תביעת נזקי הצפה נגד בית מלון וחברת ביטוח

בעתירתו לחיוב הנתבעת בתשלום פיצוי בסך של 33,333 ₪, טוען התובע כי בדחייתה את פניותיו אליה ואל חברות השרות שאמורות היו לסייע לו בהערכת ותיקון נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהצפת חדר המכונות התת קרקעי הצמוד לבריכה הבנויה בחצר ביתו בקיסריה, היא פעלה שלא כדין ובנגוד לתנאי הפוליסה.

", והוסיף: "... אני חושב שחב' ביטוח היתה צריכה להגיד לי להחריג את הבריכה אם היא לא התכוונה לבטח אותה, או להגיד לי כמה לבטח את זה בנפרד. כשיש לי פוליסת ביטוח, שיש לי שם סעיף של מה זה דירה ומה זה חלק צמוד, מבחינתי הבריכה היא כמו מחסן קבוע שצמוד לבית ...". את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מן האירוע, תיאר התובע כך: "...החלפתי את משאבת הסיחרור של הבריכה. שלמתי עבור התיקון, ההגעה של האנשים באותו הארוע. שאיבה ביום שבת עולה כסף. ייבוש עולה כסף. הייתי צריך להוציא את כל המים מהבריכה ולנקות אותה...". לכתב תביעתו צרף התובע חשבוניות וקבלה בגין שאיבת וריקון מים מהבריכה, אספקת והתקנת משאבה ועוד בסך כולל של 5,184 ₪, הצעת מחיר כוללת מטעם חברת "י.ג.ל", בסך של 49,300 ₪ ללא מע"מ, וכן את חוות דעתו של השמאי שנשלח אליו מטעם הנתבעת.

בנוסף לכך קיים בפוליסה סעיף הנושא את הכותרת "הרחבה לניזקי מים ונוזלים אחרים" בו מובהר כי "הרחבה זו מכסה אובדן או נזק כתוצאה מהימלטות או דליפה של נוזלים מתוך מיתקני האינסטלציה וההסקה של הדירה". עוד מצוין בסעיף זה כי "תיקון הנזק ייעשה באמצעות חברת "שחר". · השאלה העיקרית הדורשת הכרעה במקרה זה היא האם חדר המכונות התת קרקעי הצמוד לבריכה הבנויה בחצר ביתו של התובע מהוה חלק קבוע של הדירה או כזה המחובר אליה חיבור של קבע? בע"א 2587/12 מלונות צרפת ירושלים בע"מ נ' מנהל מס דבח איזור ירושלים (ור' גם פסק הדין שניתן בדנ"א 5200/13 שהתקיים באותו מקרה), קבע בית המשפט העליון כי המבחן העקרי בבחינת הגדרתו של "מבנה" כ"מבנה המחובר חיבור של קבע" הנו מבחן הכוונה המקורית של ייעוד המבנה, וכי מבחני העזר הם "המבחן הפיסי" שעניינו בשאלה אם האובייקט ניתן להפרדה מן המבנה מבלי שייגרם נזק ממשי לאחד מהם, "המבחן הכלכלי" שעניינו בשאלה אם האובייקט יאבד שיעור ניכר משוויו עקב ההפרדה, "מבחן אופי וזהות האובייקט", "מבחן זהות המקרקעין וערכם הכלכלי לאחר הנתוק" ולבסוף גם "מבחן השכל הישר". · התצלומים שצורפו לכתב התביעה וגם אלה שהוגשו מטעם הנתבעת (נ/1), מלמדים בעיני על כך שהבריכה הנדונה מהוה חלק בלתי נפרד מדירת התובע שכן היא בנויה בצמוד ובמחובר אליה ולכן גם חדר המכונות המשרת אותה צריך להחשב כחלק ממנה.

· אשר לאופן שבו פעל התובע מרגע גילוי ההצפה ולאופן היתנהלות הנתבעת בעקבות כך – חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 קובע כדלקמן: קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני מחובתו.

...

· מפני כל אלה, לנוכח העובדה שפנייתו הראשונית של התובע היתה לבעל מקצוע חיצוני ולא לחברת "שחר" מחד גיסא, אך מאחר שאני מקבלת את טענתו לפיה הוא התנהל באופן הזה מכיוון שמדובר היה בליל שישי והוא בקש להקטין את נזקיו ככל שניתן מאידך גיסא, אזי בהעדר ראיות לקשר סיבתי בין ארוע ההצפה והצורך בהחלפת לוח החשמל ושאר החלקים הנזכרים בהצעת המחיר מטעם חברת "י.ג.ל", ומאחר שחוות דעת ועדות השמאי מטעם הנתבעת שכנעוני כי סכום התביעה מופרז ואינו מבוסס דיו אם בכלל, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה, דהיינו בחיוב הנתבעת לפצות את התובע בסכום ששולם על ידו לחברת "י.ג.ל" ולא מעבר לכך.

