מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעת נזקי רטיבות בגין שינויים בגג דירה צמודה

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

התובעת ציינה בכתב התביעה, כי בסמוך לפני כן ביצעה הנתבעת שינויים בגג דירתה, המתבטאים בהעברת צנרת, מערכת השקיה לצמחיה לגג וכן העלאת מכשירים חשמליים (מכונת כביסה ומייבש כביסה) לגג.
התובעת צירפה לכתב התביעה מכתב בכתב יד שנכתב ע"י קבלן השיפוצים ובו כתב הקבלן כי לאחר בדיקה מצא כי הרטיבות בדירת התובעת נובעת מן הטפטפות בדירת הנתבעת, אשר מטפטפות על ריצפת הגג ומחלחלות לדירתה של התובעת.
התובעת צירפה מיסמך אשר כותרתו "יעוץ הנדסי", אשר נערך ע"י המהנדס סמי חאג יחיא, במסגרתו כתב המהנדס כי ערך סיור במקום ביום 26.7.16 וקבע "כנראה שעקב כשלים באיטום ריצפת המרפסת הפרטית הפתוחה של דירה 8 בקומה 3 (מרפסת התובעת- ע.ד.) מסביב לצנור האויר של קו הביוב או עקב כשלים באיטום המרפסת נגרמה חדירת הרטיבות אל תיקרת חדר הדיור במפלס התחתון ונגרמו ניזקי הרטיבות במוקדים השונים". התובעת ביצעה שפוץ פעם נוספת בדירתה ופנתה שוב אל הנתבעת, אך הנתבעת המשיכה להיתעלם מן התלונות ובשל כך הגישה התובעת את התביעה דנן.
כמו כן, ציין המומחה כי ראה סדקים רבים לאורך קירות מעקה המרפסת באיזור הצמוד לפאנלים בגג דירתה של התובעת וקבע, כי לדעתו סדקים אלו גורמים לניתוק באיזור זה של האיטום.
התובעת הגישה לבית המשפט במועד הדיון חוות דעת נוספת, אך חוות הדעת נערכה ע"י שמאי ועניינה היה שומת הנזקים שנגרמו לדירת התובעת בגין רטיבות.
...
שמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר אשר הונח בפני ומצאתי כי דין התביעה להידחות, להלן נימוקי: התובעת צרפה לכתב התביעה מספר מסמכים שנערכו ע"י בעלי מקצוע בתחום, אשר ציינו כי מצאו שמקור הנזילה הינו מדירתה של הנתבעת.
אוסיף ואומר גם לגופם של המסמכים, כי כל אשר מופיע במסמכים אלו הוא קביעה לקונית בדבר מקור הרטיבות, אך לא הוסבר אלו בדיקות נערכו וכיצד הגיע בעל המקצוע למסקנה זו. אין די בכך.
משכך, לא הוכיחה התובעת את תביעתה ועל כן, דין התביעה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

מבוא בפני תביעה לתשלום סך של 345,000 ₪ בגין נזקים בדירת גג דו מפלסית בקומות 17-16 ברח' נאות גולדה 22 בנתניה, הידועה כגוש 7928, חלקה 27, תת חלקה 212 (להלן: "הדירה"), שהוגשה על ידי התובעת, גב' קרן פרנקל ז"ל, רוכשת הדירה, כנגד הנתבעים.
כן קבע כי "נזילות המים בשירותי ההורים ובמבואת דירת השכן נובעות מבעיות איטום / עייפות האיטום באדניות הצמודות לקיר דירת פרנקל", כי הנזילה מעל המטבח נובעת כנראה מבעיות איטום באדנית שמעל המטבח וכי "יש לבצע חידוש האיטום באדנית שמעל המטבח ולשפר את האיטום שבוצע באדניות הצמודות לקיר דירת פרנקל" (בסעיף 7).
האפשרות שניתנה למומחה לבדוק שוב לאחר אירוע גשם משמעותי והתרשמותו המקצועית והבלתי אמצעית ממצב הדברים בדירת השכן לאורך זמן, כאשר לא חל שינוי של ממש בכתמי הרטיבות, העניקה למומחה היזדמנות טובה לבחון מחדש את הערכתו הראשונה, שהתבססה לדבריו על תאור לגבי הקף הנזילות, כפי שנימסר לו על ידי השכן.
כאמור, התביעה הוגשה בגין ניזקי רטיבות שנגרמים מהדירה לדירת השכן, מר כהן.
...
יחד עם זאת, אני סבורה כי הסכום שנתבע על ידי התובעת בגין כך הינו גבוה.
לפיכך, ומשנפסק לתובעת פיצוי בגין הנזק שנגרם לה בפועל, אינני מקבלת את טענתה של התובעת לפיה היא זכאית לקבלת הפיצוי המוסכם.
לנוכח כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לחליף של התובעת מר אייזק עובד, תוך 60 יום, את הסך של 80,702 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.1.15 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט (אגרות משפט והתשלום למומחה מטעם בית המשפט בגין חוות הדעת ולמומחים בגין התייצבותם לעדות) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד שבו הוצאו ועד התשלום המלא בפועל ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך כולל של 14,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

