תביעת נזקי מים בשל רשלנות שכנים

רקע וטענות הצדדים התובעים, בעלי זכויות בדירת מגורים מספר 923 בקומה שנייה ברחוב הנמל 13, סמוך למרינה באשקלון, הגישו תביעה כספית וסעד לצוו עשה לבצוע תיקונים בדירה מעל, בגין ניזקי מים לדירתם.

לחוות הדעת נערך נספח וזאת בהתאם לבדיקת חברת תרמוטסט אשר קבעה בבדיקתה מיום 15.5.12 כי ישנם כתמי רטיבות הנובעים מדליפת מים חזקה, לאורך זמן ממושך, מתקרת הבית שמקורה מהקומה העליונה בדירת השכן.

לאור הערות בית המשפט בדיון בתביעה הקטנה, הסכימו הצדדים למחיקת התביעה ובית המשפט המליץ לרונן להסתייע באנשי מיקצוע מתאימים לצורך מענה לחוות הדעת המצורפות לתביעה וכן המליץ כי הצדדים ישתפו פעולה לבחון את מקור הרטיבות והקף הנזקים לרבות מינוי מומחה מוסכם שיימנע הליך משפטי.

כך בת"א (מח' ת"א) 9517/88 פרוינד נ' פרסי, 11.8.96 , עמ' 14 נקבע: "סעיף 38 לפקודת הנזיקין קובע כי בתובענה שהוגשה על נזק, והוכח כי הוא נגרם על ידי דבר שנמלט העלול לגרום נזק בהימלטו, הרי אם הנתבע היה בעלו שלה דבר או תופס הנכס שמתוכו נימלט הדבר, על הנתבע הראייה שלא הייתה לגבי הדבר שנמלט התרשלות שיחוב עליה.

...

סוף דבר עקב נזילה ובעיית איטום בדירת הנתבעים סבלו התובעים מרטיבות בדירתם.

אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים בגין הנזק הישיר למבנה ולתכולה והוצאות, סך של 17,672 ₪.

בנוסף אני מחייב את רונן, הנתבע 1, לשלם לתובעים סך של 22,000 ₪ בגין אבדן דמי שכירות ועגמת נפש.

המסגרת הנורמאטיבית סעיף 38 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), אשר כותרתו "חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים", קובע כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נימלט הדבר – על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". לגבי נזק מים נפסק כי "אין חולק על כך שמים שנמלטו עשויים להזיק", וכי גם כאשר אדם עושה שימוש רגיל וטבעי במים ברכושו, הוא מחויב להזהר כלפי שכנו ומחויב לנקוט אמצעי זהירות, כך שאותם מים לא יגרמו נזק לשכנו.

...

ההלכה היא שאין לאפשר למזיק לפשפש בנבכי ההסדר בין חברת הביטוח למבוטח, ויש לבחון רק את סבירות השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשלם את תגמולי הביטוח (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ; ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ).

לאור מכלול האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע בתשלום 11,464 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪.

על פסק הדין עניינו של פסק דין זה הוא תביעת בגין ניזקי מים שארעו בדירה אותה ירשו התובעים.

אחריות הנתבעים לנזקים שיוכחו סעיף 38 לפקודת הנזיקין מטיל את חובת ההוכחה להעדר התרשלות במקרה של "דבר מסוכן שנמלט" על בעליו של אותו "דבר מסוכן". בתי המשפט קבעו כי גם נזילת מים תיחשב ככזו הנכללת בגדר סעיף 38 לפקודה.

לענין זה ר' עא (ת"א) 39304-09-11‏ ‏ שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' ישפאר הום טק בע"מ (מיום 9/5/13, כב' הש' ר' לבהר שרון) שם נקבע כך: "סעיף 38 לפקודת הנזיקין ("דברים מסוכנים"), אליו מתייחסת המערערת, נועד למצבים בהם הנזק נובע מדבר מסוכן או שנמלט - ובכלל זאת מים, כאשר המים מחצריו של אחד גורמים לנזק לרכושו של השכן התובע, שאין לו שליטה על הדבר, אין לו אפשרות לדעת מה הנסיבות שגרמו לנזק, ואינו יכול להמצא אחראי" אך מעבר לחזקה שמקים סעיף 38 לפקודת הנזיקין, הרי מימצאי חוות דעת מומחה בית המשפט מטילים באופן חד משמעי את האחריות לנזקים שייקבעו על הנתבעים אשר מדירתם ארעה הנזילה.

...

סוף דבר ביחס לרכיב השלישי – פיצוי בגין אבדן דמי שכירות הגם שהדירה לא הושכרה אין לחייב את הנתבעים בתשלום בגין אבדן דמי שכירות.

חלק שלישי – שלוש הערות לפני סיום וסוף דבר שלוש הערות לפני סיום 8.1.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מחייב את הנתבעים כדלקמן: (1) תשלום הסך של 28,080 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26/6/2016 ועד למועד התשלום בפועל (סעיף 4.6 לפסק הדין).

ביום 02/01/2019 ניתן צו המורה על נתוק זרם המים לדירת השכן לאלתר, עד לתיקון הנזילה (ראו נספח 3 לכתב התביעה).

התובעים טוענים כי נאמר להם במפורש על ידי השמאי קשטן כי "התיקונים יעשו בהתאם לנזקים שיתגלו בפועל, עד להשבת המצב לקדמותו טרם הנזילה" (סעיף 18 לכתב התביעה).

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

התביעה נדחית.

בהתאם לסעיף 9 לכתב התביעה המתוקן עניינה של התביעה "נזקים, הוצאות ופיצויים בשל מעשיהם ו/או מחדליהם והתנהלותם של הנתבעים רוני וגיל חסין (נתבעים 1 ו – 2 – הוספה שלי –א.כ.) "בסיועו" ו/או ברשלנותו של רדה, בשנים 2018-2015.

הבקשה לתיקון כתב התביעה (בקשה מס' 35 בתיק קמא): בחודש מרץ 2021 ביקשו התובעים לתקן את כתב התביעה המתוקן באופן שיתווספו לכתב התביעה נזקים בגין ירידת ערך הדירה בשל ניזקי נזילות, רטיבות ומים כלואים מתחת לרצפת הדירה של התובעים כתוצאה ממעשי או מחדלי הנתבעים; וזאת בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם התובעים – מר מאיר פרץ – מיום 14.2.2021.

בשים לב לכך שהתביעה הוגשה בשנת 2018 בגין נזקים שנגרמו לפני מועד הגשתה ולא נטען אחרת וכן שהצדדים שכנים בבניין עומדים על זכויותיהם ומקפידים לנקוט הליכים משפטיים, היה עליהם לבדוק היטב לפני הגשת התביעה האם ביקשו את כל הסעדים הנדרשים כתוצאה מנזקים אלה.

...

ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.

בסיכומו של דבר, מדובר בתיקון שבוודאות יוביל להארכת הדיון וסרבולו ואינו תואם לאיזון הדרוש לפי עקרונות היסוד בתקנות החדשות בין אינטרס תובע לבין אינטרס ציבורי ב"קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל" תוך "חסכון במשאבי זמן ועלויות" (ראה עניין נחל אשכול בסעיף 13).

לסיכום: לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.