תביעת נזקי רטיבות במחסן בבית משותף

במסגרת תביעה, אשר הונחה לפני המפקחת על ידי המערער, טען המערער ראשית כי בהתאם להסכם פשרה, אשר קיבל תוקף של פסק דין, היה על המשיבה להשכיר לו מחסן המהוה חלק מהרכוש המשותף (להלן: "המחסן") ולמרות זאת השכירה המשיבה, שלא כדין, את המחסן לדיירת אחרת בבית המשותף.

כמו כן לטענת המערער, הגם שנכח בישיבה, לא צוין בפרוטוקול דבר נוכחותו ומשכך, זויף הפרוטוקול; זאת ועוד, לטענת המערער, המשיבה שילמה הוצאות אשר נפסקו לטובתו בהליך אחר, מקופת הנציגות ואינה זכאית לעשות כן; זאת אף זאת המערער טען כי בדירתו היו קיימים ניזקי רטיבות הנובעים מהרכוש המשותף אשר הוא תיקן בעלות של 2,500 ש"ח ואשר את השבתו הוא תבע מהמשיבה.

בכל הנוגע לשיפוי התובע בגין נזקים אשר תוקנו על ידו בדירתו – נקבע כי דרך המלך להתמודדות עם פגם ברכוש המשותף ועם תוצאותיו היא באמצעות פנייה לנציגות הבית המשותף וככל שזו אינה נעתרת לתיקון הפגם הרי שעל הדייר, לפנות בתביעה למפקח על רישום המקרקעין כנגד הנציגות על מנת שיכריע בסכסוך.

...

לאור האמור, הנני דוחה טענותיו של המערער הנסבות על זכותו לשיפוי בגין תיקון נזקי רטיבות בדירתו.

לאור זאת, גם טענותיו של המערער לעניין זה נדחות.

סוף דבר; לאור כל האמור והמפורט ומשנדחו כלל טענותיו של המערער- הערעור נדחה.

הפרש זה גרם לחדירת מים לבית המגורים של התובעת ולמחסן ולנזקי רטיבות ניכרים.

ועוד, "בעל דירה בבית משותף אינו יכול לתבוע את פירוק השתוף ברכוש המשותף, כדי להפוך את המנה שלו ברכוש המשותף לחלק פיסי ומוגדר שיהיה בבעלותו הייחודית (או, כדי לזכות בחלק מן התמורה הכספית העשויה להיתקבל אם פירוק השתוף ייעשה על-ידי מכירת הנכס). הזכות לפירוק השתוף, המקובלת כזכות יסוד בנכסים שבבעלות משותפת רגילה, ניטלה מבעלי דירות בבית משותף. בעל דירה עשוי לקבל חלק פיסי מוגדר מן הרכוש המשותף לבעלותו הייחודית, בהסכמה של כל בעלי הדירות, בתהליך של 'הצמדה ...." (עמ' 487-8).

...

דין התביעה אף ברכיב זה להידחות.

איני מקבלת את התביעה אף ברכיב זה. המחסן נבנה לפני עשרות שנים, וממילא מצוי בחלק אשר בהתאם להסכמת הצדדים מצוי בשימוש התובעת.

ח - סופו של דבר אשר על כן, אני מורה כדלקמן: התובעת תשלם לנתבעת 18,590 ₪; הנתבעת תשלם לתובעת 20,000 ₪; התובעת תסדיר את צנרת המחסן ותסגור את השוחה באופן שיאפשר לנתבעת להשלים את ריצוף החצר; הצדדים יבצעו ניקוז ולחלופין ריצוף של המובלעת, ויישאו בעלות העבודה בחלקים שווים.

כעולה מסעיף ג' לצוו רישום הבית בפנקס הבתים המשותפים מיום 13.5.1959 (נ/10), לתת חלקה 1 הוצמד גג הבניין (מסומן ב' בתשריט הבית המשותף) ולתת חלקה 3 הוצמד מחסן (מסומן באות א' בתשריט הבית המשותף), כדלקמן: "א. המחסן הנמצא מתחת למדרגות המובילות מקומת הקרקע לקומה ראשונה והמסומן על התכנית המצורפת באות א' אשר שיטחו 2.00 צמוד ליחידה מספר משנה 21/3.

חמישית, אף לו סברתי כי מקור חלק מהנזקים שנגרמו לדירת התובעים ברכוש המשותף, הרי משמדובר בריבוי מעוולים ובנזק בלתי ניתן לחלוקה, חב כל אחד מהמעוולים ביחד ולחוד עם המעוול האחר, ורשאי לחזור אליו בתביעת שיפוי.

כבקרה לקביעתי זו אציין כי בחוות דעתו מיום 30.12.2016 קבע השמאי עמית גלקין כי "מדובר בחדירת מים דרך גג הבית המשותף, כתוצאה של איטום לקוי בגג הבית". השמאי העריך את עלות תיקון הנזקים (תקוני שפכטל וגבס, תקוני חשמל, צביעה וכל הנידרש להחזרת המצב לקדמותו) בערכי כינון, הם הערכים הרלבאנטיים לענייננו, בסך 10,000 ₪.

