מים עשויים להיות דבר מסוכן בנסיבות מסוימות וראו: ת"א (שלום ת"א) 186909/02 מנורה חברה לבטוח בע"מ נ' איגוד ערים לביוב ולתברואה איזור איילון (נבו 18.10.2007) "אכן, מים עלולים להיות דבר מסוכן, ובנסיבות הארוע נשוא התביעה חלה גם החלופה השנייה שבסעיף 38, הדנה בדבר הנמלט מנכס ועלול לגרום נזק בהימלטו. לעניין זה ראה ע"א 1071/96, עיזבון המנוח אמין פואד אלעבד נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(1)1746 וכן ת"א (פ"ת) 6425/03 הדר חברה לביטוח נגד ליגר השקעות בע"מ ואח' תק-של 2007 (1), 12602."
כמו כן ברע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ (פורסם בנבו בתאריך 21/09/09) אשרר בית המשפט העליון את הכרעת המחוזי – אשר החיל את סעיף 38 לפקודת הנזיקין על ניזקי רטיבות שמקורם במים.
...
בת"א (שלום עכו) 26932-05-17 מוניר אסעד נ' פלג הגליל החברה האזורית למים וביוב בע"מ (נבו 31.07.2020) קבע בית המשפט כי התובע, לא עשה דבר כדי לתקן את המצב לאחר שאירעה הצפה אחת ולפיכך הטיל עליו אשם תורם:
"בנסיבות ענייננו אני סבור, כי חרף כל האמור לעיל, לתובע הייתה תרומה באירוע הנזק ולכל הפחות באי מניעתו ודי לצורך זה אם אציין כי התובע, לאחר שפנה והתריע בפני הנתבעת על הבעיה בשל שני אירועים קודמים, לא נקט בכל פעולה ו/או בדיקה ו/או מהלך למניעת ההצפה החוזרת (ראו עדותו בשורות 22-26 בעמ' 14 לפרוטוקול מיום 13.01.2020). התובע גם ידע לאבחן ביום ההצפה מושא התביעה מקור הבעיה. הוא גם טען והעיד כי הנתבעת לא טיפלה בפנייתו הראשונה ולא עשתה כל מעשה בעניין. חרף זאת ועל אף שההצפות הקודמות היו בבחינת התרעה גם עבור התובע, הוא לא האיץ בנתבעת, לא פנה לכל איש מקצוע ולא עשה כל מהלך פוזיטיבי לטיפול בבעיה."
באופן דומה, אני קובעת כי גם בעניינו אני קובעת כי יש להטיל על התובעים אשם תורם בשיעור של 35 הן בגין שאלת חוקיות החיבור למערכת הביוב והן בגין העובדה שלא נעשה דבר מצדם לאחר ההצפה הראשונה כדי לברר את מקור הבעיה.
סוף דבר:
כאמור לעיל ולאור הנסיבות, נטל ההוכחה הועבר לכתפי הנתבעת;
הנתבעת לא הוכיחה כי היא לא התרשלה ולא הוכיחה כי היא אינה אחראית להצפות ולנזקים שנוצרו בעקבות ההצפות.
לאור האמור, אני מורה כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 19,500 ₪ בגין הנזקים ועלות חוות דעת מומחה.