159,541 ₪, במסגרתה הם עותרים לחייב את הנתבעת בסכומים הבאים: 32,577 ₪ בגין ליקויים שהופיעו בחוות הדעת הראשונה של המומחה בס בקשר לדירה מס' 11 ואשר טרם תוקנו; 28,057 ₪ בגין ליקויים נוספים שהתגלו בדירה מס' 11 בהתאם לחוות הדעת הנוספת והמשלימה של המומחה בס מיום 13.12.16; 9,800 ₪ בגין עלות הנזקים וההתאמות הנדרשות בדירה מס' 1 ואשר הופיעו עוד בחוות הדעת הראשונה של המומחה בס ביחס לדירה זו ולא תוקנו; 2,700 ₪ בגין עלות נזקים למערכת מיזוג אויר בדירה מס' 1; 78,060 ₪ בגין הנזק שניגרם במהלך שפוץ הבניין למיטלטלין של התובעים, אשר היו מאוחסנים בדירה מס' 1; 810 ₪ בגין מיסתור כביסה שלא סופק; ו- 7,537 ₪ בגין שכר מומחים.

רק בחקירה הנגדית, כשנשאלה על כך, התייחסה לנושא וטענה כי העובדה שהממ"ד, אשר לאחר ניסור הקיר שלו רוצף בפרקט, לא נימצאו בו עד היום סימני רטיבות, מעידה על כך שהרטיבות לא נגרמה בשל הניסור, אלא שהתובעים לא הביאו לעדות את הקבלן שביצע את העבודות ולא ניתן לדעת כיצד בוצע הניסור, האם, למשל, מחדר השינה ילד או מחדר הממ"ד. מדובר בחדרים עם קיר משותף, שהוא הקיר שנוסר.

אם עבודות הניסור בוצעו מתוך חדר השינה ילד דוקא, הדבר יכול להסביר את הרטבת חדר זה והמסדרון הצמוד לו ומאידך העידר רטיבות בחדר הממ"ד עצמו בו הותקן הפרקט.

...

לפיכך, אני סבור שיש לחייב את הנתבעת להשתתף בהוצאות התובעים בקשר לחוות דעת זו, בשיעור יחסי של 27% היינו בסכום של 475 ₪.

סוף דבר אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובעים 9,300 ₪ בגין ס' 33 ו-34 לתביעה יחד, בצירוף 30% ומע"מ כפי חוות הדעת של המומחה רון ובסה"כ 14,145 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.11.19 (וזאת משהסכומים שקבע המומחה בחוות דעתו נכונים לאוקטובר 2019) ועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת לתובעים 1,285 ₪ בגין סעיפים 38 ו-39 לתביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

במסגרת סעיף 2.3 להסכם המכר הצהירו הנתבעים כי למיטב ידיעתם "כל המערכות והתשתיות בדירה תקינות ופועלות"; כי למיטב ידיעתם "אין בדירה כל פגם ו/או מום, וכל המערכות בדירה הנן במצב טוב ופועלות באופן תקין, לרבות מערכות חשמל, מים אינסטלאציה, מיזוג אוויר וכל תשתית אחרת"; כי נכון למועד חתימת הסכם המכר "לא ידוע להם על כל פגם ו/או ליקוי כל שהוא במערכות הנ"ל וכן כי בדירה אין כל רטיבות ו/או נזילה"; וכי למיטב ידיעתם "אין פגם נסתר בדירה" הידוע להם.

בעקבות כך, ביקשו הנתבעים לבחון את הרטיבות הנטענת ביחד עם איש מיקצוע מטעמם אולם כאשר הגיעו לדירה לאחר מספר ימים נימנעה מהם האפשרות לבחון את הטענות לרטיבות והקף הנזק נוכח התקנת אמבטיה במקום.

על כן, לא ניתן לתבוע בנוסף לפצוי המוסכם גם פיצוי על עוגמת נפש לפי סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות); כן לא ניתן לתבוע בנוסף לפצוי המוסכם פיצוי על הנזק שניגרם, לפי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות) (וראו לעניין זה בע"א 498/88 יהודית (נובק) מירון נ' קידר, פ"ד מד(4) 250 (1990); ע"א 7903/01 א.ש.צ.נ. צוות נכסים ויזמות (1995) בע"מ נ' זילברברג בע"מ (15.5.2003)).

...

לאור כל האמור, לא מצאתי כי יש להתערב בענייננו בסכום הפיצוי המוסכם.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

הנתבעים ישלמו לתובעים את הפיצוי המוסכם בסך של 175,000 ₪.