משכך, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסכומים הבאים: פיצויים בגין ניזקי רטיבות בדירה בסכום כולל של 18,000 ₪; פיצויים בגין עגמת נפש בסכום כולל של 20,000 ₪; הוצאות התובעים: שכר טירחת עופר טולדנו – 1,900 ₪ + שכר טירחה בגין עדות בבית המשפט בסך 1,250 ₪ - סך הכל 3,150 ₪; שכר טירחת השמאי אביטל – 1,500 ₪ + שכר טירחה בגין עדות בבית המשפט בסך 1,250 ₪ - סך הכל 2,750 ₪; החזר יחסי של אגרת בית משפט – 800 ₪.

...

עוד איני מקבלת את טענת גב' רחמים כי הנתבעים לא יכלו לבצע איטום של הגג עד לשיתוף פעולה מלא של הדיירים.

ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה וההודעה לצדדי ג' נדחית.

כן ישלמו הנתבעים שכר טרחה לצדדי ג' לצד ג' 6, צדדי ג' 2-3 וצדדי ג' 1, 5, 7-12 בסך 2,500 ₪ לכל קבוצה – סך הכל 7,500 ₪.

נטען כי החוק, התקנון והפסיקה מטילים חובה מוחלטת על בעל דירה לתקן ליקוי בדירתו שעשוי לגרום לנזק לבעל דירה אחרת בבניין המשותף וזאת ללא כל סייג.

כן נטען כי התובעים לא יכולים מחד לוותר על תביעתם לתיקון ניזקי הרטיבות מהנתבעים 2-3 ומאידך לתבוע תיקון הנזקים מהנתבעת, שכן התובע הודה בסיכומיו שהמקור לחדירת המים המשמעותית ביותר היה חדרון ההסקה של נתבעים 2-3.

כך למשל נקבע בנוגע לתביעת נזיקין של תובעים אשר בנו בית ללא היתר ובאמצעות קבלן שאינו רשום: "דחייתה של תביעה שמקורה במעשה בלתי חוקי או בלתי מוסרי תלויה בעוצמתה של הכוונה הפלילית או חוסר המוסריות שבהתנהגות התובע. כן עלינו להביא בגדר שיקולנו אם יש להעניק לתובע סעד גם את הקשר בין המעשה הבלתי חוקי או הבלתי מוסרי לבין היתרחשות הנזק. מנגד, עלינו לשקול את האנטרס הצבורי בהטלת האחריות על מזיק אשר גרם לנזק ברשלנותו" (ע"א 2242/03‏ אברהם נ' רשאד, פסקה 16 (18.7.2005) (להלן "עניין אברהם")).

כל עוד לא נדרשה הריסתה על ידי הרשויות או במסגרת כל הליך אחר, יהיה זה בלתי סביר שלא להורות על תיקון ליקויי רטיבות לתוספת זו. בנוסף, הנתבעת עושה כיום שימוש בתיקרת התובעים בעיקר כמרפסת ובחלקה באמצעות מחסן, מקלחת ושירותים שניבנו על גבי התוספת.

...

מכל מקום, לאור כל האמור לעיל קשה לקבל כי הנתבעת תידרש לפצות את התובעים עבור מבנה בלתי חוקי המעלה חשש ליציבות הבניין בו היא חיה.

התביעה לפיצוי בגין נזקים בדירת התובעים ובגין עוגמת נפש נדחית.

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

בכתב התביעה פרטו התובעים 3 ליקויים – ליקויי רטיבות במחסן, כשל באיטום חדר הרחצה ביחידת ההורים ונזקי צנרת בדירה אשר ניצפו באיזור השרות של הדירה השכנה.

בהמשך לכך, הגיעו הצדדים להסכמה כי ב"כ הצדדים "יקיימו שיחה עם עורכי הדין של הצדדים בהליך שנציגות הבית המשותף מנהלת מול הנתבעת באשר לליקויים ברכוש המשותף, לצורך השגת הסכמת הנציגות לכך שהנתבעת תבצע תיקונים ברכוש המשותף אשר נדרשים לצורך תיקון הליקויים במחסן של התובעים. לאחר שתתקבל הסכמה כאמור, הצדדים בהליך זה ימנו בהסכמה את המהנדס יוסף גולדקלנג... על מנת שיתן חוות דעתו ביחס לליקויים במחסן ולאופן בו יש לתקנם וכן אודות ניזקי הצנרת בדירה כמפורט בסעיף 2 ב' לחוות הדעת מטעם התובע(ים). לאחר שתתקבל חוות הדעת, הנתבעת תפעל לתיקון הליקויים בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה. בהסדר זה הצדדים מצהירים כי מעבר לליקויים הנ"ל לא ידוע על ליקויים נוספים. אין בהסדר האמור כדי לפגוע בטענות לנזקים נוספים שנטענו בכתב התביעה מעבר לליקויים וכל צד שומר על טענותיו". ההסדר קיבל תוקף של החלטה.

...

בשים לב לכל האמור לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטים וטענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הסך של 6,000 ₪ בגין נזקם הלא ממוני.

התביעה בגין יתר הרכיבים נדחית.