תביעת נזקי מים כנגד חברת ביטוח

התובעת הגישה תביעה לתגמולי ביטוח בגין ניזקי רכוש שנגרמו לדירתה כתוצאה מנזילת מים.

כתב התביעה המתוקן הוגש נגד הנתבעת 1 (פמי פרימיום בע"מ) שטיפלה ברטיבות, נגד הנתבעת 2 (מגדל חברה לביטוח בע"מ, ולהלן – מגדל), שביטחה את הדירה עד יום 31.7.2015, ונגד הנתבעת 3 (מנורה מבטחים ביטוח בע"מ, ולהלן – מנורה) שהיא מבטחת הדירה כיום.

התובעת לא פירשה את המקור הנורמאטיבי לתביעת פיצוי מהנתבעות בגין ניזקי גוף שלטענתה נגרמו לה, אולם יתכן שהיא כיוונה לאפשרות לתבוע פיצויים מהמבטחת בגין הפרת חוזה הביטוח, למשל, אם המבטחת עיכבה שלא כדין את תשלום תגמולי הביטוח (להרחבה בדבר תביעת פיצויים כלפי המבטחת בשל הפרת חוזה הביטוח ועיכוב תשלום תגמולי הביטוח ראו, ע"א 7298/10 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' אחד העם מזון והשקעות בע"מ (9.7.2012)).

...

מהטעמים האמורים הבקשה נדחית.

מים עשויים להיות דבר מסוכן בנסיבות מסוימות וראו: ת"א (שלום ת"א) 186909/02 מנורה חברה לבטוח בע"מ נ' איגוד ערים לביוב ולתברואה איזור איילון (נבו 18.10.2007) "אכן, מים עלולים להיות דבר מסוכן, ובנסיבות הארוע נשוא התביעה חלה גם החלופה השנייה שבסעיף 38, הדנה בדבר הנמלט מנכס ועלול לגרום נזק בהימלטו. לעניין זה ראה ע"א 1071/96, עיזבון המנוח אמין פואד אלעבד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1)1746 וכן ת"א (פ"ת) 6425/03 הדר חברה לביטוח נגד ליגר השקעות בע"מ ואח' תק-של 2007 (1), 12602." כמו כן ברע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ (פורסם בנבו בתאריך 21/09/09) אשרר בית המשפט העליון את הכרעת המחוזי – אשר החיל את סעיף 38 לפקודת הנזיקין על ניזקי רטיבות שמקורם במים.

...

בת"א (שלום עכו) 26932-05-17 מוניר אסעד נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ (נבו 31.07.2020) קבע בית המשפט כי התובע, לא עשה דבר כדי לתקן את המצב לאחר שאירעה הצפה אחת ולפיכך הטיל עליו אשם תורם: "בנסיבות ענייננו אני סבור, כי חרף כל האמור לעיל, לתובע הייתה תרומה באירוע הנזק ולכל הפחות באי מניעתו ודי לצורך זה אם אציין כי התובע, לאחר שפנה והתריע בפני הנתבעת על הבעיה בשל שני אירועים קודמים, לא נקט בכל פעולה ו/או בדיקה ו/או מהלך למניעת ההצפה החוזרת (ראו עדותו בשורות 22-26 בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 13.01.2020). התובע גם ידע לאבחן ביום ההצפה מושא התביעה מקור הבעיה. הוא גם טען והעיד כי הנתבעת לא טיפלה בפנייתו הראשונה ולא עשתה כל מעשה בעניין. חרף זאת ועל אף שההצפות הקודמות היו בבחינת התרעה גם עבור התובע, הוא לא האיץ בנתבעת, לא פנה לכל איש מקצוע ולא עשה כל מהלך פוזיטיבי לטיפול בבעיה." באופן דומה, אני קובעת כי גם בעניינו אני קובעת כי יש להטיל על התובעים אשם תורם בשיעור של 35 הן בגין שאלת חוקיות החיבור למערכת הביוב והן בגין העובדה שלא נעשה דבר מצדם לאחר ההצפה הראשונה כדי לברר את מקור הבעיה.

סוף דבר: כאמור לעיל ולאור הנסיבות, נטל ההוכחה הועבר לכתפי הנתבעת; הנתבעת לא הוכיחה כי היא לא התרשלה ולא הוכיחה כי היא אינה אחראית להצפות ולנזקים שנוצרו בעקבות ההצפות.

לאור האמור, אני מורה כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,500 ₪ בגין הנזקים ועלות חוות דעת מומחה.

