הנתבע 1 היה במועדים הרלבאנטיים לתובענה הבעלים הרשום של הדירה שבקומה הראשונה בצמוד לדירת אטיאס.
על פי חוו"ד אחי קליין, בהסתמכו גם על חוו"ד סדצקי מטעם התובעים, ניתן היה לתקן את הפגיעה בחוזק קירות הממ"ד על ידי תיקון הבטון בחומר צמנטי ייעודי, בעלות כוללת של 20,000 ₪ כולל פקוח הנדסי, אולם "אין לתיקון משמעות מבחינת הממ"ד לנוכח שינויים שנעשו בממ"ד ע"י אטיאס, אשר גרמו לכך שאינו מהוה מרחב מוגן יותר". (עמ' 11 לחוו"ד אחי קליין).
מומחה נוסף שמונה מטעם בית המשפט ובהסכמת הצדדים (המהנדס רון ארד) קבע כי כל שנותר הוא לשפר איטום בקופינג קיר גג משותף, "באחריות אנקווה ומשפיע על אטיאס" בשווי של 1,500 ₪, נקבע כי הרטיבות במרפסת הנתבע נבעה מליקויי איטום בדירת הנתבע, ואילו בנוגע לדירת בן דוד לא נימצאו כל סימנים לרטיבות אקטיבית, "יתכן והבעיה נפתרה ע"י תיקונים קודמים שבוצעו על ידי הצדדים" (חוו"ד מיום 6.7.15, פרק המסקנות).
דיון והכרעה
קודם שאתייחס לרכיבי הנזק הנתבעים, אומר בקצרה כי אני דוחה את התביעה שכנגד של הנתבע, שבקש צו עשה לתיקון הרטיבות, שגרם אטיאס לדירתו ופצוי בגין עוגמת נפש.
כאמור לעיל, בתחילת ההליך המשפטי הצדדים השכילו להסכים על מינוי מומחה מכריע ע"י בית המשפט, ואף ויתרו על חקירת שני מומחים מתוך השלושה שמונו: המהנדס אחי קליין; והמומחה בתחום האיטום- המהנדס רון ארד, אולם ככל שהתקבלו מימצאי חוות הדעת, לרבות זו של השמאי והמהנדס גולדקלנג בענין ביצוע התיקונים שיש לחזור עליהם בסך של כ-6,000 ₪ בלבד והיעדר ירידת ערך, נוכח צימצום סכומי הנזק המאושרים, שינו התובעים וליתר דיוק תובע 1 את הילוכו, הוא עמד על ניהול התביעה עד תומה וניכר כי הטינה שרחש לנתבע 2 לא דעכה, והסיטה אותו מהמשך ניהול יעיל של ההליך והבאתו לגמר.
...
השאלות השנויות במחלוקת
משהכפיפו הצדדים את ניהול התביעה לקביעות המומחים שמונו בהסכמתם על ידי בית המשפט, (ובענין זה איני מקבלת את טענות ב"כ התובעים בסיכומיה, כאילו גם חוות הדעת של התובעים מהוות ראיה, ומפנה לטענות ב"כ הנתבע בענין זה), נותר כעת לבחון את רכיבי הפיצוי השונים שנתבעו ואחריות הנתבע לגביהם:
האם חדירת הרלסים לקיר הממ"ד של אטיאס גרמה לירידת ערך דירתו – מומחה ביהמ"ש מר גולדקלנג טען שלא, התובעים טוענים שכן – בשיעור של 77,000 ₪ ולחילופין בגובה תיקון קיר הממ"ד - 20,000 ₪.
אין גם מקום להוסיף על הסכום את שיעור המע"מ, משום שהכלל הוא שמקום שאין התייחסות ספציפית לכך, המסקנה היא שהסכום כולל מע"מ.
האם יש לחייב הנתבע בתשלום סך של 20,000 ₪ בגין חדירת הרלסים לקיר הממ"ד ופגיעה בחוזקו של קיר הממ"ד, על אף שאין לכך כל משמעות, עקב הפסקת השימוש בחדר זה כממ"ד, בעקבות העתקת דלת הממ"ד, חיתוך הקירות והתקנת דלת מעץ.
דיון והכרעה
קודם שאתייחס לרכיבי הנזק הנתבעים, אומר בקצרה כי אני דוחה את התביעה שכנגד של הנתבע, שביקש צו עשה לתיקון הרטיבות, שגרם אטיאס לדירתו ופיצוי בגין עוגמת נפש.
הנתבע אינו טוען כי הוא אינו חייב להשתתף במחצית ההוצאה, אלא שהשתתף באמצעות עבודות הפועלים שלו בבנית הקיר, הוא הודה בחקירתו כי מי ששילם על הבטון הוא התובע, לתובע היה קבלן ופועלים משלו, ובהעדר כל ראיה לקיזוז סכום כלשהו ששולם על ידי הנתבע, אני מקבלת את תביעת התובעים, ומחייבת את הנתבע לפצות את התובעים 1-2 בהחזר מחצית עלות בניית הקיר העליון כפי שהוערכה על ידי המומחה קליין ובסה"כ בסך של 5,130 ₪.