סוף דבר, התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסך של 5,184 ₪ בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 5,684 ₪.

לטענת התובעת, אין מחלוקת על כך שערב החתימה על הסכם הפשרה בתביעה החוזית לא הובאה לידיעת הנתבעת 1 העובדה שחברת אשכול בשמחה פוצתה על ידי התובעת בגין ניזקי ההצפה, וסלע המחלוקת הוא בשאלה האם הנתבעת 1 היא האחראית לשלם לתובעת עבור הנזקים בהם נשאה בשל חבותה הנזיקית או החוזית של הנתבעת 1 או שמא על אשכול בשמחה להשיב לתובעת את כפל התשלום, והאם הסכם הפשרה בתביעה החוזית כולל פיצוי עבור נזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת 1 אם לאו.

אשר על כן, לנוכח הקשרים, הזיקות והאינטרסים הכמעט בלתי ניתנים להפרדה בין חברת נחל אשכול לחברת אשכול בשמחה – שוכנעתי כי חברת אשכול בשמחה, מבוטחת התובעת, מושתקת או חסומה מהגשת תביעה כנגד הנתבעות דכאן בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתפרצות צנור הדוד מושא תביעה זו, מחמת מעשה בית דין.

מר דישלו הודה בעדותו בבית המשפט כי קיבל את המייל האמור (עמ' 18 שורה 13 לפרוטוקול מיום 20.10.21), ואף ציין: "ואם אני זוכר נכון במייל שאני שלחתי לו בחזרה מופיע בפירוש שאני אומר לו שאם הוא מפעיל חברת ביטוח אנחנו לא לוקחים אחריות כי אנחנו לא חושבים שזו אחריות שלנו, הוא לא הפעיל את המלון בצורה נכונה." (עמ' 2 שורות 17-15 לפרוטוקול מיום 9.1.20).

...

עוד טענה התובעת, כי הנתבעת 1 היא שבנתה המלון על מערכותיו ואירוע ההצפה מתיישב טוב יותר עם המסקנה שהתרשלה מאשר עם כל מסקנה אחרת נוכח כלל "הדבר מדבר בעד עצמו" והנטל עליה להראות שלא התרשלה והיא לא עמדה בנטל זה. לחלופין, הנזקים אירעו כתוצאה מרשלנותן ו/או חוסר זהירותן של הנתבעות שלא נהגו כחברות קבלניות סבירות, התקינו מערכות לא תקניות, ולא פעלו למניעת ההצפה.

סיכום אשר על כן ומכל הטעמים שפורטו לעיל, התביעה נדחית, וממילא נדחית יחד עימה גם ההודעה לצדדים שלישיים.

ואולם הדיון הנרחב שהוקדש לעיל למערכת היחסים בין הנתבעות לצדדים השלישיים לא נערך אלא על מנת לחדד את המסקנה שהגשת ההודעה מלכתחילה הייתה מוצדקת, וכי בסופו של יום צדדי ג' 1-2 ו- 6 צריכים היו לשפות את הנתבעות, ככל שהתביעה העיקרית הייתה מתקבלת.

אמנם לא מצאתי עילה לחייב את צ"ג 3-4 באופן אישי בחיובי צ"ג 1-2, ואולם לו הייתה מתקבלת התביעה העיקרית, מאחר שההודעה כנגד צ"ג 3-4 לא הייתה מופרכת מלכתחילה, ומאחר שההודעה כנגד צ"ג 6 הייתה מתקבלת בעילה נזיקית – אינני מוצאת לנכון לחייב את הנתבעות בהוצאותיהם של צ"ג 3-4 ו – 6, ואלו יישאו בהוצאותיהם בעצמם.

בית משפט לתביעות קטנות ברמלה ת"ק 36267-10-18 שלום נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט אייל כהן תובע ניסים שלום נתבעות 1.ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ 2.הראל חברה לביטוח בע"מ ח.פ520004078 פסק דין

תמצית המחלוקת בין הצדדים אין חולק בין הצדדים כי ביום 14.8.18 התארח התובע עם בני משפחתו, במלון הנתבעת 1 שבאילת, אשר נתבעת 2 היא מבטחתה.

בכתב התביעה נטען כי בעת ההצפה היו התובע ומשפחתו בבריכה, קרי מחוץ לחדר וכי עם שובם אליו גילו כי נזוקו "מכשירים" שהונחו על הארץ.

...