הנתבע 1 היה במועדים הרלבאנטיים לתובענה הבעלים הרשום של הדירה שבקומה הראשונה בצמוד לדירת אטיאס.
על פי חוו"ד אחי קליין, בהסתמכו גם על חוו"ד סדצקי מטעם התובעים, ניתן היה לתקן את הפגיעה בחוזק קירות הממ"ד על ידי תיקון הבטון בחומר צמנטי ייעודי, בעלות כוללת של 20,000 ₪ כולל פקוח הנדסי, אולם "אין לתיקון משמעות מבחינת הממ"ד לנוכח שינויים שנעשו בממ"ד ע"י אטיאס, אשר גרמו לכך שאינו מהוה מרחב מוגן יותר". (עמ' 11 לחוו"ד אחי קליין).
מומחה נוסף שמונה מטעם בית המשפט ובהסכמת הצדדים (המהנדס רון ארד) קבע כי כל שנותר הוא לשפר איטום בקופינג קיר גג משותף, "באחריות אנקווה ומשפיע על אטיאס" בשווי של 1,500 ₪, נקבע כי הרטיבות במרפסת הנתבע נבעה מליקויי איטום בדירת הנתבע, ואילו בנוגע לדירת בן דוד לא נימצאו כל סימנים לרטיבות אקטיבית, "יתכן והבעיה נפתרה ע"י תיקונים קודמים שבוצעו על ידי הצדדים" (חוו"ד מיום 6.7.15, פרק המסקנות).
דיון והכרעה קודם שאתייחס לרכיבי הנזק הנתבעים, אומר בקצרה כי אני דוחה את התביעה שכנגד של הנתבע, שבקש צו עשה לתיקון הרטיבות, שגרם אטיאס לדירתו ופצוי בגין עוגמת נפש.
כאמור לעיל, בתחילת ההליך המשפטי הצדדים השכילו להסכים על מינוי מומחה מכריע ע"י בית המשפט, ואף ויתרו על חקירת שני מומחים מתוך השלושה שמונו: המהנדס אחי קליין; והמומחה בתחום האיטום- המהנדס רון ארד, אולם ככל שהתקבלו מימצאי חוות הדעת, לרבות זו של השמאי והמהנדס גולדקלנג בענין ביצוע התיקונים שיש לחזור עליהם בסך של כ-6,000 ₪ בלבד והיעדר ירידת ערך, נוכח צימצום סכומי הנזק המאושרים, שינו התובעים וליתר דיוק תובע 1 את הילוכו, הוא עמד על ניהול התביעה עד תומה וניכר כי הטינה שרחש לנתבע 2 לא דעכה, והסיטה אותו מהמשך ניהול יעיל של ההליך והבאתו לגמר.
...
השאלות השנויות במחלוקת משהכפיפו הצדדים את ניהול התביעה לקביעות המומחים שמונו בהסכמתם על ידי בית המשפט, (ובענין זה איני מקבלת את טענות ב"כ התובעים בסיכומיה, כאילו גם חוות הדעת של התובעים מהוות ראיה, ומפנה לטענות ב"כ הנתבע בענין זה), נותר כעת לבחון את רכיבי הפיצוי השונים שנתבעו ואחריות הנתבע לגביהם: האם חדירת הרלסים לקיר הממ"ד של אטיאס גרמה לירידת ערך דירתו – מומחה ביהמ"ש מר גולדקלנג טען שלא, התובעים טוענים שכן – בשיעור של 77,000 ₪ ולחילופין בגובה תיקון קיר הממ"ד - 20,000 ₪.
אין גם מקום להוסיף על הסכום את שיעור המע"מ, משום שהכלל הוא שמקום שאין התייחסות ספציפית לכך, המסקנה היא שהסכום כולל מע"מ. האם יש לחייב הנתבע בתשלום סך של 20,000 ₪ בגין חדירת הרלסים לקיר הממ"ד ופגיעה בחוזקו של קיר הממ"ד, על אף שאין לכך כל משמעות, עקב הפסקת השימוש בחדר זה כממ"ד, בעקבות העתקת דלת הממ"ד, חיתוך הקירות והתקנת דלת מעץ.
דיון והכרעה קודם שאתייחס לרכיבי הנזק הנתבעים, אומר בקצרה כי אני דוחה את התביעה שכנגד של הנתבע, שביקש צו עשה לתיקון הרטיבות, שגרם אטיאס לדירתו ופיצוי בגין עוגמת נפש.
הנתבע אינו טוען כי הוא אינו חייב להשתתף במחצית ההוצאה, אלא שהשתתף באמצעות עבודות הפועלים שלו בבנית הקיר, הוא הודה בחקירתו כי מי ששילם על הבטון הוא התובע, לתובע היה קבלן ופועלים משלו, ובהעדר כל ראיה לקיזוז סכום כלשהו ששולם על ידי הנתבע, אני מקבלת את תביעת התובעים, ומחייבת את הנתבע לפצות את התובעים 1-2 בהחזר מחצית עלות בניית הקיר העליון כפי שהוערכה על ידי המומחה קליין ובסה"כ בסך של 5,130 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