לפני שתי בקשות כדלקמן, אשר הוגשו בהתייחס לבקשה לאישור תובענה כייצוגית, שהוגשה על ידי המבקשים – שירן ודוד חיון (להלן: "המבקשים"), כנגד המשיבה - כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "המשיבה") - הבקשה הראשונה, הוגשה על ידי המבקשים ובה התבקש להתיר להם לצרף ראיה נוספת - הודעת דואר אלקטרוני מטעם חברת הביטוח מנורה מבטחים החזקות בע"מ (להלן: "מנורה") - לתגובתם לתשובת המשיבה לבקשת האישור (להלן: "הבקשה לצרוף ראיה").

הקבוצה הוגדרה על ידי המבקשים כדלקמן: "כל מבוטחי ביטוח דירה של כלל אשר קוזז להם סכום דמי ההישתתפות העצמית למעלה מפעם אחת בשיעור הקבוע בתנאי הפוליסה בגין תביעת ביטוח מסוג ניזקי מים בתקופה של 7 שנים הקודמת למועד הגשת התובענה". רקע דיוני; ביום 18/7/23 היתקיים דיון קדם משפט, במסגרתו העלתה המשיבה טענות להרחבת חזית בכתב התגובה, וביקשה להגיש בקשה מסודרת בעיניין זה. ביום 20/7/23 הגישו המבקשים את הבקשה לצרוף ראיה.

...

בהתאמה - אני מורה על מחיקת סעיפים 33, 35-36 וכן על מחיקתו של המסמך שצורף כנספח 1 לתגובת המבקשים לתשובה לבקשת האישור.

כמו כן, אני מורה על הוצאתו של המסמך מחברת מנורה מתיק בית המשפט.

המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.

בית משפט לתביעות קטנות בירושלים ת"ק 7625-01-20 איב גבאי ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד הרשם הבכיר אהרן אורנשטיין תובעים 1. איב גבאי 2. אני חנה גבאי נתבעת איילון חברה לביטוח בע"מ פסק דין

איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") הנה המבטחת של דירת התובעים במסגרת פוליסה שמספרה 63803129118 (להלן: "הפוליסה").

ביום 02/01/2019 ניתן צו המורה על נתוק זרם המים לדירת השכן לאלתר, עד לתיקון הנזילה (ראו נספח 3 לכתב התביעה).

התובעים טוענים כי נאמר להם במפורש על ידי השמאי קשטן כי "התיקונים יעשו בהתאם לנזקים שיתגלו בפועל, עד להשבת המצב לקדמותו טרם הנזילה" (סעיף 18 לכתב התביעה).

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

ביסוד התביעה נזק מים אשר ארע ביום 31.7.16 וגרם לנזק למבנה ולתכולה בבית מבוטח התובעת.

התובעת הנה חברת ביטוח אשר ביטחה בעת הרלוואנטית את מבוטחה בפוליסת ביטוח מבנה ותכולה, בין היתר מפני ניזקי מים.

...

סבורני שהנתבעת לא הייתה במועד קרות הנזק בעלת השליטה המלאה בנכס היות והנכס נמסר למבוטחת בטווח זמן של כ 2.9 שנים קודם לכן.

בעניין זה יפים הם דבריו של כבוד השופט עדי סומך בת"א (שלום תל אביב) 44547-06-14 כלל חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' שניידרמן ואח', ניתן ביום 29.4.19, לאמור: "יוצא אפוא כי עניין לנו באירוע טכני של בקיעת מים מצינור שאינו צפוי, אין עדות לסימנים מוקדמים ומבלי יכולת נורמטיבית וטכנית, לצפות את התרחשות נזילת המים ממנו במרפאת הנתבע 1. הוכח גם כי עניין לנו בצינור יחסית לא ישן שאין לגביו כל אינדיקציה, לא בראיות ולא בחוות דעת מומחה בית המשפט כי עשוי היה לעורר סימנים לנזילה צפויה בשונה מצנרת מקורית של בניינים עתיקי יומין הדומה במהותה לצנרות המקוריות של הבניין שבו שכן המושכר כמוצג בתמונות שהציג הנתבע 1( סומנו נ/1-נ/5). מכאן שאף את מלאכת הצפייה להתבקעות עתידית של הצינור, בהעדר תחזוקה שוטפת מפאת גילו לפחות, לא ניתן להטיל על איש.כך או אחרת, בכדי להקים מסקנה לרשלנות במקרה זה, נכון היה שבית המשפט יתרשם כי אחד מהנתונים הבסיסים הנ"ל (התבקעות מוקדמת, סימני אזהרה אחרים, צינור ישן מאד שחייב תחזוקה או החלפה מיידים וכו') התרחש בפועל, ברם לא הוכח הדבר ועל כן אין לצפות כלפי מי מהנתבעים כי יצפה פיצוץ עתידי בצנרת המים שהותקנה במרפאת הנתבע 1 ואשר בסופו של יום יכול והובילה להתרחשות הנזק" .

מכל האמור אני דוחה את התביעה.