דיון והכרעה לאחר ששמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים ועדויותיהם, ועיינתי בכל הנדרש, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, אם כי באופן חלקי ביותר.

אשר על כן התביעה מתקבלת.

הנתבעות תשלמנה לתובע סך 1,500 ₪.

בית משפט השלום בהרצליה תא"מ 58255-06-17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' העכט בפני כב' הרשם הבכיר צחי אלמוג התובעת כלל חברה לביטוח בע"מ הנתבע מנחם מענדל העכט פסק דין

הנתבע טוען כי שקולי חברת הביטוח בקבלת תביעת המבוטח לא היו סבירים ואף הם אינם עולים לכדי חבות מתוקף פוליסת ביטוח ברת תוקף, ומשכך, לתובעת לא קמה זכות תיחלוף.

הנתבע טוען כי סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 שולל את זכות המבוטח לקבלת פיצוי מחברת הביטוח הואיל והיה בידו להקטין את ניזקו וכך לא עשה.

אך בהינתן כי בארוע הנידון מדובר בהצפה בכמות לא מועטה יחסית, ובהינתן שנתבע לא טען כי היו ארועי הצפה קודמים או תקלה דומה בדירתו, הרי שייתכן כי מדובר בכשל באיטום עקב השפוץ שבוצע בדירת הנתבע, אשר לא מנע את מעבר המים לדירת מבוטח התובעת.

הנתבע לא שלח הודעה לצד שלישי כנגד הקבלן ולמצער, לא זימן אותו לתת עדות כדי להוכיח כי לא נפל פגם בעבודתו.

ההלכה המנחה בסוגיית הכינון נקבעה בע"א 191/80 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מלון דבורה בע"מ, פ"ד לה(4) 714 (1981) וקיימים שני תנאים לתשלום תגמולים בערכי כינון: חבות בתשלום הוצאות כינון רק לאחר שנשא בהם המבוטח ולאחר שהכינון הושלם.

...

ההלכה היא שאין לאפשר למזיק לפשפש בנבכי ההסדר בין חברת הביטוח למבוטח, ויש לבחון רק את סבירות השיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה לשלם את תגמולי הביטוח (ע"א 7148/94 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ. חברת השמירה בע"מ; ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ).

לאור מכלול האמור לעיל, התביעה מתקבלת.

אני מחייב את הנתבע בתשלום 11,464 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר עדות ככל שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 3,000 ₪.

הנתבעת 2, הנה חברת ביטוח, אשר ביטחה במועדים הרלבאנטיים לתביעה את בית המלון, מפני סכוני צד שלישי.

בעניינינו, היעדרם של נציגי בית המלון של הנתבעת 1, שהנם חיוניים לשם הבנת מקור הנזק והגורם לו, פועל כנגד הנתבעות.

עיון בחוות דעת השמאי קשטן מיום 6.9.15, אשר צורפה לכתב התביעה שהגישה הנתבעת 2 כנגד מי שהתארח באותה עת בחדר הנמצא בקומה השנייה בבית המלון, וגרם על פי הנטען לשריפה (ת"א 21042-05-16, ת/4), מעלה כי קיים קשר ישיר ומידי בין ארוע השריפה בבית המלון לבין הצפת הקומה השנייה בו, חדירת מים לתקרת הלובי של בית המלון ופריצת המים בחנות התובעת.

...

אין בידי לקבל את טענת הנתבעות.

גב' אורלי בן נתן העידה בהקשר זה, כך (עמ' 7-8 לפרוטוקול): "זה היה יום שבת. העובדים שבאו לפתוח את החנות אומרי שהיו מפלי מים מלמעלה... שיש מפלי מים שיורדים מלמעלה לכיוון החנות. הם ניגשו למלון ואמרו שיש יריד הצפה בגלל ספינקלר שהופעל, בגלל שזה ירד על הארון חשמל ואני מדברת על מפלי מים, פשוטו כמשמעו... מהנדס החשמל הגיע, הזמין חברת חשמל בגלל שלוח החשמל היה במצב מסכן חיים. חברת החשמל ניתקה לנו את זרם החשמל לחלוטין ולא נתנה אישור להפעלה עד שלא יגיעו לביקורת נוספת... בשעות אחהצ הוא הזמין את חברת החשמל שנתנה אישור לפתוח את החנות ופתחנו את החנות בשעות אחהצ המאוחרות. ...". אני קובעת, על כן, כי נוכח סמיכות הזמן המיידית, לא ניתן לנתק בין אירוע השריפה במלון, לבין הצפת המים בקומה השנייה של בית המלון, חדירת המים לתקרת לובי המלון ולאחר מכן לחנות התובעת.

נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 27,292 ₪, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום 19.1.17 ועד למועד התשלום המלא בפועל.