בהתאם לנסח רישום (נספח ב' לכתב התביעה), דירת וייס הינה דירת קוטג' (ומחסן), הממוקמת בקומות השלישית והרביעית של הבניין, בשטח כולל של 128.10 מ"ר. לדירה צמודים חניה ושלוש מרפסות גג (להלן: "דירת וייס").
דא עקא, בשים לב לכך שגרטנר היו מודעים לניזקי רטיבות מתמשכים בדירת פלוס במוקדים זהים לאלה שנפגעו בעת ארוע ההצפה מיום 21.11.2020 (כעולה מעדות מר פלוס ועדות גב' פלוס בפני המומחה, כמו גם עדות מר גרטנר) ולכך שבמסגרת הסכם המכר לקחו גרטנר על עצמם גרטנר ל"טפול ו/או איטום ומלוא התיקון והנזקים הנובעים מליקוי זה, לרבות תביעות מצד ג'", ללא סייג או הגבלה כלשהיא, נושאים גרטנר באחריות לנזקים שנגרמו בשל הליקוי באיטום המרפסת – גם אם אין הם אחראים ליצירתו.
אתייחס לרכיבי התביעה כסדרם: תיקון הליקויים במרפסת דירת וייס בהתאם לחוות דעת המומחה מר מיקי יוגב (בצרוף 25% בגין שינויים לא צפויים) – 28,281 ₪.
...
" מורם מהאמור עד כה כי אני דוחה את ההודעה לצד ג' שהגישו גרטנר נגד וייס.
אמנם במסגרת ההסכם נטלו על עצמם גרטנר לתקן את הליקויים, ואני מקבלת כי אכן ניסו לעשות כן, אולם אין לחייבם בפיצויים נוספים בגין כך שהתיקון לא צלח.
ה – סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי תביעת כלל מתקבלת בחלקה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2024 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

משרמת הרטיבות המועטה במצע החול מתחת לריצוף, לא יכולה היתה להסביר את חדירת הרטיבות המאסיבית לתוך דירת התובעת, דיווחה הנתבעת למומחה קליגסברג על קיומו של צנור מים אופקי בגג המשותף מחוץ לדירתה (בצמוד לקיר החצוני של מרפסת השרות בדירת הנתבעת), מעל לכתם הרטיבות בדירת התובעת.
מדובר במים שנמלטו מדירת הנתבעת, כאשר היה על הנתבעת לפעול להקטנת הנזקים ולטפל בצנרת הישנה ובבעיית האיטום בדירתה, אולם למרות שהבעיה שבה וחזרה, הרי רק לאחר הגשת התביעה בחודש פברואר 2020, ביצעה הנתבעת תיקונים של נזילות ודליפות בחדר האמבטיה.
לבסוף נאלצה התובעת לערוך שפוץ יסודי בדירתה, אשר מובן כי הטיב את מצב דירת התובעת, אך הרקע לכך נבע מנזקי רטיבות בקירות דירתה והתקלפות ארונות המטבח עקב הרטיבות.
(ע"א 1228/08 מולרם מערכות שינוי והרמה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (28.6.11), פסקה 7; רע"א 3577/93 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון מוריאנו, (18.8.94)).
...
ביהמ"ש קיבל את דעתה של שופטת בית המשפט המחוזי הדן בעניין, לפיה: "אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות. לעיתים ניתן לתקן ליקוי זה בסכום זעום, אולם הנזק בביצוע לקוי, או באי תיקון האיטום, והסבל ועוגמת הנפש - יכולים להיות עצומים..." לאחר בחינת מכלול הנסיבות אני מקבלת את דרישת התובעת לפסיקת פיצויים בגין עגמת הנפש והטרחה שנגרמו לה בסך 7,000 ₪, שהינו פיצוי סביר בנסיבות העניין.
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.
הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,350 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו